בוקר טוב משינה

טרנד הקליפים המילוליים, שלו כבר הקדשנו מדור, לא הגיע לארץ - עד היום. הקליפ המילולי העברי הראשון, המבוסס על גירסת "זהו זה" של "בדרך אל הים" של משינה, עלה לרשת לפני כמה ימים - והוא מעולה.

רכבת לילה

במקרה שתהיתם, הספקתם לשכוח או לא הייתם בסביבה באותה תקופה, אז כן, ככה נראו "קליפים" ישראליים באותו זמן - תפאורות קרטון ואפקטים דיגיטליים לא-משהו. משינה היו דווקא משקיענים בתחום: הקליפ מתוך "סיבה למסיבה" ל"רכבת לילה לקהיר" הוא בהחלט חביב בהתחשב בנסיבות, וכולל כוריאוגרפיה נהדרת ל"או או או או או או או".

צעד אחד מעבר למכונה

היו אז שהאשימו את משינה ש"רכבת לילה לקהיר" היה בעצם העתקה בוטה מ"Night Boat to Cairo" של להקת מדנס, ושהם המשיכו להעתיק מהם בלי בושה גם בהמשך. לא היו דברים מעולם! תראו, למשל, את "ריקוד המכונה" -

לעומת "One Step Beyond" של מדנס -

הראש שלך מתנתק והגוף שלך מתחבר

כל להקה ישראלית רוצה להיות משינה, אבל רובן לא מצליחות. "מגירה רוחנית" הוא סיפורה של להקה אחת שלא ממש הצליחה.

החתול היומי

לחתול שייקספיר אין שום קשר ליובל בנאי - הגענו אליו רק משום שהכותרת כוללת את המילים "משינה עמוקה", ולכן כשמחפשים "משינה", מגיעים אליו. והוא גאון, בלי קשר.