החיים אל מול הסדרה: מה באמת הולך ב"עמק הסיליקון"?
סדרת הלהיט של HBO "עמק הסיליקון" החלה את עונתה הרביעית לפני מספר שבועות ואנחנו יצאנו לבדוק עד כמה ההתרחשויות בה נאמנות למציאות
מה קורה לחבורת סטארטאפיסטים שלא במודע מפתחת אלגוריתם שיכול לשנות את העולם? זו נקודת הפתיחה של עלילת "עמק הסיליקון", הסדרה המצליחה והמשעשעת של HBO שהתחילה לפני כחודש את עונתה הרביעית. אם עדיין לא עקבתם אחר עלילות ריצ'רד הנדריקס והסטארטאפ "פייד פייפר ("החלילן מהמלין "בעברית), כדאי שתדעו שעדיין לא מאוחר. העונה הרביעית רק החלה, ו-בHBO כבר אישרו שתהיה גם עונה חמישית (אנחנו ממליצים על בינג' במהלך סוף שבוע ארוך).
במשך יותר מ-4 עונות אנחנו עוקבים בדריכות אחרי הרפתקאות ריצ'רד הנדריקס (תומאס מידלדיץ'), ברטרם גילפויל (מרטין סטאר), דינאש צ'וגטאי (קומיל נאנג'יאני), נלסון ביגטי (ג'וש ברנר), המכונה "ראש גדול" ("Big Head") וכמובן - ארליך בכמן (טי ג'יי מילר) בעודם מנווטים במים הסוערים של עמק הסיליקון בדרכם להצלחה המיוחלת.
הסדרה, שנוצרה על ידי מייק ג'אדג' (מי שיצר את ביווס ובאטהד, קינג אוף דה היל וגם הסרטים המעולים Idiocracy, ו- Office Space) מתארת את מהלך העבודה של חברה על המוצר שלה, והתמודדות מייסדיה עם הבעיות הרבות שבדרך. ג'אדג' יצר את הסדרה על בסיס חוויותיו כמתכנת בעמק הסיליקון, וזה גרם לנו לחשוב - עד כמה התיאור שלה נאמן למציאות? יצאנו לבדוק את העניין עם כמה ישראלים המעורים בעולם ההייטק וגם מכורים לסדרה:
מיכה בריקסטון, מייסד ומנהל מו"פ של חברת Chorus.ai
מיכה בריקסטון, מייסד ומנהל מו"פ של חברת Chorus.ai
אני צופה אדוק בתוכנית. למעשה זו התכנית היחידה שאני צופה בה. היא משקפת את המציאות באופן מדויק להפליא אם כי מוגזם ומוקצן כמובן. כל פעילות המכירות והשיווק של קורוס (chorus.ai) מנוהלת מלב-ליבו של עמק הסיליקון, כך שהאינטריגות, התככים, השאיפות הגרנדיוזיות, וחברות-ההזנק שהן אך כפסע בין הצלחה מטאורית להתרסקות דרמתית הן עניין שבשגרה.
למזלנו, בורכנו במשקיעים שהם משכמם ומעלה, אך לאורך הדרך פוגשים מכל וכל, ובכלל את הטיפוסים ההזויים ביותר. בסך-הכל, מהנה מאוד להביט על חייך ממרחק דרך המסך.
לא פעם העלילה משקפת בעיה או שאלה שמתחבטים בה במציאות, והצפייה בתכנית מעניקה מבט שונה, קליל ומפכח. לדעתי, זו בדיוק העוצמה שלה כקריקטורה נפלאה ומשובבת-לב של המציאות".
מאיה גורן בר, מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בקרן הון סיכון TLV Partners:
"בפרקים האחרונים, בכמן מצליח לגייס השקעה של 200,000 $ עבור המיזם "See Food" של ג'ין יאנג שיהיה ה-״שאזאם של האוכל״.
הרעיון כי אדם עם הגישה של ארליך בכמן, האישיות, הרזומה, ההתנהגות יכול לגייס כסף מקרן הון סיכון נחשבת, הוא בהחלט לא מציאותי".
"ההיבט החשוב ביותר שקרן הון סיכון בודקת בעת ביצוע בדיקת הנאותות (due diligence) הם הצוות והיושרה שלהם. ככזה, מישהו עם אישיות בעייתית כמו בכמן לא היה מקבל השקעה".
ניר מי-טל, סמנכ"ל פיתוח עסקי, Exit-Valley
"בעוד שהרוב המכריע של הסידרה ״סיליקון ואלי״ אינו מציאותי, יש אלמנט שהוא כן ריאלי ומודגש מאד יפה וזה עד כמה קשה להקים וליצור חברה. יהיו מכשולים רבים בלתי צפויים לאורך הדרך, היכולת לדלג מעליהם ולפתור אותם עם אורך רוח תוך שמירה על הרצון לייצר חברה גדולה וחזון גדול הם לא פשוטים בכלל".
ניר מי-טל, סמנכ"ל פיתוח עסקי, Exit-Valley
"סיליקון ואלי היא סדרה נהדרת ,שכל יזם יכול להתחבר אליה באופן מיידי ולהזדהות עם הדמויות שבה - כמו שכל קיבוצניק מתחבר ל'מבצע סבתא'. הסדרה מציגה את חיי הסטארטאפ החל מרגע ההקמה ונוגעת תוך כדי במגוון סיטואציות בלתי אפשריות, מוגזמות יותר ומוגזמות פחות. תכונות האופי המיוחסות לדמויות בסדרה ע"פ תחומי המקצוע שלהן, למשל, נאמנות למציאות באופן כללי.
בדומה לריצ'ארד הנדריקס, מנכ"ל החברה הוא לרוב בעל חזון הטכנולוגי חסר פשרות עם אי אלו קבעונות, המתכנתים דינאש וגילפויל מתנהלים כמו מתכנתים קלאסיים, דונלד (ג'ראד), המנהל העסקי ועוזרו של ריצ'ארד מנסה להכניס סדר עם המון טבלאות ועוקב בקנאות אחר ה-burn rate, ולארליך בכמן "המנטור" הבנה עמוקה של התעשייה, עם המון "משפטי חכמה" שלעיתים מצילים את המצב.
בן ראובני, מנכ"ל חברת WORKEY
מצד שני, יש פן בסדרה שמאוד לא נאמן למציאות - קרנות ההון סיכון שבסדרה מוצגות לרוב כגופים שמוכנים פשוט "לזרוק" כסף על סטארטאפים מעכשיו לעכשיו ובלי יותר מדי חשיבה. בפועל תהליכי השקעה הם ארוכים וכוללים שלבים רבים. אנחנו לא מכירים הרבה קרנות שיבצעו השקעה מיד לאחר פרזנטציה של שתי דקות על אפליקציית מתכוני Seafood, וזה לא משנה אם מציגים אותה כ'שאזאם של האוכל'".
בן ראובני, מנכ"ל חברת WORKEY
"בדומה לשוק הגיוס בסיליקון וואלי, גם בסצנת הטק הישראלית הכוח נמצא בידיים של המועמדים; בשני השווקים, מחפשי העבודה הפאסיביים, אלו שכבר עובדים בחברות מובילות אך עדיין "פתוחים להצעות", הם הנחשקים ביותר".
נקודה דומה נוספת, מציין נועם מרדכי, מנהל הפיתוח העסקי ב- Workey היא ש"היום, בשני השווקים, לא מספיקים שמות גדולים; חברות משקיעות באופן משמעותי ב-perks, דוגמת אופי ושעות העבודה, הרווחה והתנאים הנלווים לעובדים. השוק הישראלי אימץ מהשוק האמריקאי טרנדים "מגניבים" שמושכים עובדים - סביבה שהיא דוג-פריינדלי, עם חניה לאופניים חשמליים ושיעורי יוגה במהלך היום בהחלט יכולה לעשות את ההבדל עבור מועמד השוקל את דרכו".
ההבדל המרכזי, מציין בן ראובני, מנכ"ל Workey, הוא במשך ובאופי תהליך המיון: "בעוד בשוק האמריקאי התהליך ארוך ופורמאלי יותר, בישראל מספר הראיונות שמועמד עובר יהיה לרוב קצר יותר, ולקהילה המקצועית ממנה הוא מגיע יהיה משקל גדול יותר. כך או כך, הנטוורק משחק פה תפקיד חשוב. ועוד דבר אחד ברור - גם בישראל וגם בארה"ב חברות משוועות לעובדי היי טק איכותיים ומשקיעות משאבים משמעותיים בגיוס שלהם. יותר ויותר אנחנו רואים חברות אשר פונות לערוצים חדשים ופלטפורמות גיוס חכמות על מנת למצוא את המועמדים המתאימים ביותר".
שגיא דודאי, מנכ"ל Vonage ישראל
"כל אחד מהפרקים בסדרה מאוד קרוב למציאות וסובב סביב סוגיה שאכן מוכרת מעולם ההייטק. נושא אחד בולט הוא גיוס כספים והתנהלות מול משקיעים; טייטלים, אקזיט, תביעות וכיוצא בזה. השוני בא לידי ביטוי בהקצנת הסדרה את המציאות, לעתים למחוזות הפנטזיה. לדוגמה, אחד הפרקים מתייחס לנקודת מבטם של המשקיעים - המשקיעים בפרק מבינים שככל שאתה 'הארד טו גט', ככה בעצם יותר קל בפועל לגייס כסף. זה מצחיק ומשעשע, אך לא באמת עובד ככה במציאות".
