ביקורת מוצר: Dell Latitude D620

לפי Dell, ה-D620 הוא המחשב הנייד העיסקי האולטימטיבי. לדעתנו, הוא מצטיין גם כפתרון לשימוש ביתי

ה-D620 הוא מחשב הדגל בסדרת Latitude העסקית של Dell, וככזה אמור להיות מאופיין במחיר גבוה מדי ופיצ'רים בסיסיים מדי. כמחשב עסקי, הוא עומד בכבוד מול כמה מהמתחרים הבולטים: הוא קל ואסטתי יותר ממחשבי ה-ThinkPad מסדרת T או אפילו Z, וזול מהמחשבים של HP מסדרת nc6400. אבל הנייד האפור דווקא מתברר כחלופה לא רעה למחשבים ביתיים בהגדרתם. הודות למשקל הנמוך ואפשרויות השדרוג הנרחבות שלו, ה-D620 הוא אחד המחשבים הניידים הטובים ביותר שבדקנו. למרות העיצוב הסולידי שלו, ולמרות היעדרן של תכונות מולטימדיה קלאסיות כמו מצלמת רשת וכפתורים לשליטה בנגינת מידה, אנחנו יכולים להמליץ עליו בלב שלם גם למשתמשים ביתיים שמוכנים להוציא מעט יותר.

יתרונות: עיצוב סולידי. משקל קל. ביצועים מעולים ואפשרויות הרחבה מגוונות.

חסרונות: עיצוב סולידי. מחיר התחלתי יקר יחסית. תכונות מולטימדיה בסיסיות ביותר. אין יציאת וידאו. חיי סוללה בינוניים.

מחיר נמוך בעת פרסום הכתבה: כ-7,000 ש"ח.

ציון: 9

עיצוב ותפעול

איכות ההרכבה של ה-D620 גבוהה במיוחד, והוא מרגיש אמין ומוצק. המארז החיצוני עשוי סגסוגת מגנזיום קשיחה וקלה, שתורמת רבות למשקלו הנמוך במיוחד - שני ק"ג בלבד. הוא צבוע כולו בגווני אפור מטאלי סולידיים, כסוף כהה מבחוץ ואפור כהה מבפנים. החלקים הנעים, כמו צירי המסך והזיז שנועל את המסך לגוף המחשב, עשויים מתכת ומרגישים אמינים ואיכותיים. לעומת הניידים של HP ולנובו, על עיצובם התכליתי הספרטני, ה-D620 נראה מוקפד ואסתטי, אבל עדיין רחוק שנות אור מהקווים הסקסיים של הניידים של אפל או אפילו של סוני.

מלבד משטח העקיבה הרגיל הקיים כמעט בכל מחשב נייד כתחליף לעכבר, ל-D620 יש גם ג'ויסטיק קטן במרכז המקלדת שמאפשר לשלוט בסמן העכבר, כמקובל במחשבי ThinkPad. למרות שההעדפה בין האחד לשני אמורה להיות סובייקטיבית לחלוטין, משתמשים מכורים של מחשבים עסקיים יתעקשו שהג'ויסטיק מהיר, מדויק ויעיל יותר ממשטח העקיבה או אפילו מעכבר בגודל מלא - בעיקר מכיוון שאין צורך להזיז את הידיים מהמקלדת כדי להשתמש בו. עם זאת, בעוד שמחשבי ThinkPad כוללים כפתור עכבר שלישי שמאפשר גלילה מהירה ונוחה באמצעות הג'ויסטיק, העדרה של האפשרות הזו מה-D620 בולט באופן מתסכל.

המקלדת של ה-D620 מרווחת ונוחה והמקשים מרגישים גדולים יותר מכפי שהם באמת. סידור המקשים ברובו נוח והגיוני, מלבד מקש ה-Function שתקוע בין מקש ה-Ctrl למקש Windows וזוכה להרבה מאוד לחיצות מיותרות. המקשים היו יכולים להיות מעט יותר קשים, אבל אחרי מספר שעות הקלדה המקשים הרכים דווקא יכולים להיטיב עם האצבעות הכואבות. כמו כן, המקשים החשובים ביותר כמו ה-Backspace, ה-Enter, שני מקשי ה-Shift ומקשי החצים גדולים יותר מהמקובל בהרבה מחשבים ניידים אחרים, ועקב כך נוחים הרבה יותר לשימוש.

הכונן הקשיח מותקן על בולמי זעזועים מגומי, אבל בניגוד למחשבים רבים בקטגורית המיחשוב העסקי, אין כאן מערכת שמזהה נפילות או חבטות ומכבה את הכונן הקשיח כדי להגן עליו במקרים כאלה מפני נזק בלתי הפיך.

החיבורים הקיימים במחשב כוללים יציאת RGB רגילה (כחולה) לחיבור מסך חיצוני, חיבור סריאלי, כרטיס רשת Gigabit ומודם, וכן חיבורים למיקרופון ולרמקולים חיצוניים. בהיותו מחשב לעסקים, הרמקול המזערי המובנה ב-D620 לא נועד להשמיע הרבה מעבר להודעות שגיאה, ויציאת הרמקולים עבד שעות נוספות בזמן הבדיקה שלנו. שני חיבורי USB נמצאים בצד ימין של המחשב ליד צורב ה-DVD ועוד שניים בחלקו האחורי. גם החיבורים מאחור וגם אלו שבצד קרובים מדי זה לזה, וחיבור שכל דבר מלבד כבלי USB תקניים עם מחבר בגודל רגיל מהווה אתגר של ממש. זאת ועוד - החיבורים בצד שקועים קצת בתוך המארז, והרבה אביזרי USB עם מחבר מובנה, כמו זכרונות פלאש או נגני מוסיקה ניידים, פשוט לא נכנסים אליהם ומחייבים שימוש במתאם.

ל-D620 יש מסך רחב, בפורמט 16:9 שהפך כבר לסטנדרט במחשבים ניידים ושולחניים. כברירת מחדל, הוא מגיע ברזולוציה ממוצעת של 1280x800, אבל בתוספת תשלום אפשר להחליף את המסך לרזולוציה גבוהה יותר: 1440x900. התוספת תגדיל את שטח שולחן העבודה בכ-25%, אבל תהפוך את כל העצמים על המסך לקטנים יותר. חלונות ידועה לשמצה כבר ממילא בפונטים הקטנים והדקים שלה, ולמרות שרזולוציה גבוהה יותר יכולה להיות מאוד שימושית, היא תיצור עומס גדול בהרבה על העיניים שלכם.

ביצועים

כמו רוב הניידים מהתקופה האחרונה, ה-D620 מפגין ביצועים מעולים ועם המפרט המתאים יעמוד בכבוד כמעט בכל משימה. האחראיים העיקריים לכך הם מעבדי ה-Core 2 Duo כפולי הליבה של אינטל, החסכוניים והחזקים. אפילו עם המעבד החלש ביותר בסדרה (ה-T5500 עם שתי ליבות במהירות 1.66GHz), מדובר במחשב חזק ונעים לשימוש.

ב-D620 אפשר להתקין זיכרון בנפח של עד 4 ג'יגהבייט, ואנו היינו ממליצים להסתכל כמה שנים קדימה ולא לטרוח עם פחות מ-2 ג'יגהבייט. חלונות XP אמנם לא תדע ממש מה לעשות עם כל הזיכרון הזה, אבל ויסטה תאכל בלי מלח כל כמות שתגישו לה - ואף צפוי להיות שיפור מורגש בביצועים. גם לינוקס תדע להפיק את המיטב מכמות גדולה כזו של זיכרון, וההשקעה בזיכרון בנפח 4 ג'יגהבייט יכולה להיות משתלמת למי שנוהגים לעבוד עם קבצים גדולים במיוחד.

עוד שדרוג אפשרי שיכול לשפר משמעותית את ביצועי המחשב הוא כונן קשיח במהירות 7,200 סיבובים לדקה, אבל מגוון הכוננים הזמינים במהירות הזו קטן והם בדרך כלל קטנים יותר מאשר כוננים במהירות של 5,400 סיבובים. כמו כן, כוננים קשיחים מהירים יותר פולטים הרבה יותר חום וצורכים יותר אנרגיה - לכן בניגוד להרחבת נפח הזיכרון, כונן קשיח מהיר יותר יכול להשפיע לרעה על חיי הסוללה.

שדרוג נוסף שיקצר את חיי הסוללה הוא מאיץ תלת מימדי ייעודי - את ה-D620 אפשר לקנות עם NVIDIA Quadro NVS 110M עם זיכרון בנפח 256MB. בניגוד למאיצים מסדרת GeForce של Nvidia, מאיצי Quadro נועדו להאצה תלת מימדית בתחנות עבודה ולא בהכרח במשחקי DirectX, אבל הוא פחות או יותר מקביל בביצועיו במשחקים ל-GeForce 7300. והוא יכול להיות מתאים למשחקים מזדמנים. גם עם המאיץ הייעודי, ה-D620 לא יספק את צורכיהם של גיימרים מכורים - אלו יעדיפו את את ה-XPS M1210, גם הוא של Dell, כמחשב נייד קל יחסית אבל רב עוצמה.

חיי סוללה

הסוללה הרגילה של ה-D620, בת שישה תאים, אמורה להספיק ליותר מארבע שעות שימוש - בפועל, כשהפעלנו גם את ה-WiFi, הסוללה לא החזיקה מעמד יותר משלוש שעות. נתונים אלו אינם מרשימים בכלל בהתחשב במחיר המחשב ובהיותו מיועד בעיקר למשתמשים עסקיים, אבל חשוב לזכור שה-D620 שוקל פחות ממחשבים אחרים שמציעים חיי סוללה קצרים אף יותר.

אפשרויות ההרחבה כוללות סוללה בת תשעה תאים שאמורה להפסיק לכשבע שעות שימוש. בניגוד לניידים אחרים בהם הסוללה המורחבת מוסיפה בליטה מאחורי המחשב, הסוללה של ה-D620 מותקנת מקדימה, ובולטת כסנטימר וחצי בחלקו הקדמי (מתחת לכפות הידיים). הודות לציפוי הגומי העדין שלה, הבליטה הקטנה יכולה דווקא להיות נוחה מאוד.

מלבד הסוללה המורחבת, ניתן להתקין סוללת גיבוי במקום כונן התקליטורים, שאמורה להוסיף עוד כשעה וחצי לזמן השימוש. כל הסוללות כוללות תצוגת LED שמאפשרת להציג את מידת הטעינה של הסוללה מבלי להדליק את המחשב.

מתאם החשמל של ה-D620 לא גדול באופן מיוחד, ומחוברת אליו רצועת גומי גמישה שנועדה לסייע בגלילת הכבל סביב המתאם לשמירה על הסדר. גם כאן, העיצוב התעשייתי רחוק מהשימושיות והאלגנטיות שמפגין מתאם החשמל הכמעט מושלם של הניידים של אפל, אבל המתאם של Dell קומפקטי ונוח יותר מהרבה מתאמי חשמל של ניידים אחרים שראינו.

פיצ'רים ותכונות

אחד הפיצ'רים היחודיים של ה-D620 הוא מאתר רשתות WiFi מובנה, שמוצא רשתות אלחוטיות זמינות מבלי להדליק את המחשב. מאתר הרשתות משולב במתג ששולט בכל תכונות האלחוט. העברת המתג לצד אחד מכבה את כרטיס הרשת האלחוטי, את ה-BlueTooth, ואת המתאם הסלולרי (שלא זמין בדגמים שנמכרים בישראל), כדי לחסוך בחיי סוללה או כדי להשתמש במחשב על מטוס. העברת המתג לצד השני מפעילה את מאתר הרשתות, שמאיר כשנמצאת רשת אלחוטית. מאתר הרשתות יכול להיות שימושי מאוד, אבל הוא לא יאמר לכם אם הרשתות שנמצאו פתוחות או מוצפנות.

המסך של ה-D620 כולל חיישן שמתאים את בהירות התצוגה למידת התאורה ההיקפית באופן אוטומטי, אבל בבדיקה שלנו הוא כמעט תמיד בחר מידת בהירות נמוכה מדי, והיינו חייבים להגביר אותה באופן ידני. המעבר בין התאמה ידנית לאוטומטית של הבהירות מתבצעת בלחיצה אחת, לכן מדובר בעיקר בפיצ'ר מיותר ולא במטרד ממשי.

בין כפתורי העכבר של משטח העקיבה נמצא סורק טביעות אצבע, ובצד שמאל של המחשב ישנו גם קורא כרטיסים חכמים. משתמשים ביתיים לא יתעניינו במיוחד בקורא הכרטיסים החכמים, אבל סורק טביעות האבצע מהווה שכבת הגנה נוספת שגם משתמשים ביתיים יוכלו לנצל. כמות המידע האישי שנמצאת על המחשב הממוצע מצדיקה שימוש בכל אמצעי הגנה שלא מכביד יותר מדי על השימוש היומיומי בו, במיוחד כשמדובר במחשב נייד - מטרה נוחה במיוחד לגנבים.

תוכנות מצורפות

חבילת התוכנות המצורפות ל-D620 אינה הצד החזק שלו, אבל לפחות לא מפריעה. מלבד דרייברים להתקנים השונים כמו משטח העקיבה והמקלדת, ישנן תוכנות לניהול רכיבי האבטחה, כרטיס הרשת האלחוטי, וצריכת החשמל. עד כה, לא בדקנו אף תוכנה לניהול כרטיס הרשת האלחוטי שעשתה עבודה טובה יותר מהכלים המובנים בחלונות, והתוכנה המצורפת ל-D620 היא אמנם לא בין הגרועות שבהן, אבל גם היא פשוט לא מספיק טובה בשביל להצדיק את השימוש בה.

חבילת האבטחה EMBASY של Wave Systems מציעה כלים לרישום טביעות אצבע ולהגדרת אופן השימוש בסורק טביעות האצבע - למשל, אם להשתמש בו בתוספת לסיסמת כניסה או כתחליף מלא לסיסמה. החבילה כוללת אשפים שמקילים על התהליך שעשוי להיות מבלבל ולא מוכר עבור משתמשים חדשים. מלבד ניהול ההתחברות למחשב, החבילה כוללת גם כלים לניהול סיסמאות ומידע אישי וכן לניהול מסמכים וכן הגנה על מייל, והכל תוך שימוש בהצפנה באמצעות שבב ה-TPM המובנה. שבבים אלו מתקשרים בהרבה מאוד בעיות פרטיות וזכויות דיגיטליות קשות, אבל יש להם גם כמה שימושים חיוביים.

לינוקס

דל הכריזה זה מכבר על כוונתה להתחיל למכור מחשבים ניידים עם לינוקס, אבל מדובר עדיין בכוונות טובות ולא במוצרים ממשיים. בינתיים, נראה שלפחות בארץ אפשר לקנות את ה-D620 ללא מערכת הפעלה כלל (כך לפי היבואן), ולהתקין עליו לינוקס אחרי הרכישה.

כמו על מחשבים חדשים רבים, התקנה של לינוקס על ה-D620 לא תהיה חפה מקשיים. לדוגמה, בבדיקות שלנו עם אובונוטו 6.10 ועם D620 עם כרטיס מסך מובנה GMA950, הממשק הגרפי (שרת X) לא פעל אחרי ההתקנה, בעיה שנפתרה בקלות על ידי הפקודה sudo dpkg-reconfigure xserver-xorg. את חיבור הרשת האלחוטי לא הצלחנו להפעיל כלל, למרות שלפי הוויקי של אובונטו אמורה להיות תמיכה מוגבלת בכרטיס הרשת האלחוטי המובנה של Dell.

ניתן לקרוא פרטים נוספים אודות לינוקס על ה-D620 בעמוד המחשב בוויקי של אובונוטו, וכן בעמוד של Dell באתר Linux on Laptops (חפשו את המילה D620 בעמוד). כמו כן, הפרוייקט Ubuntu Laptop עוסק בהתאמה של אובונטו ל-D620. כרגיל, מומלץ לבחון את הנושא לעומק לפני הקניה בפורומים ובמאגרי המידע של ההפצה אותה אתם מתכננים להתקין.