שנת ה #metoo: השנה שבה הרשת התחברה לעולם האמיתי
מרוב שדיברנו על כך, נראה כאילו זה היה פה תמיד - אבל שנת 2018 היתה ה-שנה של הנשים. והכל בגלל בזכות אותו האשטג מפורסם וחבורת נשים אמיצה. זו הייתה 2018
מסכמים את 2018. באוקטובר 2017 השתמשה השחקנית אליסה מילאנו ("מי הבוס", "מכושפות") בהאשטג #metoo בזמן שצייצה בטוויטר בהקשר לפרשת ההטרדות המיניות של המפיק ההוליוודי הנודע הארווי ויינשטיין. למרות שבכלל נולד במוחה של הפעילה החברתית טרנה בורק עוד בשנת 1997 והפך לתנועה של ממש כעשור לפני כן, הרי שדווקא הציוץ הזה יהפוך את ההאשטג למפורסם ביותר בעולם כולו. הציוץ ההוא של מילאנו התפשט בעולם כמו אש בשדה קוצים, אך אלו השפעותיו בעולם האמיתי, שהפכו את 2018 לשנת ה #metoo האמיתית.
רק ימים לפני כן, השחקנית רוז מקגאוון, חברתה והקולגה הנצחית של מילאנו מימי סדרת הלהיט "מכושפות", שיתפה בכנות מטלטלת את אשר קרה לה. בתחילת המילניום מקגאוון הייתה הבטחה גדולה בעולם הבידור והתפרסמה בין היתר גם בגלל הזוגיות שלה עם זמר הרוק והסנסציה - מרילין מנסון. אבל משהו קרה לרוז, השחקנית המבטיחה פשוט נעלמה כלא היתה.
לאחר שנים רבות של מאבקים, איומים לחייה והרס הקריירה שלה, הבינו כולם מה קרה לה - מקגאוון הוטרדה מינית ונאנסה על ידי מפיק העל ההוליוודי - הארווי ויינשטיין, והוא, כיאה לגברים כוחניים מהעולם הישן, איים וקיים להרוס לה את החיים, ואפילו שכר על פי הדיווחים את שירותיה של חברת ריגול ישראלית בשם "בלאק קיוב" כדי לעקוב אחריה במטרה ברורה - להשתיק אותה מלהשמיע את טענתה ברבים.
רוז יצאה למסע חייה והפיצה את הסיפור שלה לעולם. תוך כמה חודשים הצטרפו אליה לא פחות 102 נשים (!!) שהאשימו את הארווי ויינשטיין (שהפיק בין היתר את הסרטים "ספרות זולה" ו-"שייקספיר מאוהב") בדיוק באותו הדבר - הטרדות מיניות, ולא פחות מ-18 מקרי אונס של נשים שכל רצונן היה להשתתף בסרטים שלו. ביניהן מפורסמות כמו סלמה האייק, גווינת' פאלטרו, דריל האנה, אשלי ג'אד, קארה דלווין ועוד רבות וטובות שנפגעו מדפוס ההתנהגות החולני והמתעלל של ויינשטיין. העוצמה והאומץ של מקגאוון העניקו השראה לרבות ולרבים אחרים, ומכל עבר צצו להן עדויות ותלונות על עוול עתיק יומין שנגרם לנשים על בסיס מיני.
מתוך כך, צצו לא פחות מעשרות מיליוני ציוצים ופוסטים ברשתות החברתיות, בהן נחשפו נשים על התעללויות והטרדות מיניות שעברו בחייהן. במשך חודשים הפיד ברשתות החברתיות נהיה עצוב מתמיד ונתן גופשנקא למה שכבר היה ידוע אך מעולם לא דובר במימדים גדולים כאלו: נשים מנוצלות בכל מקום, בכל זמן בהיסטוריה ובכל תחומי החברה, בגלל היותן נשים. עד מהרה נחשפו גם גברים עם אותו ההאשטאג, וניתנה רוח גבית לגברים ששתקו בעקבות מקרים דומים לשתף את שעבר עליהם - מה שחשף תופעה עצובה ומדהימה בו זמנית: תרבות האונס והניצול המיני היא חוצה גבולות ומגזרים.
ההאשטאג המפורסם החזיר את הבושה לתוקפים וגרש את השתיקה וההסתרה של הקורבנות. בעקבותיו צצו האשטאגים נוספים כמו #time'sup שהוטבע על ידי קבוצה של נשים מובילות מתעשיית הבידור ההוליוודית ו- #לאהתלוננתי בתרגומו לעברית, בו נשים מספרות מדוע הן לא התלוננו למשטרה לאחר שהוטרדו מינית - וזאת לאחר שדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו, בא בטענות לנשים שהוטרדו בעבר אך התלוננו רק כעבור עשרות שנים.
אך מי שחשב שהסערה זו תשאר רק בעולמות הסייבר, טעה טעות חמורה. בשנה פורצת הדרך הזו, הזו חזינו בנפילתם של ביל קוסבי, קווין ספייסי, הקומיקאי לואיס סי קיי ואפילו כאן בארץ - התפטרותם של העיתונאים דן מרגלית וגבי גזית עקב פרסום טענות דומות.
בחודשים שעברו ההאשטג הגאוני שפרץ מעולם הרשתות החברתיות עבר לספירה החברתית, הציבורית והמשפטית כשהשפעותיו משנות סדרי יום ואפילו סדרי עולם. מאז שפורסם, חוקים חדשים נחקקו המבטיחים את בטחונן האישי של נשים ומחזקים את עידוד השוויון במקומות העבודה, באקדמיה ובבתי המשפט. אך יותר מזה, מעמדן של נפגעות תקיפה מינית העלים את הבושה והאשמה מהקורבנות, והוחלף בגינויי התנהגויות מיניות פוגעניות ובעיקר הביא לסדר חברתי חדש בו אלימות מינית מכל סוג הוקעה מתוכנו ואינה משמשת עוד ככלי לגיטמי לשימוש בידי מקבלי ההחלטות.
דוגמה חשובה להשפעה של אפקט הדומינו הזה סיפקה לאחרונה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל שרון ניר. במהלך דיון בוודעת החוץ והבטחון הציגה ניר נתונים חד משמעיים: קיימת עלייה משמעותית במספר התלונות אודות הטרדה מינית, כשהשנה הוגשו 993 דיווחים על מקרי פגיעות מיניות בצה"ל. לא נתון שכדאי להתגאות בו, אך האקלים הציבורי שהשתנה מעודד יותר ויותר נפגעות ונפגעים לאזור אומץ ולשתף עם הרשויות את אשר חוו.
מה הלאה? ובכן, רק לאחרונה, הרשת געשה מפרסום של 25 נשים ישראליות שנרצחו השנה וקמה קריאה מחאתית חדשה בארץ תחת ההאשטאג #נשיםלזהסוף ו #אניאישהאנישובתת הקורא לממשלה לטפל ביתר שאת בתופעת רצח הנשים בארץ ומוחה על אוזלת יד הממשלה וסירובה להענקת תקציבים שיתמכו בפעולות למניעת תקיפות אלימות נגד נשים, שיקומם של גברים אלימים והגדלת האכיפה בנושא.
כמעט לא יאמן שכל זה התחיל מהאשטאג אחד בטוויטר, מה שמחזק את הטענה כי השנה, יותר מתמיד, הכח חזר לידי הציבור הפגוע - ונראה שהמהפכה הפמיניסטית המחודשת כנראה פה כדי להישאר.