המירוץ למציאת מובילאיי הבאה: "קיימים בישראל מעל 200 סטארט-אפים העוסקים בחדשנות בתחום IoT "

"אנחנו יודעים לזהות את המהפכות הדיגיטליות של היום" אומר ערן וגנר, מנהל שותף בקרן הההשקעות הישראלית i3 בראיון לנענע 10. ההצהרה הזו עלולה אולי להשמע מעט נפוחה מחשיבות עצמית, אבל בהתחשב בשמות הגדולים שמגבים את דבריו של וגנר הסקרנות רק גוברת.

 

i3 היא קרן הון סיכון אשר הוקמה בנובמבר האחרון אשר מנהלת הון של 20 מיליון דולר, ומשקיעה בשלבים מוקדמים (סיד וטרום-סיד) של סטארט-אפים בעולמות האינטרנט של הדברים. הקרן מנוהלת על-ידי נגה קפ וערן וגנר, ומבוססת על שיתוף פעולה הדוק עם חברות רב-לאומיות מובילות, לרבות זרוע ההשקעות של החברות מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק וקוואלקום, קבוצת Tata, HNA EcoTech הסינית, רמות, הזרוע העסקית של אוניברסיטת תל אביב וקרן ההון סיכון הישראלית Pitango Ventures. ביולי האחרון הצטרפה לרשימה המכובדת הזו Temasek הסינגפורית - חברת השקעות אשר הוקמה ב- 1974, המנהלת הון של כ-200 מיליארד דולר.

 

 

כאמור, את הקרן מנהלים שניים: וגנר וקפ. וגנר שימש בעבר כיזם בחברות כמו Xpert ו-XACCT וכשותף בקרן ההון סיכון ג'מיני ואילו קפ כמנהלת בכירה במינט טכנולוגיות, וכשותפה בקרנות וולדן ישראל ו- BRM. ביחד, השניים מביאים עימם שנים של ניסיון בתעשיית ההייטק וההון סיכון. התישבנו איתם לשיחה קצרה ל

 

כיצד נולד הקשר עם אוניברסיטת תל אביב ואיך הוא בא לידי ביטוי?

"לרמות, הזרוע העסקית של אוניברסיטת תל אביב, ולמר שלמה נמרודי, המשמש כיו"ר הקרן, היה חלק משמעותי בגיבוש הקרן והקונספט שלה. אליהם הצטרפו חברות מסחריות, ביניהן: זרוע ההשקעות של החברות מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק וקוואלקום, קבוצת Tata, HNA EcoTech הסינית, קרן ההון סיכון הישראלית Pitango Ventures וחברת Temasek הסינגפורית, אשר הכריזה בימים אלה על הצטרפותה ל- i3, הביעו עניין לשתף פעולה ולהשקיע יחד ב- IoT, מתוך הבנה משותפת כי בתחום טמון פוטנציאל מסחרי גבוה" אומרת קפ. "קרן, מן הסוג שלנו, זו הדרך הטובה ביותר לשתף פעולה, למעשה יש כאן ניסוי מאד ייחודי במסגרתו חברות בינלאומיות מובילות שמות יחד כסף ומשקיעות במיזמים צעירים. בכוונתנו להראות כי זו דרך מצוינת לייצר חדשנות פתוחה ומשותפת בין מיזמים צעירים וחברות גדולות. אני מאמינה כי רמות החליטה להשקיע ב- i3 מתוך רצון לתמוך באנשי הסגל ובבוגרים המעוניינים להקים סטארט - אפים ומתוך אמונה כי האקדמיה מהווה מקור לטכנולוגיות משנות עולם ויכולה להצמיח חדשנות."

 

IoT הוא מונח רחב מאוד, מה אתם והמשקיעים שלכם מחפשים? האם יש פרופיל מסוים לחברות או ליזמים שאתם תרים אחריו?

"אנחנו מחפשים טכנולוגיות משנות עולם עם שוק גדול מאד, עם פוטנציאל להפוך מסטארט-אפ מתחיל לחברה גדולה. אנחנו מחפשים מערכות שיכולות לעשות שינוי בשווקים משמעותיים. בעניין היזמים עצמם, אף פעם אי אפשר לדעת מאין יגיע אלון מאסק הבא. לכן, אנחנו מדברים עם כל מי שיש לו רעיון שמתאים לפרופיל שציינתי קודם, ואוהבים במיוחד יזמים עם רקע טכנולוגי ישיר, רקורד של מצוינות, צוותים אשר עובדים יחד לאורך זמן ומכירים אחד את השני. מיותר לציין, עם ברק בעיניים ומוטיבציה להצליח" מסביר וגנר.

אילו טכנולוגיות מעניינות אתכם ואת המשקיעים שלכם?

"כאשר מסתכלים על IoT יש טוות גדול ורב-שכבתי של טכנולוגיות המעניינות אותנו, מרמת הסנסורים, דרך אופטימיזציה של רשתות תקשורת ועד לניהול דאטה, לימוד מכונה ובינה מלאכותית. כל אלו יכולים לבוא לידי ביטוי, בטווח רחב של תחומים, כמו: רפואה דיגיטלית, הבית החכם, ערים חכמות, צרכנות דיגיטלית, רכב ומוביליות, רובוטיקה, חקלאות מדייקת, אינטרנט תעשייתי, רחפנים, סייבר ועוד." מפרטת קפ, "כאשר אנחנו מדברים על האינטרנט של הדברים אנחנו מכוונים ל- IoT במובן הרחב ביותר. אנחנו יודעים לזהות את המהפכות הדיגיטליות של היום, למשל בתחום של חקלאות מדייקת, ומודעים לכך כי המהפכה הזאת תימשך 5, 7 שנים. כאשר קרן רוצה להשקיע בסטארט- אפ, מן הראוי שתכוון למקום בו השוק יהיה מבחינה טבעית בעוד מספר שנים, ולא במקום בו השוק יהיה מחר בבוקר."

 

כקרן המשקיעה בחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבים המוקדמים, מה אתם מציעים לאלו?

"אין הרבה קרנות הון סיכון אשר בוחרות להשקיע בשלב הסיד והטרום סיד. במחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת המחקר PitchBook נמצא כי היקפי המימון בשלב הסיד ירדו ב-24 החודשים האחרונים, ומספר העסקאות התכווץ בכ-40% מאז השיא שנרשם באמצע 2015. ואילו אנחנו מאמינים שזו נקודה מצוינת לפגוש את היזמים, להקשיב להם, לייעץ ולתמוך וזה גם אחד הדברים שמבדלים אותנו מקרנות אחרות" אומר וגנר. "אנחנו, כמו גם השותפים שלנו, מאמינים ביזם הישראלי, ביכולות שלו, בידע ובמוטיבציה שלו. אגב, אנחנו מוכנים להשקיע אף ביזם עם רעיון ומוכנים לדבר עם יזמים שעדין אין להם רעיון או יזמים המתלבטים לגבי הרעיון שלהם."

 

"אנחנו מתכננים להשקיע כמיליון דולר בכל מיזם בשלבים המוקדמים, אבל עיקר התמיכה שלנו, מגיע דווקא מהכיוון של השותפים. מלבד ההשקעה הכספית, החשובה כל כך בשלבים המוקדמים של חיי הסטארט-אפ, אנחנו נשארים קרובים לסטארט-אפים גם לאחר ההשקעה, ומעניקים להם תמיכה, שירותים וגישה ישירה לשחקנים בינלאומיים. התמיכה הזאת, לעיתים שוות ערך ואף עולה על השקעה כספית."

 

"בנוסף, בימים אלה אנו מקימים, בסמוך לאוניברסיטת תל אביב, מרכז מצוינות שיארח יזמים וסטארט-אפים העוסקים בעולמות האינטרנט של הדברים, חלקם חברים בפורטפוליו שלנו וחלקם לא. אף על פי כן, כל הסטארט-אפים במתחם ייהנו מתמיכה קבועה מצד i3 וגם מתמיכה הדדית, אחד של השני. אנחנו מאמינים כי האקו-סיסטם אשר יווצר יצבור כוח ויוביל חדשנות טכנולוגית ועסקית נהדרת בעולמות האינטרנט של הדברים ובתעשיית ההייטק בכלל" מספר וגנר.

 

השוק הטכנולוגי ידוע ככזה המשתנה במהירות. אם כך, מעבר לגמול הכספי (כמובן)  מה לדעתכם היתרונות הגלומים בהשקעה בסטארט-אפים בשלבים כל כך מוקדמים ?

"בראש וראשונה אנחנו גוף פיננסי אשר מטרתו להביא למשקיעים שלנו החזר גבוה על ההשקעה. לדעתנו, העולם של השקעה בשלבים מוקדמים הוא פחות מובנה מאשר השקעות בשלבים מתקדמים יותר, שם פעילים שחקנים מוסדיים. השקעות בשלב הסיד והטרום סיד נמצאות בשליטה של האנג'לים ואילו אנו חושבים שזה בדיוק המקום והזמן לעשות שם שינוי משמעותי ולהעניק לסטארט-אפים תמיכה מובנית, מקצועית ולכן משמעותית כל כך, משותפים כמו אלה החברים ב- i3, על מנת לסייע ולתמוך באסטרטגיית ה- 'go to market' שלהם" מסביר וגנר.

מן ההיכרות שלכם, ישראל הרי ידועה בעיקר בזכות סצינת הסייבר וה- EdTech שלה, מה לדעתכם יש לשוק המקומי להציע בתחום ה - IoT? מה המצב כיום ולאן לדעתכם הולך השוק המקומי בתחום?

"האקוסיסטם היזמי במדינת ישראל מביא לעולם ה- IoT יכולות רבות, ואולי לא כולם שמים לב לכך, אך יש לנו בארץ לא מעט קבלות המוכיחות זאת. חברות כמו MobileEye ו- Prime Sense הן ללא ספק חברות ששינו את עולם הסנסורים, ובעקבותיהן קמו עשרות חברות הממשיכות את דרכן - בעולמות הרכב, הרפואה, החקלאות ועוד.
היכולות האינטר-דיסציפלינריות הקיימות בישראל, הידע המאפשר לשלב פתרונות חומרה ותוכנה, מפיזיקה והנדסת חומרים ועד לניהול דאטה ומערכות לומדות - יכולות אלו הן ייחודיות ומאפשרות ליזמים ישראלים לפרוץ גבולות ולפרוץ את המעטפת בתחומים רבים. העולם כולו מגלה הערכה רבה כלפי היזם הישראלי ויכולות הביצוע שלו, ואנחנו מאמינים שעם תמיכה נכונה ניתן להקים חברות מובילות בתחומים חדשים מבוססי IoT. דוגמה אחת היא שוק ה-Mobility כולל שוק הרכב, התחבורה וכל מה שסובב אותם. להערכתנו קיימים בישראל מעל 200 סטארט-אפים העוסקים בחדשנות בתחומים אלו, כאשר חלקם כבר גייסו סכומי כסף נכבדים ומעוררים עניין רב בקרב השחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר. אנחנו ב-i3 רואים הזדמנויות רבות מעניינות המאפשרות לנו לנצל את הרכב המשקיעים הייחודי שלנו בכדי לקדם טכנולוגיות חדשות ולעזור ליזמים, צעירים וותיקים כאחד, להגיע לשוק עם רוח גבית חזקה".