סקירה: מדפסת סמסונג CLX3175-FN

סמסונג CLX3175-FN היא מדפסת לייזר משולבת וצבעונית, עם סורק, פקס ויכולת עבודה ברשת. היא קומפקטית וזולה יחסית לקטגוריה וכוללת הרבה פיצ'רים מעניינים ושימושיים – שבאים לרוע המזל על חשבון הדברים החשובים באמת

יתרונות: איכות הדפסה גבוהה, הפעלה קלה, פיצ'רים שימושיים

חסרונות: מגושמת ויקרה מדי לבית, חלשה ובעייתית מדי למשרד

ציון סופי: 7.5

מחיר זול בעת הפרסום: 1415 ₪

המדפסות הביתיות בטכנולוגיית הזרקת דיו הגיעו לדרגת בשלות כזו, שאפשר להשיג כיום בפחות מחמש-מאות ש"ח מדפסת משולבת אמינה ולא גדולה מדי, עם כל הפונקציות שאדם ממוצע צריך. אפילו ראשי הדיו כבר לא יקרים כשהיו. טכנולוגיית הלייזר, לעומת זאת, שימשה לרוב במדפסות משרדיות שצריכות להתמודד עם נפחי הדפסה גדולים, ובעיקר בשחור-לבן. המדפסת הרב-תכליתית CLX3175-FN של סמסונג מנסה לגשר על הפער ולהביא גם למשתמש הביתי או למשרד הקטן מכשיר לייזר צבעוני, קומפקטי ומעוצב עם פונקציות סריקה, העתקה, פקס ואפילו עבודה ברשת. למרבה הצער, ולמרות כמה נקודות זכות בולטות לטובת המכשיר, נראה שהוא נופל בין הכיסאות ולא מספק את הסחורה כמו שצריך לאף אחד מקהלי היעד.

העיצוב

המדפסת אכן קומפקטית – בקטגוריה. מי שרגיל להזרקת דיו ייבהל למראה הגוש השחור הזה, שגובהו כ-35 ס"מ ומשקלו (כולל טונרים) כ-18 ק"ג. מבחינה ויזואלית העיצוב נקי מאד ומרשים, גם של ה"פלסטיקים" וגם של ממשק המשתמש. כל מי שעבד אי-פעם עם מדפסת משולבת או אפילו סתם פקס מודרני ימצא בקלות את דרכו בין האפשרויות הרבות והשונות, והאורות הצבעוניים והצלצולים הנעימים מוסיפים לחוויית השימוש (אל דאגה, אפשר להשתיק אותם). אך יש לעיצוב הזה מחיר.

נתחיל מלמטה: בצדי תחתית המדפסת יש שתי מגרעות לאחיזה ונשיאה (בכל זאת, 18 קילו) – אבל העומק שלהן אינו מספיק אפילו לקצות האצבעות: יש סיכוי גדול יותר שהיא תחליק ותיפול כך מאשר באחיזה רגילה. בעיה נוספת וגדולה היא מגש ההזנה. ראשית, כדי להזין בו דפים יש "למתוח" אותו כך שהוא בולט הרחק מעבר לקו המדפסת עצמה, והעובדה שהוא נשלף בצורה אופקית מכריחה את המשתמש לפנות מקום רב מאד על השולחן. ניתן אמנם להתחכם ולהשאיר את המכסה השקוף של המגש במצב פתוח כדי להקל על הוספת נייר, אך הדפסה דו-צדדית תכריח את המשתמש להוציא את המגש ולהכניס אותו שוב בכל מקרה. המגש תומך, כמו בכל מדפסת ראויה לשמה, במגוון רחב של חומרי הדפסה אך הוא מסוגל להחזיק רק 150 דפים רגילים בבת אחת – בהחלט מעט מדי למדפסת משרדית, וביחס לטרחה שכרוכה בטעינתו. גם למגש הפלט יש חסרונות בולטים, אך עליהם נדבר בהמשך.

לעומת זאת, החלק העליון – הכולל סורק עם משטח זכוכית ומנגנון הזנה לדפים – הוא מוצק, נוח ופועל היטב.

העברית

החומרה האלקטרונית של המדפסת אינה כוללת עברית, אך לוח הבקרה, התוכנה למחשב (שמותקנת בקלילות, יש לציין) והמדריך למשתמש עברו גיור – חפיפניקי ומביש ביותר. זה מתחיל בכיתוב "ישיר USB" על לחצן (במקור "Direct USB"), ממשיך בהודעה המזעזעת "הכנת עבדות הדפסה" (כך במקור) שמופיעה על מסך המחשב בכל פעם שמדפיסים משהו, ומגיע עד להוראות מבלבלות לחלוטין: במדריך למשתמש (עמ' "העתקה_33") מצוירים חיצים להמחשת אופן ההנחה של מסמך על משטח הסריקה וכתוב "הנח אותו על זכוכית הסורק, כאשר החיצים נראים כמו בציור" – אלא שכמובן אין שום חיצים במציאות, רק בציור. שלא לדבר על הכותרות שכתובות מהסוף להתחלה בתוכן העניינים, או על הלחצן "קנה עכשיו" בתוכנה שמיועד להזמנת חומרים מתכלים, ומוביל לאתר שכלל אינו מוכר לישראל.

ההדפסה

איכות הפלט גבוהה מאד. בניגוד לאחת הביקורות שמצאנו ברשת, אפילו טקסט שהודפס בפונט זעיר ובהדפסת "טיוטה" יצא ברור ומדויק להפליא (רזולוציית ההדפסה היא עד 600x2400 dpi). גם ההדפסה הצבעונית נהדרת – לא ברמת בית דפוס, אבל לא נופלת ממדפסות הזרקת דיו ביתיות במיטבן, ועם היתרונות החשובים שהנייר אינו נרטב ונעשה גלי, ושהצבע אינו נמרח ואינו זקוק לזמן ייבוש. אך אליה וקוץ בה – החום הרב שהמדפסת מפיקה והיובש "אופים" את הדפים עד שהם מאבדים מגמישותם.

הדפסנו מסמך ארוך (32 דפים) על גבי נייר 80 גרם תקני ובדוק שמיועד למדפסות לייזר, והדפים יצאו אל מגש הפלט הרדוד מדי כשהם קעורים במידה כזו, שהם החלו להסתבך זה בזה, להתקפל לשניים או להידחק למקום הלא-נכון בערמה. הבלגן המשיך כשאותם הדפים הוכנסו בחזרה למגש לצורך הדפסה דו צדדית והחלו להיתקע במנגנון. התנהגות כזו מחייבת את המשתמש להשגיח על המדפסת בשבע עיניים – לא נעים, ובהחלט לא לעניין כשמדובר במדפסת משרדית או מדפסת רשת. קצב ההדפסה שנמדד היה נמוך מהמוצהר – כ-13 דפי שחור-לבן בדקה (במקום 16) ו-35 שניות להדפסה של דף צבעוני בודד במקום 26 המובטחות.

הסורק (עד 1200x1200 dpi) מגיב יפה ובזריזות ונותן תוצאות טובות, אלא שמסיבה לא ברורה, פונקציית ההעתקה הישירה "מעשירה" את הצבעים של המקור בלי שהתבקשה ובלי אפשרות לביטול – ישנן הגדרות העתקה ניתנות לשינוי, כולל בהירות, אך אפקט מיותר זה אינו קשור אליהן.

הבונוסים

המדפסת מציעה מספר תכונות מעניינות ושימושיות: ראשית, כמובן, החיבור לכבל האתרנט שמאפשר לחבר את המדפסת בקלות לרשת הביתית או המשרדית, לתפעל אותה באמצעות מסכי ניהול בדפדפן ולהשתמש בה מכל מחשב ברשת. בעזרת החיבורים לקו טלפון ולשלוחה ניתן להפוך את המדפסת למכשיר טלפקס מלא (33,600 Kbps) עם אפשרות לשליחת פקסים מתקבלים בדואר אלקטרוני. בקדמת המכשיר נמצאת גם יציאת USB להדפסה ישירה ממצלמות שתומכות בתקן PictBridge, ולשמירה של סריקות והגדרות מערכת ישירות לתוך זכרונות ניידים. אפשר גם להדפיס ישירות מהם, אך הם חייבים להיות בעלי מערכת קבצים FAT16/32 וללא הגנת סיסמה. מצאה חן בעינינו גם האופציה להעתיק מסמכים דו-צדדים קטנים, כגון רישיון נהיגה, על גבי דף יחיד בלי להתעסק עם מגשי הנייר. ולמי שזה ממש חשוב לו, בזמן ההדפסה המכשיר קצת יותר שקט ממדפסת הזרקת דיו.

המחיר

שיקול נוסף וחשוב בכל מדפסת הוא המחיר. אל עלות המדפסת עצמה יש להוסיף את מחיר ארבעת הטונרים (בסביבות 250 ₪ לכל אחד), מחיר יחידת ההדמיה שאמורים להחליף כל 24,000 תמונות (כ-660 ₪) ומיכל פסולת הטונר (כל 10,000 תמונות) שלא מצאנו אפילו בזאפ. הטונרים מספיקים, על הנייר, ל-1500 דפים (ש/ל) או 1000 דפים (צבעוני) בלבד, עובדה שהופכת את הכדאיות הכלכלית של המדפסת לעומת מדפסות הזרקת דיו למפוקפקת. כמו כל מדפסת לייזר, ה-CLX3175-FN מפיקה המון חום וגם גז אוזון, שמצריכים אוורור של אזור העבודה.

סיכום

ה-CLX3175-FN היא מדפסת יפה עם פוטנציאל, אך היא יקרה, כבדה וגדולה מדי עבור המשתמש הביתי הממוצע והיתרונות שלה לעומת מדפסות הזרקת דיו עם פונקציונליות דומה הם זניחים. היא עשויה להיות שימושית בעיקר לאנשים שמדפיסים הרבה בצבע אך אינם זקוקים לאיכות הדפסה מקצוענית.

כמכשיר משולב למשרד קטן, כאמור, המדפסת אינה שימושית: על אף יכולות הרשת, גורמים כמו כמות הדפים הקטנה במגש הקלט, ייבוש הדפים המוגזם ומגש הפלט הבעייתי מונעים אפשרות מעשית להפעלה מרחוק או להדפסה דו-צדדית יעילה. להשגיח מקרוב אפשר גם על מדפסות זולות בהרבה.