שמעון פרס הטכנולוג: האיש שהמציא את הסטארטאפ ניישן
הוא היה מהראשונים שהבינו את ההתפתחויות הטכנולוגיות, מי שזרע את הזרעים למה שיהפוך לימים ל"תעשייה הביטחונית הישראלית", זו שנתנה לישראל את יתרונה הטכנולוגי ואת המוניטין העולמי. פרידה
וידאן
ביממות האחרונה אנחנו שומעים המון על שמעון פרס ותרומתו בשנים האחרונות לעולם ההיי טק הישראלי. "מה שנותר אחרי לכתו של אדם הוא חזונו... עוד לפני למעלה מעשור הוא זיהה את החשיבות של תחום הננוטכנולוגיה, הגדיר אותה כעתיד של ישראל והשקיע בתחום באופן חסר תקדים", כך ספדה מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל, לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל. "פרס היה נביא מעצמת ההייטק ואדם שידע לקרוא את המפה הטכנולוגית לעתים טוב יותר מהעוסקים בתחום" אמרה.
ואילו אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, הוסיף: "שמעון פרס היה מודל לחיקוי לכולנו. איבדנו היום את היזם החשוב ביותר של מדינת ישראל, האיש שמגלם במעשיו את רוח ה-Start-Up Nation. זה שתמיד עודד אותנו לחשוב קדימה, לחלום, להאמין, להעז ולחדש. זאת המורשת והצוואה שהוא השאיר לנו. נמשיך להעז ולחלום".
אז מהי בעצם המורשת הזו של פרס, זו שמדברים עליה בכירי התעשיה בתחום ההייטק והטכנולוגיה?
רבים מדברים על שנותיו האחרונות בהן קידם ביתר שאת כנשיא המדינה את תעשיית הייטק הישראלית ברחבי העולם. ידועה חיבתו לתעשיית הננו טכנולוגיה וחיבוק הדב שהעניק לסטאטראפ המכונית החשמלית הכושל של שי אגסי, Better Place- לאורך עשרים השנים האחרונות פרס עזר לכל ראשי תעשיית ההייטק הישראלית ופתח דלתות עבורם ברחבי העולם. מטים קוק של אפל, אריק שמידט של גוגל, דרך ג'ון צ'יימברס של סיסקו וצוקרברג של פייסבוק - נדמה שלא היה מנכ"ל חברה או מנהיג עולמי שסרב לפרס. מעטים האנשים ברחבי העולם שזכו למעמד שכזה, ופרס דאג למנף את הכח הרב שהיה בידו לקידום טכנולוגיות ישראליות ברחבי העולם, כמעט עד רגעיו האחרונים.
(מנכ"ל אפל טים קוק מספיד את פרס)
Condolences to the people of Israel on the passing of Shimon Peres, a true visionary whose efforts for peace will never be forgotten. ??
— Tim Cook (@tim_cook) September 28, 2016
"כל חיי פעלתי כדי שעתידה של ישראל יושתת על מדע וטכנולוגיה", יאמר בנאום השקת מרכז החדשנות על שמו, רק לפני כחודשיים. ובכן, אם מביטים עמוק, מתברר שבראי ההיסטוריה לפרס היה תפקיד מרכזי במה שמכונה כיום "הסטארטאפ ניישן".
כשהוא עוד לא בן 25, גויס שמעון פרס הצעיר על ידי בן גוריון לטובת מציאת פתרונות יצירתיים בכל מה שקשור לפתרונות צבאיים שיוכלו לסייע בידה של מה שעמדה להיות מדינת ישראל. עיקר עיסוקו של שמעון הצעיר היה בתחום כח האדם והרכש. בהמשך, משהוקמה המדינה מונה פרס לשלל תפקידים במשרד הבטחון הטרי - שעיקרם היה בתחום התקציב, המחקר ושוב- הרכש.
במשך קרוב לעשור, דילג פרס בין מדינות העולם, בדגש על צרפת וארה"ב, ותמרן בין פקידים ואנשי ממשל, כשבדרך מונה למנכ"ל משרד הבטחון- וזאת בטרם מלאו לו 30. במהלך שנות החמישים פרס זרע את הזרעים למה שיהפוך לימים לתעשייה הביטחונית הישראלית - זו שהקנתה לישראל את יתרונה הטכנולוגי והעניקה לה את המוניטין העולמי כמובילה טכנולוגית.
התעשייה האווירית, רפא"ל ("הרשות לפיתוח אמצעי לחימה"), הכורים הגרעיניים של ישראל בדימונה ובנחל שורק - ידו של פרס היתה בכל אלו, כשהוא דוחף וממנף את הקמת התעשייה הבטחונית ללא לאות וללא הרף. בשנות כהונתו כמנכ"ל, עסק פרס בארגון מחדש של משרד הביטחון, באיתור מקורות להצטיידות צה"ל בנשק חדיש, בהנחת היסודות לתעשייה האווירית והאלקטרונית והרחבתה של התעשייה הצבאית; בטיפוח המחקר והפיתוח המדעי, לרבות הקמת רפא"ל; ובהקמת הכורים הגרעיניים של ישראל בדימונה ובנחל שורק.
סטארט-אפ טוב מבוסס על איתור בעיה (מה שמכונה כיום "הזדמנות עיסקית"), על פיתוחה או איתורה של טכנולוגיה מתאימה ועל מימושה בצורה מועילה וכדאית - וזו בדיוק הרוח שהתווה פרס בשנותיה הראשונות של המדינה. רבים זוקפים לזכותו את הקמת הכור הגרעיני בדימונה או את הקמת התעשייה האוירית, אך ייתכן ותרומתו של פרס הייתה גדולה עוד יותר מכל נשק או פיתוח טכנולוגי יחיד. רוחו היזמית של פרס היא זו שלמעשה מינפה את התעשיות הצבאיות למה שהן כיום.
בשנותיו הראשונות של צה"ל היה זה פרס, כמנכ"ל משרד הבטחון, שהבין את חשיבות המחקר והפיתוח המקומי ולאחר השנים הקריטיות לאחר קום המדינה, שבהן עסק ברכש, התמקד בפרס בהשקעה במחקר ופיתוח מקומי - התפנה למקד את מירב תשומת הלב בפיתוח המשאב היחיד שהיה כאן- ההון האנושי.
ב-1975, בעת היותו שר הבטחון, נאם בארוע השקת מטוס הכפיר, ואמר: "להיות עם קטן, זה גם להיות תלוי בעמים אחרים... ואף על פי כן אנחנו עם קטן שהתמודד עם סכנות גדולות מבלי שביקש מעמים גדולים להhלחם למענו או במקומו. אנו עם קטן שרמתו המדעית והטכנולוגית מאפשרת לו גם ליצור מוטת עצמאות שעמים בינוניים מתקשים להגיע עדה. זוהי מתת של עצמאות - שנולדה בראשי מתכננים ומהנדסים".
סביר להניח שרוח היזמות הישראלית לא נולדה עם פרס, אך אין ספק שלאורך ההסטוריה של מדינת ישראל, הפך מי שלימים יכהן גם כראש ממשלה וגם כנשיא המדינה, לאחד ממטפחיה וממיצגיה הגדולים.
וכך אמר באותו נאום מלפני חודשיים:
"מדינת ישראל אינה פרי נס. היא פרי חזון. היא משאת נפשו של עם קטן בשטח, לבנות מדינה גדולה ברוחה. אין עוד מדינה בהיסטוריה שעל אף קוטנה הגיאוגרפי ואוכלוסייתה המעטה, נאלצה גם להתנער מחורבן ושואה. להתקבץ מגלויות, להפריח שממות, להחיות את לשונה העתיקה. לעמוד מעטים מול רבים בשבע מלחמות ואירועי טרור חוזרים ונשנים.
המדינה הייתה חסרת משאבים חומריים. האוכלוסייה הייתה מעטה ונעדרת ידידים, אך האמנו בחזוננו שהביא את תקומתנו. יצרנו בראשית חדשה. החזון היה מלהיב והמציאות הייתה מאכזבת. ליוויתי את בן גוריון כשקיבל פני עולים שהגיעו ארצה, מהם אודים מוצלים מאש. עבדתי איתו להשיג נשק מגן. בהיעדר אוצרות מן האדמה, גילינו את האוצר הגדול מכולם - זה החבוי באדם. כלומר את ההון האנושי, שהוא עשיר יותר מאוצרות האדמה. הוא זה שאיפשר לנו להפוך את שטחנו, שהיה עשוי מביצות בצפון ומדבריות בדרום, לנווה פורח. גברנו על האדמה הסרבנית. והפכנו אותה לחקלאות, שלראשונה בהיסטוריה, נבנתה על היי טק.
ממדינה שלא היו לה אמצעי ביטחון מקובלים וצבא סדיר, היינו למעצמה של מדע וטכנולוגיה, שחוד החנית שלה היה בטחוני ואזרחי כאחת. מדינה שכולה Startup Nation. ההון האנושי הוא זה שאפשר לנו להקים מדינה עצמאית וחדשנית. להוסיף ולבנות עתיד חדש".
"כינו אותי אז 'חולם' ואף 'הוזה'", סיפר, "אך היום כשאני רואה את ישראל, כולנו יודעים כי שככל שהחלום גדול יותר, התוצאה מרהיבה יותר. אני גאה בצעירים שלנו. הם יצרו את המציאות החדשה. הם ניחנו בעצמאות, ביצירתיות, ובחוצפה ישראלית יוצרת. הם גברו על מכשולים בדרך וענו לאתגרים שהופיעו לפתע. מי האמין אז, כי הנהגים בעולם כולו ינווטו את דרכם בעזרת תוכנת מפות כחול לבן? מי האמין שהאדמה הסרבנית תיכנע ותניב זני ירקות ופירות בשפע. וכי ישראל תפתח יכולת מרחיקת לכת ביצירת מים והשקיה חדשנית? מי היה מאמין שמיליוני אנשים ינצלּו הודות לסטנט ישראלי המושתל בעורקי לב פגוע ויאפשר לו לנשום כראוי? מי חזה שנוכל ליצור יכולת הליכה באמצעות רגליים רובוטיות תוצרת ישראל?
"ועוד בטרם ידענו לייצר זוג אופניים, הקמנו תעשיה ביטחונית מתוחכמת. ומשסירבו למכור לנו מטוסים, החלטנו לייצר מטוסים ומל"טים משלנו, שאפשרו לנו להקים חיל אוויר מהטובים שבעולם.
"החדשנות שלנו זכתה להכרה עולמית, ומילאה את ליבנו בגאווה, משראינו שרבים בעולם מבקשים ללמוד מישראל הקטנה, כיצד באמצעות חדשנות נועזת, ניתן להפוך את מה שנחשב לבלתי אפשרי לאפשרי". (דברי הנשיא התשיעי באירוע השקת מרכז החדשנות 12/07/2016)