ננו הלווין המחקרי הראשון של ישראל ישוגר ביום רביעי הקרוב לחלל

BGUSAT, ננו הלווין המחקרי הראשון של ישראל, תוצרת התעשייה האווירית, ישוגר לחלל
Bgusat, ננו הלווין המחקרי הראשון של ישראל, תוצרת התעשייה האווירית, ישוגר לחלל | צילום: התעשייה האווירית

הלווין הזעיר הוא פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, וישוגר ברביעי הקרוב, על גבי משגר PSLV ממבסיס שיגור בהודו, במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן-גוריון. המשימה המחקרית תתמקד באיסוף נתונים מחלקים באטמוספירה על פי דרישה של החוקרים, ובנוסף השוואת סוג המידע המתקבל מננו לווין לעומת מידע המתקבל מלוויינים גדולים. הלווין הישראלי יצטרף ל-103 ננו לוויינים נוספים שישוגרו לחלל באותו הבוקר.

 

גודלו של הננו-לווין, המכונה גם BGUSAT (ראשי תיבות של Ben-Gurion University of the Negev Satellite או בעברית הלווין של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) הוא 10X10X30  ס"מ, כגודלו של קרטון חלב, ומשקלו 5 ק"ג בלבד. הוא מצויד במצלמה מיוחדת שפותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, המסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. כמו כן, באמצעות מערכת בקרת ההכוון, ניתן להכווין את הלווין לצלם באזורים מוגדרים וכך לאפשר לחוקרים לקבל מידע חיוני.  תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם.

 

PSLV C35
PSLV C35 | צילום: ISRO

מהתעשייה האוירית נמסר כי בלוויין, שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי החברה עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי 'רמון צ'יפס' והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים. מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון.

 

"ננו לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת חלל וחקר חלל בעלויות קטנות מאד ביחס למה שהיה מקובל בעבר" אמר פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיאה למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דבר זה מאפשר לאקדמיה להשתתף השתתפות הרבה יותר פעילה בתחום ומעודד חדשנות ויזמות שמגיעים מחוקרים וסטודנטים".

 

מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלווין.