"היקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2017 הגיע לשפל של חמש שנים"

"האקזיטים של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 1.95 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2017" כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים של IVC-Meitar שמתפרסם היום. הדוח מסכם אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות בעסקאות מיזוג, רכישה או הנפקה ראשונה לציבור (IPO), וכן עסקאות ביי-אאוט ומעניק תמונת מצב עדכנית של שוק הי טק הישראלי.

מהד"וח עולה כי מתחילת השנה נרשמו 46 מיזוגים ורכישות(M&A) בשווי של 1.51 מיליארד דולר, שבע הנפקות ציבוריות ראשונות (IPO) בשווי של 227 מיליון דולר, וארבע עסקאות ביי-אאוט" בסכום כולל של 218 מיליון דולר -בהתאמה.

על פי הדו"ח היקף האקזיט הממוצע הגיע ל- 34 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017, ירידה משמעותית בהשוואה לממוצע השנתי לעסקת אקזיט, שעמד על 87 מיליון דולר ב- 2016. למעשה, נתוני הדוח מראים כי היקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2017 הגיע לשפל של חמש שנים, הן מבחינת מספר העסקאות והן מבחינת היקף דולרי כולל. נקודת אור התגלתה בדמות שיפור יחסי במספר ההנפקות הציבוריות הראשונות והיקפן: כאמור, בחצי השנה הראשונה של 2017 נרשמו 7 עסקאות שגרפו 227 מיליון דולר, נתון שמהווה עליה בהשוואה לשנת 2016, בה גויסו 22 מיליון דולר בלבד בחמש עסקאות IPO.

מהמחקר עולה כי האקזיטים המובילים במחצית הראשונה של 2017 כללו את רכישת ואלטק בסך 340 מיליון דולר בידי אדווארדס לייפסיינס האמריקנית, את רכישת ג'ונו לאב בסך 200 מיליון דולר בידי גט הישראלית, וכן את רכישת סרווטרוניקס בסך 170 מיליון דולר בידי מידאה הסינית. שלוש העסקאות המובילות הסתכמו בלמעלה מ- 700 מיליון דולר, נתח של כ- 36 אחוזים מסך האקזיטים מתחילת השנה. הנתון הכללי מצביע כי  סך האקזיטים במחצית הראשונה של 2017עומד על בסה"כ  20% מהיקף האקזיטים בשנת 2016.  לדברי עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות': "בחינת נתוני הדו"ח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה.

אז מה מקור הצניחה הזו? לפי סהר, הרי שניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובאליים: "למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות הברית, מחייב רוכשים אמריקאים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקאות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין, עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים, או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא ומתן עם רוכשים סיניים." עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מציע הסבר נוסף לירידה במספר העסקאות: "יש להביא בחשבון את העליה המשמעותית בהיקף ההשקעות ובזמינות ההון להשקעות בשלבי צמיחה. מספר העסקות בהן חברות גייסו עשרות מיליוני דולרים מעולם לא היה גדול כל כך. ריבוי גופי ההשקעה, התומכים בחברות בשלבים מאוחרים (late stage) והיקף ההון שעמד ועומד עדיין לרשות חברות לצורך צמיחה, הוא גדול מאי-פעם".
בנוסף, עוה"ד שמגר וסהר מצביעים גם על העובדה שחלק מהתחומים הנחשבים כיום "חמים" בגיוסי הון, הם תחומים בהם התעשייה בישראל עדיין עושה צעדים ראשונים ומציינים לדוגמא את תחומי המציאות הווירטואלית, המציאות הרבודה והרובוטיקה.

עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מציע הסבר נוסף לירידה במספר העסקאות: "יש להביא בחשבון את העליה המשמעותית בהיקף ההשקעות ובזמינות ההון להשקעות בשלבי צמיחה. מספר העסקות בהן חברות גייסו עשרות מיליוני דולרים מעולם לא היה גדול כל כך. ריבוי גופי ההשקעה, התומכים בחברות בשלבים מאוחרים (late stage) והיקף ההון שעמד ועומד עדיין לרשות חברות לצורך צמיחה, הוא גדול מאי-פעם".