לא רק משחק ילדים: הצצה לאליפות הרובוטיקה הגדולה בישראל

היום (ה') , התקיים לו הגמר של תחרות הרובוטיקה הגדולה בישראל לילדים, ה- "First Lego League" מיסודה של עמותת פירסט בשיתוף עם לגו, ובחסות חברת רובוטק טכנולוגיות. לאחר סדרה של תחרויות איזוריות, עלו הפיינליסטים, תלמידים בגילאי 9-15, לגמר הגדול כשהזוכים בתחרות יעלו לתחרות הגמר אשר תתקיים בארצות הברית באפריל השנה. מדובר באירוע עולמי המתקיים בכ80 מדינות ברחבי העולם בימים אלה.

 

אז מי הזוכים שלנו? ובכן במהלך כל אחד משני ימי התחרות, הוכרזו שני המקומות הראשונים כזוכים הגדולים של היום. ביום רביעי היו אלו תלמיד תיכון הנדסאים בהרצליה שהגיעו למקום השני,  ותלמידי בית ספר איש שלום מכפר יונה שכבשו את המקום הראשון. ביום חמישי, יומה השני של התחרות, היו אלו תלמידי ביה"ס רבין בשוהם שעלו למקום השני וכפר יונה הוכיחה עצמה כמעצמה עולה התחום כששוב כבשו שם את המקום הראשון כשהפעם היו אלו תלמידי בית הספר עתיד.

 

לטובת מי שאינו מכיר את הארוע נספר כי במסגרת התחרות נדרשו התלמידים לבנות ולתכנת רובוט עשוי לגו, אשר היה אמור לבצע מספר משימות מוגדרות מראש על גבי שולחן המשימה, בהתאם לנושא התחרות המשתנה כל שנה.

 

השנה עסקה התחרות בעולם בעלי החיים "Animal Allies". על גבי שולחן אחיד בגודל 2.5-1.5 מ' לכל הקבוצות, הונחו מיני דגמים מעולם בעלי החיים הקשורים לנושא. התלמידים נדרשו לתכנת את מחשב הרובוט כך שיוכל למשל להפעיל מחלבה אוטומטית, להפריד בין החלב ושאריותיו, להרכיב גלגלים במקום רגליים אחוריות לחיית משק, על מנת שתוכל להתנייד, לחלק מזון לבעלי חיים, לסייע לכלב נחייה לעבור את הכביש ועוד.

 

התלמידים נשפטו ב-4 קטגוריות שונות, כשלכל קטגוריה תתי קטגוריה ופרסים בהתאם. סה"כ חולקו 24 גביעים לזוכים. בין הקטגוריות: תכנון הנדסי של הרובוט, הצגת פרויקט המחקר אשר הביא ליצירת רובוט זה ושיתופו עם הקהילה (התלמידים פנו למשל להציגו בכתות, גני ילדים, מוסדות סיוע לבעלי חיים ועוד).

 

הקטגוריה האחרונה היא עמידה בערכי היסוד של התחרות ובהם עבודת צוות, מקצועיות אדיבה- תחרות הוגנת , עזרה הדדית והעמדת הילדים במרכז.  התלמידים הציגו את העבודות בעצמם לשופטים בחדרי השיפוט השונים , ובסוף היום שקללו השופטים את התוצאות ובחרו את הזוכים בכל קטגוריה.

 

 

"התחרות מאפשרת לתלמידים לרכוש כלים טכנולוגיים ולהתנסות כבר מגיל צעיר בחשיבה מתקדמת  ואינטרדיציפלינרית הכוללת תכנון רחוק טווח, עבודת צוות וכן כלים מתמטיים ושפות תכנות שונות" סיפרה כרמית מורן מנכלית רובוטק. "ההתנסות הבלתי אמצעית, יוצרת נגישות ומקרבת יותר מכל את הילדים והנוער לעולמות ההייטק של המחר". ניסינו לבדוק עם מורן, בהסתמך על נסיונה בתחום, מהם החסמים העומדים מול הורים שרוצים ללמד את ילדיהם את שפת התכנות:

 

 

מאיזה גיל ניתן היום לחנך או ללמד תיכנות ורובוטיקה?

"ניתן ללמוד היום תכנות בעזרת רובוטים ידידותיים ושפות תיכנות גרפיות מגיל גן חובה (לדוגמא רובוט dash&dot של חברת wonder)".

 

 

 

האם נדרשים מאמצים מיוחדים מבחינת ההורים לכך? ( הוצאה כספית מהותית וכו..)

​

"הרובוטים נחשפים לילדים בשתי מסגרות היום: א-פורמלית, חוגי רובוטיקה שניתנים במסגרות השונות, עלות החוג היא כמו עלות חוגים אחרים. לאחרונה החלו להכנס למודי רובוטיקה במסגרות החינוכיות, כולל השתתפות בתחרויות הרובוטיקה הארציות, העלות היא על חשבון משרדי החינוך והמדע. כעקרון ההורים לא נדרשים לשלם עבור הפעילות הנ"ל אפילו שהיא פעילות יקרה יותר מפעילויות אחרות".

 

מה ההתפלגות בין המשתתפים בתחרות? כמה ילדות אל מול ילדים? האם אתם רואים שינוי ביחס הזה- בכל הקשור לפתיחות מקצועות התכנות מבחינה מגדרית?

 

"בתחרויות השונות רואים שינוי על פי מגדר, כמה שהילדים צעירים יותר, מוצאים יותר בנות בקבוצה. בקבוצות של התיכונים, למרות שנעשה מאמץ גדול להביא יותר בנות לתחרות, יש פחות משתתפות מאשר משתתפים. הדבר נובע מדגש על ההנדסה ולא על התיכנות בתחרויות הרובוטיקה, במגמות המחשבים בארץ אין הבדל בין המספרים של בנים ובנות. אין לנו עדיין סטטיסטיקה אבל להערכתנו, ילדות שהשתתפו בתחרויות הג'וניור, נזכה לראות אותן בעוד כמה שנים טובות בתחרויות ה-FRC".

 

 

בשנה האחרונה שמענו על השקעה בערים דוגמת ירוחם ואריאל בחינוך לרובוטיקה ותכנות - האם נרשמת התעניינות מצג ערים אחרות בארץ? האם משרד החינוך מראה התעניינות בהטמעה עמוקה יותר של הנושא?

 

באופן לא מפתיע, הרובוטיקה תפסה תאוצה דווקא בפריפריה, ערים מן הפריפריה שחיפשו נושא להצטיין בו, והתחברו לתחום המדליק הזה, השקיעו ומשקיעות משאבים ופעילות קהילתית כדי לקדם את התחום, זהו תחום חדש והם סיהו הזדמנות, ערים במרכז - לעומת זאת - הן "שמנות ומדושנות", יש שם בלי סוף אופציות, והרובוטיקה היא רק אחת מהן, במקומות אלה ההשקעה נעשית בעיקר אם מנהל בי"ס נדלק והבין את חשיבות הנושא".

מה לדעת החסמים העיקריים בתחום?

 

חסמים עיקריים בתחום הרובוטיקה: עדיין נתפס כתחום גברי, אמהות לא דוחפות את הבנות לשם, עדיין לא נחשב מספיק הייטק, מתחבר יותר לתחום הנדסת המכונות והאלקטרוניקה, מורות לא יודעות ומפחדות ללמד רובוטיקה כך שבבתי הספר היסודיים ובחט"ב (שם רוב המנהלים הם מנהלות) אין דחיפה לתחום, שיטת הלמידה ברובוטיקה היא שיטת ה-project base learning, מורים נרתעים לעבוד בשיטה זו, זו שיטת הוראה של מנטור ולא של מורה, אין הדרכה בתחום. והחסם האחרון - עד שלא יכניסו את לימודי המקצוע הנ"ל לסמינרים, לא יהיה שינוי אמיתי בהעברת המקצוע ביסודיים ובחטיבות הביניים

 

 

מה הסטיגמות שיש לתחום התכנות או החינוך לתיכנות ורובוטיקה שהיית רוצה שייעלמו?

 

אין בדרך כלל בעיה עם תכנות, יש הסכמה שזה הייטק, אין הבנה שרובוטיקה זה מקצוע מולטידיסיפלינרי הכולל גם תיכנות וגם ידע במקצועות אחרים, הבוגר הנדרש היום עי חברות הוא בוגר עם ידע מולטידיסיפלינרי ולכן הייתי מצפה דהרובוטיקה תתפוס את מקום הכבוד המתאים לה