טלויזית Samsung UA46B7000 LED ‏46 ‏אינץ'

טלוויזית ה-LED של סמסונג היא אלגנטית ובעלת תמונה מצויינת, אך הצליל רע והפיצ'רים מאכזבים

פסקה חדשה

טלוויזיית ה-LED של סמסונג היא בגדר הצהרת הכוונות של החברה לעתיד: היא דקיקה, סקסית ונראה שנוצרה כדי לשמש כמרכז מדיה, תכונה שלבטח תשתכלל בדגמים הבאים. אם כן, לא פלא שהפי'צרים החדשים, לצד ה"מגה קונסטרסט" ותג המחיר הגבוה, מעוררים ציפיות. אך בדומה למוצרים אחרים של סמסונג, איכות המוצרים של החברה נשחקת בשל מספר אלמנטים.

יתרונות: עיצוב יפהפה, תמונה איכותית חדה וברורה

חסרונות: מצבי התמונה לא יעילים, סאונד שטוח וחסר חיים, גימיקים לא מלוטשים

מחיר נמוך בעת הפרסום: 11,400 ש"ח

ציון סופי: 8.5

עיצוב: הכי יפה בעולם

לא בטוח ש"כוסית" היא המילה המתאימה לתאר את UA46B7000 של סמסונג, אבל אין ספק שאם היא היתה עוברת ברחוב מפלס השריקות באיזור היה עולה בחדות. היא דקת גו, פחות מ-3 ס"מ עומקה, צבועה בשחור אלגנטי מוקף פס אדום עם מסגרת שקופה דקה, ונחה בעדינות, כמעט מרחפת, על רגל עגולה ושקופה.

הדקיקות הזו מתאפשרת בזכות החלפת מערך אורות הפלורסנט שמשמש בדרך כלל להארת פאנל ה-LCD בטלוויזיות, במערך של דיודות פולטות אור (LEDs) שנמצאות במסגרת שלה. הטכנולוגיה בבסיס הטלוויזיה מהווה מעין שלב ביניים, בדרך להחלפת כל הפאנל בפאנל LED, שיאפשר ייצור טלוויזיות דקות, איכותיות וחסכוניות יותר. כרגע, בזכות מנגנון חכם של מפזרי אור מצליחה הטלוויזיה לספק תאורה חזקה ואחידה לכל 46 האינצ'ים שלה. אותן LEDs אחראיות גם על איכות התמונה המשופרת של הטלוויזיה, אבל על זה בהמשך.

הצהרת כוונות לעתיד

מבט בגב המכשיר ייתן לכם מושג טוב על הצהרת הכוונות של סמסונג בנוגע לטלוויזיה הזו. מספר החיבורים האנלוגיים צומצם למינימום, וכולל חיבור קומפוננט שמשמש גם כקומפוזיט, חיבור VGA למסך המחשב וחיבור לאנטנה. אך סמסונג היו מעדיפים שתשתמשו בארבעת חיבורי ה-HDMI, לאיכות תמונה מיטבית. תמצאו שם גם כניסת ויציאת סטריאו אנלוגיות. חוץ מחיבורי האודיו והוידאו כוללת הטלוויזיה שתי כניסות USB וכניסת LAN. אלו מבהירים שמבחינת סמסונג מדובר לא רק במסך טלוויזיה, אלא במה שאמור להיות מרכז המדיה של הבית שלכם.

השלט שמגיע עם הטלוויזיה בעל סידור כפתורים ברור, אם כי צפוף מדי, ובעל מעין תוספת מעוקלת מפלסטיק שאמורה לסייע באחיזתו. בלחיצת כפתור נדלקים כל הלחצנים באור כתום חלש, שמאפשר לשלוט על הפונקציות של הטלוויזיה גם בזמן שהחדר חשוך. השמועות מספרות שעם הטלוויזיה מגיע עוד שלט קטן, ששולט רק על הפונקציות הבסיסיות, אבל אני לא קיבלתי אותו.

תמונה: איכותית כברירת מחדל

עם השקת קו טלוויזיות ה-LED, המציאו מנהלי השיווק של סמסונג את מושג ה-Mega Contrast, שאולי יביא סוף למירוץ ערכי הניגודיות המופרכים בו התהדרו הטלוויזיות בשנים האחרונות. B7000 מציגה את הקונטרסט הגבוה ביותר בו נתקלתי אי פעם, וניתן רק לזקוף זאת לזכות האור שפולטות הדיודות ששוכנות לבטח במסגרת שלה. השחור עמוק ואמיתי, ומוצג לצד לבן בוהק, אם כי לעיתים בוהק מדי.

סמסונג מספקת את הטלוויזיה עם ארבעה מצבי תמונה – דינמית, רגילה, טבעית ומצב סרט. כל אחד מהם אמור להתאים למצבי תאורה שונים, אבל בסלון שלי, גם באור יום וגם בחושך, מצאתי את כל מצבי התמונה (למעט מצב "סרט") כבהירים, בעלי קונטרסט גבוה מדי ועם לא מעט Grain. עוד נראה היה שבמצבים הללו גווני הביניים הוקרבו על מזבח הניגודיות. מצב "סרט", לעומת זאת, מספק תמונה רכה ומעט כהה יותר, והוא המצב העדיף לא רק עבור סרטים, שם הוא מציג את גווני העור הטבעיים ביותר (כן, אפילו יותר ממצב "טבעי"), אלא גם כשמשתמשים במכשיר כמסך מחשב, עבור גלישה וקריאת טקסטים.

מנגנון ה-100 MHz של הטלוויזיה אכן הופך את התמונה לחלקה יותר, אך באותה נשימה גם נותן לה נופך של צילום בוידאו, וגורם לכל דבר שצופים בו, גם סרטים ב-HD עם אפקטים בעשרות מיליוני דולרים, להיראות כאילו צילמתם אותם עם החברים שלכם בחצר האחורית.

מי שירצה להתעסק עוד יותר עם התמונה ימצא עשרות דרכים לשנות את האיכות שלה, החל מתכונות בסיסיות כמו קונטרסט ובהירות, עד שינוי רמת השחור (בשתי דרכים שונות), גוון העור, איזון לבן, אופטימציה למשחקים ולסרטי Blu-Ray ועוד. ריבוי האפשרויות אמנם נותן תחושה של שליטה אופטימלית על התמונה המתקבלת, אבל אלא אם כן אתם מומחי וידאו, נראה שעדיף להמנע ממשחקים מיותרים עם המדדים האלה

פיצ'רים נלווים: גימיקים מיותרים

בסאונד של הטלוויזיה, לעומת זאת, סמסונג לא השקיעה הרבה. יש לה זוג רמקולים חזקים, אקוולייזר עם שליטה על חמישה תדרים שונים ותמיכה ב-TruSurroundHD, טכנולוגיה שמשתמשת בזוג הרמקולים בשביל לדמות צלילי היקפי. עם זאת, הסאונד המתקבל ריקני וחסר נפח. ה-TruSurround לא מורגש, ובלא מעט מקרים האפקטים ומוזיקת הרקע הקשו מאוד על הבנת הדיאלוגים, גם אחרי אי אילו משחקי עם האקוולייזר. היכולת של הרמקולים להתמודד עם צלילים נמוכים מחפירה, ונאלצנו לשמור על ווליום נמוך או להוריד את רמת הבאס למינימום, כדי שלא ישמיעו קרקושים מטרידים כל הזמן.

ככל הנראה המהנדסים של סמסונג יצאו מנקודת הנחה שמי שיכול להרשות לעצמו לקנות טלוויזיה כזו הוא בוודאי הבעלים הגאה של מערכת סראונד אימתנית, ולכן לא ישתמש בסאונד המובנה של טלוויזית ה-LED. ייתכן שאותם מהנדסים צודקים, אבל מטלוויזיה ברמת גימור כזו אני מצפה ליותר.

הטלוויזיה מסוגלת להתחבר לאינטרנט כדי להוריד ווידג'טים. בארץ יש לה בינתיים רק שניים כאלה – ווידג'ט שמאפשר לצפות בסרטים מ-YouTube, ואחר לתחזית מזג אוויר. הם לא יותר מגימיק, והצורך לשלוט עליהם עם השלט של הטלוויזיה הופך את הממשק שלהם ללא נוח במיוחד.

היכולת של הטלוויזיה לשמש כמרכז מדיה מורכבת משלוש תכונות עיקריות – חיבור USB, חיבור לרשת הביתית וספריית תוכן. בספריית התוכן תמצאו כמה מצגות של תמונות עם סאונד מרגיע, שני משחקי ג'אווה פשוטים, מעט מתכונים, עצות לחיים בריאים ומשחקי למידה לילדים. התוכן שקיים בספריה כל כך מצומצם, שכמו עם החיבוריות לאינטרנט, הפיצ'ר הזה מרגיש כמו גימיק יותר מכל דבר אחר.

גם מהחיבוריות לרשת לא התלהבתי. היכולת של הטלוויזיה לנגן קבצי מדיה מהרשת הביתית מבטלת לכאורה את הצורך בסטרימרים, אבל רק לכאורה. יותר מדי קבצים לא עבדו, או נוגנו בצורה מעוותת. אני מקווה שבעדכון התוכנה הבא שלה הבעיות האלה יתוקנו, כי כרגע זו תכונה חסרת תועלת.

ניגון קבצים מ-USB, לעומת זאת, עובד הרבה יותר טוב. קבצי אודיו (רק mp3), תמונה (רק jpg) ו-וידאו (גם באבחנה רגילה וגם ב-HD) נוגנו בלי מאמץ. הבעיות התגלו בעת הניסיון להריץ אותם קדימה ואחורה על ידי שימוש בלחצנים הייעודיים בשלט - התברר שכמעט בלתי אפשרי להגיע לנקודה המבוקשת. גם ממשק הניגון דורש עוד עבודה. הוא אמנם נראה נהדר, עם תמונות גדולות ומעברים חלקים בין הקצבים, אבל הוא לא יעיל. אין אפשרות לראות את כל הקבצים בתיקייה מסוימת, לבצש חיפוש או לדלג על קבצים בזמן שמנסים לאתר את האחד המבוקש.

סיכום: אלגנטית אך יקרה

סמסונג UA46B7000 עוררה בנו אמביוולנטיות. היא נראית מצוין, דקה ואלגנטית. התמונה שהיא נותנת מעולה, ואי אפשר באמת להיות מאוכזב מטלוויזיה שעולה סכום כזה. אבל מיותר מדי בחינות היא בינונית. איכות הסאונד שלה חלשה, ושלל הפיצ'רים שסמסונג העמיסה עליה פשוט לא מספיק אפויים.

בסופו של דבר, אין סיבה לשלם את המחיר המבוקש על הטלוויזיה הזאת (22 אלף שקלים, אם כי יש מי שמוכרים אותה בפחות). השיפור באיכות התמונה לא שווה קפיצה של לפחות פי שתיים ממחיר טלוויזיות אחרות בגודל דומה, ואין לה מספיק נקודות מכירה חזקות נוספות.

אבל אולי השאלה היא אחרת. אם כבר החלטתם להוציא 22 אלף שקלים על טלוויזיה, האם תוכלו למצוא מכשיר טוב יותר? גדול יותר – בהחלט. טוב יותר? אני בספק.