iPod Shuffle - הדור השלישי

תקציר

האייפוד שאפל החדש מביא לשיא את מגמת המינימליזם של אפל: מכשיר זערורי בלי כפתורים, שהשליטה בו נעשית דרך האוזניות בלבד. אבל זה, לדעתנו, לא יתרון אלא חסרון, והגירסה הקודמת של השאפל היתה עדיפה.

יתרונות: קטן. מאוד קטן.

חסרונות: ממשק שליטה מוזר ולא נוח; אזניות ייחודיות; יקר.

ציון: 7

מחיר נמוך בעת הפרסום: 599 ש"ח

הביקורת

Shuffle זה מגניב. האפשרות לא לדעת מראש איזה שיר יהיה הבא שיתנגן חיונית, בעינינו, אם אתם לא רוצים שהמוזיקה באזניים שלכם תהפוך לרעש מונוטוני וצפוי. גם אפל זה מגניב - למוצרים שלה תמיד יש סטייל והם תמיד משויפים, חלקלקים, סקסיים ונראים מצוין. ואייפודים, כידוע, הם מגניבים. ולמרות כל זה, האייפוד שאפל החדש הוא יותר מוזר ממגניב.

אפל טובה במינימליזם, ובאייפוד שאפל החדש היא שברה את השיאים של עצמה בתחום זה: זה בוודאי אחד מהמכשירים האלקטרוניים המינימליסטיים ביותר ששווקו אי פעם. אייפוד שאפל החדש הוא מלבן בגודל של סיכת ביטחון (45 על 17 על 8 מ"מ), הוא שוקל 14 גרם, הוא צבוע אפור או שחור נייטרלי, אין לו מסך ויש לו בדיוק מפסק אחד (on/off/shuffle) ושקע אחד. שקע האוזניות מתפקד גם כחיבור USB למחשב, שהוא גם המטען לסוללה. הזערערות של המכשיר גורמת לכך שהוא לא נותן את ההרגשה של עוד מכשיר לסחוב בכיס; מצמידים אותו לדש החולצה או לחגורה, ובאופן מילולי לגמרי לא מרגישים שהוא שם.

העברת שירים ללא כפתורים

באופן אירוני, הפשטות הזאת רק מסבכת את השימוש במכשיר. ההשוואה המתבקשת היא לגירסה הקודמת של האייפוד שאפל, ששקלה גרם וחצי תמימים יותר מהגירסה החדשה. יהיה קשה מאוד לטעון שהשאפל הקודם לא היה מכשיר קטן. נפח האיחסון (4GB) בשאפל החדש הוכפל לעומת הדגם הקודם (2GB) - ולעומת זאת זמן פעולת הסוללה קטן יותר (כ-10 שעות). ההבדל העיקרי הוא שאת השאפל הקודם לא היה צריך ספר הוראות כדי להפעיל. היו לו כפתורי Play, Pause, Next ו-Prev ברורים.

העברת שירים ללא כפתורים בכלל

זה לא המצב עם האייפוד החדש: כדי לשמור עליו נקי לחלוטין מכפתורים, כל השליטה הועברה ל"גידול" שעל כבל האוזניות, ליד האוזן הימנית. גם עליו יש רק שלושה כפתורים – פלוס ומינוס, לשליטה בווליום, וכפתור מרכזי עם יותר שימושים מאולר שווייצרי. אבל החוסר בכפתורים על המכשיר עצמו הוא, משום בחינה הגיונית, לא יתרון אלא חיסרון. מעין תחושה כאילו אפל מנסה למכור מוצר נכה בתור "שדרוג". וכך, השליטה באייפוד נעשית כמעט כולה דרך לחיצות על הכפתור הבודד הזה. לחיצה אחת – "התחל" או "הפסק", שתי לחיצות מהירות – מעבר לשיר הבא, שלוש לחיצות – השיר הקודם, וכו'. ואם אתם רוצים לעבור בין רשימות השמעה שונות, העסק מתחיל ממש להסתבך. ההרגשה היא כמו ניווט בתפריט טלפוני עם כפתור אחד בלבד.

לחץ שלוש פעמים במהירות על הכפתור

בהתחלה זה לגמרי נשמע כמו בדיחה. הוראות כמו "לחץ שלוש פעמים במהירות על הכפתור והשאר אותו לחוץ" (הרצה לאחור) נשמעו כאילו הן לקוחות מתוך פארודיה מוצלחת על אפל. אחרי שניסינו את זה במשך כמה ימים, אנחנו חייבים להודות: זה שמיש. תנועת ה"גירוד בצוואר" טבעית, והדאבל-קליק להעברה לשיר הבא (הפעולה הנפוצה ביותר בשאפל) לא קשה מדי. לפעמים קרה שלחצנו לא מספיק מהר או לא מספיק לאט, והפקודות התבלבלו. אבל לא נורא. אפשר להתרגל לזה. ובכל זאת, "בר שימוש" זה לא אותו הדבר כמו "נח".

לו הייתם שואלים אותנו אם אנחנו מעדיפים את ממשק המשתמש הזה או את זה של האייפוד שאפל הקודם, היינו בוחרים בעיניים עצומות ובלי לחשוב פעמיים באייפוד הישן – זה שבו יכולת לראות על איזה כפתור אתה לוחץ.

האוזניות הן החוליה החלשה

בהעברת השליטה לאוזניות יש עוד בעיה. בכל נגן אחר, האוזניות – כל עוד לא הלכתם על משהו גרנדיוזי ומשתיק-רעשים - הן אביזר פשוט וזול, וכשהוא מתקלקל קונים חדש במחיר של פלאפל. לא כך אצל אפל: לאייפונים למיניהם יש אזניות עם חיבור ייחודי שלא מתאים לשום מכשיר אחר, אבל אפילו אוזניות אפל הסטנדרטיות לא יספיקו לאייפוד שאפל החדש, שבקר השליטה היחיד שלו נמצא על האוזניות עצמן. התקלקלו האוזניות? האייפוד שלכם יהפוך לכמעט בלתי שמיש. שימרו עליהן רחוק מהישג ידם של חתולים.

כיוון שלמכשיר גם אין מסך, יש לו צורה אחרת לספר לכם מה אתם שומעים, במקרה ששכחתם: לחיצה ארוכה על כפתור-הכל שבאזניה תגרום למכשיר לומר לכם את שם השיר ושם המבצע. הוא מבצע את זה יפה מאוד, ומתמודד אפילו עם שמות להקות שביטוי שמם לא אלמנטרי (דה-פש-מוד, ארוסמית), אם כי, כמובן, הוא לא מדבר עברית: לגבי כל קובץ ששמו נכתב באותיות עבריות, האייפוד טוען ששם השיר הוא משהו שנשמע כמו "המס". מסיבה הנהירה לאפל בלבד, שמות שירים שיובאו ממחשב אפל נאמרים בקול גברי, בעוד שירים שיובאו ממערכת מבוססת Windows נאמרים בקול נשי. תהרגו אותנו בייסורים קשים אם אנחנו מבינים איזה מסר בדיוק זה אמור להעביר (PC זה לבנות?).

לא מצדיק את מחירו הגבוה

מעבר לכל התכונות הייחודיות שלו, זה קודם כל אייפוד, וכולל את כל היתרונות והחסרונות המשותפים לכל האייפודים. את רשימת השירים בו ניתן לנהל רק בעזרת תוכנת iTunes, מגבלה מעצבנת למדי, אם כי איחסון קבצים על המכשיר דווקא אפשרי. וכמובן - הוא יקר. נגנים באותו נפח איחסון אפשר להשיג אפילו ברבע מחיר. להתלונן על מחירים של מוצרי אפל זה חסר טעם כמו להתלונן על החום בקיץ: חובבי אפל מודעים ל"מס" ורגילים לשלם אותו. אבל במקרה הזה באופן מיוחד, המחיר הגבוה ביחס לנגנים אחרים - עבור מה שמבחינת חומרה הוא לא יותר מדיסק-און-קי משוכלל - נראה בלתי מוצדק.

לפני שהאפליסטים בקהל מתנפלים עלינו: לא, אנחנו לא אנטי-אפל. אנחנו אנטי מוצרים לא נוחים לשימוש. האייפוד שאפל החדש הוא לא נגן גרוע, אבל הוא מוצר פחות טוב, בבירור, מהגירסה הקודמת של אותו המוצר. החוסר בכפתורים הוא גימיק מטופש למדי שלא נותן שום יתרון, ועולה יותר כסף. אפשר בהחלט להישאר עם האייפוד שאפל הישן או הנאנו.