ביקורת: "עברית", הקורא הדיגיטלי העברי
הקורא הדיגיטלי העברי הוא מכשיר חמוד ונוח להפליא. למרות זאת, קשה להמליץ עליו לאנשים שלא אוהבים את הרלן קובן
במשך שנים, תופעת הספרים הדיגיטליים היתה משהו שקורה במקום אחר. קראנו ידיעות על הקינדל ושלל חקייניו ומתחריו, ועל איך שהם מוכרים מיליונים ועושים, לאט אבל בטוח, מהפכה בהרגלי הקריאה. כל זה - בחו"ל. שום שדה מגנטי לא מונע מהקינדל לעבוד בארץ, אבל קורא דיגיטלי הוא לא רק מכשיר; הוא צריך להגיע עם תוכן, ועם אפשרות נוחה לקנות את התוכן הזה. אז עכשיו גם לנו יש: הקורא הדיגיטלי העברי הראשון, שמגיע עם חנות ספרים וירטואלית משלו ובתמיכה של רשת סטימצקי ומספר הוצאות לאור, הגיע בזמן לשבוע הספר - זכה לשם הבלתי שמיש "עברית". וזאת בהחלט התחלה טובה, אם כי בשלב זה הפרוייקט מאכזב דווקא בתחום התוכן.
ללכת לים עם ספר טוב
הדיבורים על "ספר דיגיטלי" עשויים לגרום למי שלא מכיר את קטגורית הגאדג'טים הזאת לחשוב על משהו שמזכיר אולי את ה-Eee: נטבוק ייעודי. לכן, במבט ראשון על ה"עברית" מה שמפתיע הוא כמה שהוא קטן. המסך של המכשיר הוא בגודל של שישה אינץ' - קצת יותר מאייפון, הרבה פחות מאייפד. הפרופורציות שלו מזכירות ספר כיס, הוא דקיק (פחות מ-9 מ"מ) ולא שוקל כמעט כלום (250 גרם). בקיצור, הוא קל יותר לאחיזה וקריאה ביד אחת אפילו מספר רגיל.
הקורא הדיגיטלי לא מנקר עיניים. העיצוב שלו פשוט ופונקציונלי. הוא מצופה בפלסטיק שחור שיוצר רושם של מכשיר עמיד. לא ניסינו להפיל אותו מגובה רב או לדפוק לו מכות, אבל הוא נראה כאילו הוא יעמוד בזה. גם מספר החיבורים הוא מינימלי: הוא כולל שקע אזניות סטנדרטי, קורא כרטיסי MicroSD, וחיבור USB שמשמש גם לטעינת הסוללה. הוא כולל זכרון של 1.2 ג'יגה-בייט - הרבה יותר משיהיה לכם מה לעשות איתו, בהנחה שתשתמשו בו לאיחסון ספרים בלבד.
קריאה מהנה
האטרקציה העיקרית היא, כמובן, המסך. זה יהיה המפגש הראשון של מרבית הישראלים עם טכנולוגית ה-e-ink, שעליה מתבססים הספרים הדיגיטליים, וחשוב להבהיר שזוהי חיה שונה לחלוטין מכל מסך שראיתם עד היום. זהו מסך בשחור-לבן (או אחד מ-16 גווני אפור) ברזולוציה של 600 על 800 פיקסל. אין בו שמץ של הריצוד האופייני למסכי מחשב, הוא נראה ברור במידה שווה בכל זווית שבה מסתכלים עליו, ואין בו שום הברקה או השתקפויות; הטקסט נשאר קריא וברור גם באור שמש חזק. ייחוד נוסף שלו הוא שעל אף שמדובר במסך מגע, גם אחרי זמן רב של שימוש לא נראים עליו טביעות אצבע או מריחות.
מסך הדיו הדיגיטלית גם חסכוני במיוחד באנרגיה. הצגת תמונה למעשה אינה צורכת חשמל בשום מידה שהיא (המסך "פועל" - ומציג את הלוגו של המכשיר - גם כשהוא כבוי). רק החלפת התמונה צורכת אנרגיה, מה שמאפשר חיי סוללה ארוכים במיוחד, כל עוד משתמשים במכשיר כקורא בלבד ולא באופציות כמו ה-Wi-Fi או הרמקולים, שמקצרים את חייה במידה משמעותית. כשהסוללה מתרוקנת, אפשר למלא אותה באמצעות חיבור USB; מילוי הסוללה נמשך בערך שעתיים.
הספרים שנרכשים מהחנות הרשמית של המכשיר מגיעים בקבצי e-Pub מקודדים, שאותם אי אפשר לקרוא על מכשירים אחרים. אפשר, לעומת זאת, לקרוא בו גם קבצי PDF או e-Pub ממקורות אחרים. אם אתם קוראים אנגלית, אתר "פרוייקט גוטנברג" יציע לכם אלפי ספרים קלאסיים חינם אין כסף, מלואיס קרול ועד ארתור קונן דויל.
הקריאה היא העיקר, וכאן אין ספק: כיף לקרוא ספרים ב"עברית". לא לוקח הרבה זמן להגיע למסקנה שחווית הקריאה בקורא דיגיטלי עדיפה על כל מכשיר אחר. נכון, אין לו רעש וריח של נייר, אבל הקריאה לא מעייפת כמו במכשירים אחרים. אפשר לקחת אותו לאוטובוס, למיטה, למרפסת או לשרותים (כנראה. לא ניסינו אישית) בלי להרגיש שאתם סוחבים איתכם מחשב.
אפשר לדפדף בעזרת הכפתורים הפיזיים שבתחתית המכשיר (משום מה, כפתור הדפדוף קדימה מעוטר דווקא בחץ הפונה ימינה - הפוך מכיוון הקריאה בעברית), אבל לטעמנו נוח ואינטואיטיבי יותר לבצע תנועת "דפדוף" על מסך המגע באמצעות האצבע. ניתן לבחור בין שלושה גדלי אותיות (תמיד בגופן אחד בלבד). אפשרויות הניווט והתפריטים במכשיר גם הם פונקציונליים ופשוטים, אם כי העיברות של המערכת לא לגמרי שלם: בתפריט הספרים, למשל, הכותרות מיושרות לשמאל במקום לימין, ובהצגה של קבצי ePub ממקורות "זרים", היו שורות שהתהפכו.
אייפד זה לא
הרבה מאוד דובר לאחרונה על מחשבי לוח כגון האייפד, שיכולים לעשות כל דבר מגלישה באינטרנט ועד קפה. כדאי לשים לב לכך שה"עברית" הוא פשוט לא כזה; הוא לא מתחרה באייפד, וגם לא מנסה. המכשיר נוצר למטרה אחת, קריאת ספרים, שאותה הוא עושה היטב. כל השאר הוא בונוס; הוא אמנם עושה כמה דברים אחרים, אבל לא עושה אותם טוב במיוחד.
בתפריט הראשי של המכשיר נמצאת האופציה "חנות". החנות היא למעשה דפדפן אינטרנט, שחנות ה"עברית" מוגדרת כדף הבית שלו - ואפשר להשתמש בו כדי לגלוש באינטרנט גם באתרים אחרים. הדפדפן הוא, כמובן, בסיסי מאוד, ואין מה לדבר על הצגת פלאש או וידאו. עם אתרים סטטיים הוא מתמודד לא רע, אבל השימוש בו מאוד לא נח. הקלדת כתובת (וכל הקלדה אחרת מכל סוג) נעשית באמצעות מקלדת וירטואלית על מסך המגע. בגלל קצב הריענון האיטי של המסך, עוברת כשניה וחצי בין הנגיעה באות ועד שהיא מופיעה על המסך, איטיות מטריפה שמוציאה מכלל אפשרות שימוש במכשיר להקלדת יותר ממילים בודדות בכל פעם. המסך צר מכדי להכיל את רוחבם של רוב אתרי האינטרנט, כך שניתן לראות בכל פעם רק את צידם הימני או השמאלי, והגלילה - לגובה או לרוחב - סובלת גם היא ממהירות התגובה האיטית של המכשיר. בקיצור, הגלישה מומלצת למקרי חירום בלבד, וכמעט כל סמארטפון יעשה עבודה טובה יותר.
תכונה מבורכת של המכשיר היא האפשרות להשתמש בו כנגן מוזיקה. מלבד השקע לאוזניות הוא כולל רמקולים לא חזקים אבל באיכות שמע סבירה, וניתן להאזין ולקרוא בו זמנית. שוב, האפשרויות שהוא מציע הן בסיסיות מאוד: אין אפשרות ליצור רשימות השמעה או לקבוע את סדר השירים, וחשוב מזה, אין דרך נוחה לשליטה על המוזיקה (מלבד כיוון עוצמת הקול) בלי לעזוב את הקריאה ולנווט דרך מספר תפריטים.
ואם אני לא אוהב את הרלן קובן?
מחיר ה"עברית" מעט מבהיל: 1399 ש"ח. הרבה בשביל מסך נייד. מרגיע מעט לגלות שהמחיר כולל "תלושי קניה" בסך 400 ש"ח לקנית ספרים דיגיטליים. מחירם של רוב הספרים הוא 44 או 54 ש"ח - הנחה של כ-50% ממחירם הקטלוגי המלא. חישוב מהיר מעלה שקנית המכשיר משתלמת למי שמתכוון להוציא בעתיד הנראה לעין 2,000 ש"ח על ספרים (וגם זה, בהנחה שהוא רוכש רק ספרים במחיר מלא, בלי מבצעים כלשהם). כלומר, מבחינה כספית הוא מתאים רק לקוראים כבדים מאוד.
וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה ביותר של ה"עברית", לפחות נכון לעכשיו. הבעיה לא נמצאת במכשיר וגם לא במחירו, אלא במבחר הספרים הזמינים עבורו. המפיקים הבטיחו שעם השקת המכשיר יהיו זמינים עבורו 250 ספרים דיגיטליים. בפועל, נמצאים בחנות נכון לרגע כתיבת שורות אלה 185 ספרים עבריים בלבד. זה אולי נשמע כמו הרבה - אחרי הכל, לוקח הרבה זמן לקרוא 185 ספרים - אבל למעשה, מספר כזה של ספרים לא ממלא אפילו קיר מדפים אחד. חנות ספרים שזה מספר הכותרים השונים שהיא מציעה - על פני כל הז'אנרים כולם - תהיה בדיחה.
המבחר, כצפוי, כולל בעיקר רבי מכר: אפשר למצוא בחנות, למשל, את כל ספרי הרלן קובן. אבל אם טעמכם הספרותי חורג מהמיינסטרים אפילו טיפה, תתקשו למצוא דרך להוציא אפילו את 400 השקלים שקיבלתם עם רכישת המכשיר. לדוגמה, חובבי מד"ב יגלו שמספר הספרים הזמינים עבורם בז'אנר החביב עליהם עומד על 2, שניהם של רוברט צ'רלס ווילסון. קטגורית ספרי העיון כולה כוללת 19 ספרים בדיוק. גם בחירת הספרים שזכו לגירסאות דיגיטליות מעט תמוהה לפעמים: מבין הספרים בסדרת "פרסי ג'קסון", למשל, נמצא בחנות רק הספר החמישי והאחרון בסדרה. אם רציתם להתחיל לקרוא אותה מההתחלה - תצטרכו לקנות את גירסאות הנייר של הספרים הראשונים. בארוע ההשקה הובטח שעד סוף השנה מספר הספרים בחנות הוירטואלית יגיע ל-1,000 - וזה עדיין מעט מאוד. נכון שההשוואה אינה הוגנת, אבל אמאזון מציעה עבור הקינדל מבחר של 400 אלף ספרים דיגיטליים. כשחנות ה"עברית" תגיע לעשירית מזה אפשר יהיה להתחיל לדבר על מבחר ראוי.
בתור חלוץ הקוראים העבריים, ה"עברית" עושה היטב את תפקידו. הוא יכול להוות אוצר אמיתי עבור קוראים כבדים. אבל לשם כך החברות שמאחוריו צריכות להמשיך ולעבוד, ובעיקר להגדיל פי כמה את מבחר הספרים הזמין עבורו. אנחנו מקווים שבשבוע הספר הבא כבר אפשר יהיה להמליץ עליו - או על ממשיכי דרכו - בלי סייגים.