עין בשמיים: כך השתלטו החברות המסחריות על שוק הלווינים הצבאי
הטכנולוגיות ששימשו פעם את הצבא ועמדו במוקד המלחמה הקרה, הגיעו עם הזמן לשימושים אזרחיים - וכיום נמצאים בעיקר אצל אנשי עסקים אמידים. יואב לנדסמן מסביר
התפוצצות הלוויין "עמוס 6" בשבוע שעבר בפלורידה העלתה שוב לכותרות את העיסוק בלוויינים - ויואב לנדסמן, מהנדס חלל ומומחה ללוויינים מעמותת Space IL, הגיע לאולפן לונדון את קירשנבאום כדי להסביר על התופעה.
"אם כל לווייני התקשורת היו משתתקים, השידור הזה לא היה מגיע לרוב הצופים", ענה לנדסמן לשאלתו של ירון לונדון, "אותם לווייני תקשורת אחראים גם על אינטרנט, טלפוניה, רדיו, אפליקציות ניווט, חיזוי מזג האוויר, גופים כלכליים כמו בנקים - יכול להיות מצב ממש קיצוני.
>> לכתבות נוספות בנושא
גוברות ההערכות: קצר חשמלי הביא להתפוצצות הלוויין
התפוצצות עמוס 6: "מכה קשה מאוד לישראלים"
האם תעשיית החלל הישראלית יכולה להתאושש?
"במצב כזה, היו נגרמים נזקים אדירים ברחבי העולם המערבי".
לנדסמן מסביר כי "השוק האזרחי והפרטי חודר יותר ויותר למה שהיה פעם תחומה של התקשורת הצבאית. הכל היה מבוסס בעצם על מדינות, צבאות, מערכות ביטחון. כמו במלחמות אחרות, זה מחלחל לאיטו לצד האזרחי. מדובר על טכנולוגיות נורא יקרות, אבל היום, כתוצאה מטכנולוגיות שהתמזערו ונעשו יותר זולות ומעוד כל מיני סיבות, רוב הלוויינים שקיימים כיום בחלל הם בבעלות פרטית לשימושים מסחריים".
האם אילון מאסק וג'ף בזוס, שנכנסו לתחום, יוכלו להרוויח?
"הם נכנסו למקום שנשלט על ידי גורמים ממשלתיים וצבאיים, שצחקו שנורא קשה להשתלט עליהם, וחשפו מצב כמו קרטל - שיגור לחלל הוא יקר לאין שיעור ממה שהיה אמור להיות", מסביר לנדסמן, "ברגע שמורידים את עלויות השיגור זה זול יותר. מאסק הוכיח שאפשר להחזיר טיל ששוגר לחלל, ולא חייב להיהרס. זה היה אמור לקרות כבר השנה, עכשיו נראה מתי זה יגיע. ג'ף בזוס שיגר כבר 4 פעמים את אותו טיל, אמנם לא למסלול ולא לשיגור לווייני, אבל טיל שגם מסוגל לנחות הפך למציאות".