האם חברה מהרצליה תצליח לסייע מול ההסתה לפיגועים ברשתות החברתיות?
תמונה שווה אלף מילים? על פי חברת פיקסקאוט, כנראה שמדובר בהרבה יותר. הצצה לחברה מהרצליה שפיתחה טכנולוגית זיהוי תמונות מתקדמת, ומסייעת גם לכוחות הביטחון

(צילום: מאי עבדי גרבלר| עריכה: יוסי לוי)
בשנתיים האחרונות דובר רבות על תפקידן של הרשתות החברתיות בליבוי הטרור. בין אם זה החמאס או דאע"ש, התחושה היא שהשימוש ברשתות חברתיות מאפשר הפצת מסרים ותכנים במהירות ובעוצמה שלא היינו רגילים אליה עד היום.
עד כמה גדולה התופעה? כדאי רק להביט במספרים: בתי הכלא הישראלי מוכלסים ברגעים אלו בקרוב ל-500 אסירים בטחוניים שלא משתייכים לאף ארגון טרור מוכר, אלא יצאו לפיגוע לאחר שספגו הסתה ברשתות החברתיות. בכתבה מיוחדת שעסקה בנושא, סיפר כתב הפלילים והמשפט של חדשות 10, מאור צור, כי בשב"ס מכנים את 500 האסירים הבטחוניים שאינם חלק מארגוני הטרור המוכרים, ה"בלתי משוייכים", וגורמים בשב"ס מציינים כי מדובר בגוף חדש בלי כיוון אידיאולוגי, שאנשיו מסרבים לחבור לארגונים הוותיקים ואף מערערים את שליטתם בשאר האסירים.
>> לכתבות נוספות בנושא
מבחן הטרור: כיצד פייסבוק מתייחסת לפוסטים מסיתים?
יוזמת חקיקה: פייסבוק תחויב להסיר תכני הסתה
באותה הכתבה צור העלה גם נתון מדאיג אחר, ולפיו מתוך 74 פניות של יחידת הסייבר של המשטרה 433 לפייסבוק בנוגע להסרת תוכן המעודד טרור, רק 23 אכן הובילו להסרת התוכן הפוגעני. אז מה ניתן לעשות בנידון?

"הטכנולגיה קיימת, הכלים קיימים, זו רק השאלה כיצד לשלבם במקום הנכון ובאופן הנכון על מנת לתת פתרון מתקדם שמצד אחד מסיר משהו שהוא פוגעני או בעייתי, או מצד שני מונע משהו בעל פוטנציאל פוגעני" - כך אומר אורי לביא, מנכ"ל חברת פיקסקאוט. וכשלביא מדבר על כך שהטכנולוגיה קיימת -הוא יודע על מה הוא מדבר.
פיקסקאוט, שממוקמת בהרצליה, מעסיקה 64 עובדים ברחבי העולם במשרדים בלונדון, ניו יורק וסיאטל. החברה הוקמה בשנת 2002, והתמקדה תחילה בפיתוח פתרונות מעקב אחר תמונות המוגנות בזכויות יוצרים באינטרנט. בשנת 2011 פיקסקאוט נרכשה על ידי חברת Getty Images, ענקית המדיה מארה"ב, בסכום שנע על פי הערכות, באזור ה-20 מיליון דולר.
"החברה התחילה בתור פתרון המיועד ליצרני תוכן כצלמים, שנועד להגן על התוכן שלהם", מספר לביא. "הפתרון הראשוני שלנו היה מבוסס על טביעת אצבע דיגיטלית שנועדה לזהות את התמונה גם אם נעשו בה שינויים כאלו ואחרים", ממשיך. "לאורך השנים החברה התפתחה ומאגר התמונות התפתח גם הוא לכדי 270 מיליון תמונות שחולש על כל תחומי החיים, והטכנולוגיה שלנו התפתחה בהתאם. כיום אנו נעזרים בבינה מלאכותית שיודעת לנתח את התמונה ולהבין מה יש בה, ומה היא מכילה בין אם זה אובייקטים, אנשים, מקומות ופעילויות. הטכנולוגיה הזו מסוגלת להסתכל על התמונה במבט רחב ולאט לאט להצטמצם למבט צר יותר ולנתח את מה שמרכיב אותה".
שתהיה לי האלגוריתם שמזהה את הסכין
האלגוריתם שהחברה פיתחה, מאפשר זיהוי אוטומטי של פרטים בתוך תמונה - החל ממספר האנשים המצולמים, דרך מצב הרוח שלהם ועד לזיהוי מקומות, אוירה ואפילו אביזרים שמחזיקים המצולמים.
ניסינו לברר עם לביא, כיצד הטכנולוגיה הזו למעשה עובדת? וכיצד ניתן ליישמה כנגד תעשיית ההסתה הפלסטינית ברשתות החברתיות? ובכן, לביא משווה את התהליך הזה דווקא לתהליך לימוד של ילד קטן: "מה שריך למעשה לעשות הוא לייצר אוסף של נתונים שמכיל מופעים של סכין (למפות תצורות שונות של סכינים בשלל זויות ותצורות) ו'ללמד' את המחשב, על ידי הזנת מספיק נתונים שכאלו - כיצד סכין אמורה להראות".
"זה בדיוק כמו שמלמדים ילד בן 3 כיצד לזהות סכין - שהרי אתה כל פעם הולך ומראה לו - זו סכין, וזו סכין וברגע שאתה עושה זאת מספיק פכמים נוצרת אצלו איזו שהיא תודעה לגבי כיצד סכין אמורה להיראות. זה תהליך דומה למה שהמחשב עובר, המחשב צריך לקבל מספיק נתונים אודות הפרטים הרצויים כדי שהוא יוכל לזהות את הפריטים בצורה אוטומטית לחלוטין", הוא מספר.
אם הטכנולוגיה הזו זמינה כיום, מדוע אם כך הרשתות החברתיות אינן מיישמות אותה במלואה? ובכן על פי לביא, הסוד טמון ברצון. יישום של כזו טכנולוגיה מותנה בהשקעה כספית מצד החברה, משהו שאף ארגון מסחרי לא יבצע מרצונו, אלמלא יאכפו זאת עליו.

בינתיים מטפלים בפדופילים
רק בחודשים האחרונים לקחה החברה חלק בפרוייקט עולמי ששם במוקד את אתגר מיגור הפדופיליה ברשת, כחל ממיזם אירופי שלקחו בו חלק כמה מהחברות המובילות בעולם כמו גם רשויות אירופיות שונות.
"פנו אלינו ממשלת אנגליה, באמצעות הברונית ג'ואנה שילדס, אשת טכנולוגיה שכיום מכהנת כשרה הממונה על נושא הבטיחות והבטחון באינטרנט במדינה, כדי לסייע בהתמודדות עם הפצת תמונות לא נאותות. השרה הבריטית יצרה למעשה פלטפורמה, בשיתוף עם חברות אחרות, כשהמטרה היא שכל חברה תתרום מהמומחיות שלה כדי לנסות ולפתח איזשהו פתרון גלובאלי שמצד אחד יסיר את התמונות הללו ומהצד השני ימנע את הפצתן ואף את העלאתן לרשת".
ניסינו לברר פרטים נוספים על פעילותה של החברה בתחום, אך למרות שלביא רמז על שיתוף פעולה עם סוכנויות בטחוניות ברחבי העולם, הוא בחר שלא לפרט יותר מדי על הנושא ורק ציין ששיתופי הפעולה הללו הובילו ל"סיפוק אדיר" (מילותיו של לביא) מצידה של פיקסקאוט.

פעם, תמונה הכילה שני צדדים: הצד המצולם והגב הלבן. באופן מסורתי הצד עם התמונה הכיל כמות מידע רבה יותר מאשר חלקה האחורי - הנתון הזה, השתנה לחלוטין עם תחילתו של עידן הסמארטפונים והרשתות החברתיות באמצע העשור הקודם.
"רוב הצילומים היום מתבצעים באמצעות סמארטפונים, ואותם הסמארטפונים מכילים המון מידע: החל ממיקום גיאוגרפי וכלה בחשיפת השמש ומיקומה בשמיים בזמן צילום התמונה. יתרה מכך, כשמסתכלים על מכלול תמונות של אדם, ניתן ללמוד כל כך הרבה על אותו אינדיבידואל- החל מהרגלים, דרך מעמדו החברתי, אילו מוצרים הוא צורך וכו'", הוא מסביר. "הדור הצעיר נולד לתוך זה, הם משתפים הכל בקלות ובטבעיות - וכאן דווקא מגיע האספקט החיובי של הטכנולוגיה הזו, מאחר וביכולתה גם לאתר בעיות ולעזור למנוע מצבים עתידיים דווקא בגלל שהמודעות לצילום ותוכנו אינה קיימת".

בשנים האחרונות אנו עדים להתנגשויות בין הממשל לתאגידים טכנולוגים בין אם זה בעולם, דוגמת אפל וממשלת ארה"ב (בנוגע לפריצת האייפון של המחבל מסן ברנרדינו), ובין אם זה פה בארץ, כששרים בממשלה קוראים לפיקוח הדוק על פעילות פייסבוק בארץ.
כחברה שמייצרת כלים המיועדים לשני הצדדים - תהינו מה היא עמדות של לביא בנוגע למערכת היחסים הזו: "אין דבר כזה שחור ולבן, המתח הזה תמיד יהיה קיים ועלינו ולמצוא את דרך הזהב. אני מניח שיחוקקו חוקים ויהיה כאן אישזהו משחק שבסופו של דבר ימנע מנבירה ממשלתית באנספור נתונים. יש מטרה טובה מאחורי הטכנולוגיה והשימוש הנכון בה, ובסופו של יום אני מאמין שהממשל לא מעוניין להתעסק בכל בדל מידע - אלא אם כן הוא באמת נחוץ לשמירה על בטחון האזרחים".
"המחסור בעובדים אמיתי וקיים"
לקראת סיום, ביקשנו לגעת בנושא בעייתי שמעסיק בשנה האחרונה את כל מקבלי ההחלטות בתחום ההייטק, לאחר שדווח כי בעקבות חוסרים רבים של עובדים בתחומים רבים בהייטק, מתכוון ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להפעיל תכנית ליבוא עובדים זרים בעידודו של המדען הראשי במשרד הכלכלה. חלק מהחברות טוענות כי מדובר בחמצן החיוני לשרידות התעשייה ואילו חלק אחר סבור כי הדבר יסתום את הגולל על מנוע הצמיחה של ההייטק הישראל.
"המחסור בעובדים הוא אמיתי וקיים", אומר לביא. "בסופו של דבר הייתי רוצה לראות כאן יותר בוגרים מקומיים שמשתלבים בתחום, אבל כחברה מסחרית אני חייב לייצר דברים וכרגע אין לי כאן את כח האדם הרצוי - וזה הדיסוננס שבו אנו חיים כאן. אין ספק שנדרשת עבודה וחשיבה לטווח הרחוק, כזו שתכלול תכנון נכון והשקעה שתניב פירות עתידיים, אך כרגע אנחנו נמצאים בבעיה מאחר ואנחנו זקוקים לעובדים".
בזמן שהויכוח הזה ניטש, ב-PicScout לא חיכו, והחלו בהפעלת תכנית הכשרה חדשה שמטרתה להחזיר בני 50+ לשוק העבודה בענף הטכנולוגי, לאחר שאלה נפלטו בשל פערי מידע. "התוכנית הזו מופעלת אצלנו באמצעות העובדים המסורים שלנו שמתנדבים ומקדישים מזמנם למען הפרוייקט הזה" מתגאה לביא, "אנו רואים חשיבות עליונה בהחזרת אוכלוסייה זו לשוק העבודה שכן מדובר בהון אנושי איכותי, שמיטיב עם כלל חברות ההייטק הישראליות".


