לא me_nori: המחאה ברשת נגד דברי השר צחי הנגבי צוברת תאוצה

השר צחי הנגבי טען בצהרי היום (חמישי) כי ירי הרקטות בסבב ההסלמה האחרון היה "תגובה מינורית" מצד חמאס לחיסול שבעה מחבלים לאחר שהשתבשה הפעולה הישראלית בשטח עזה, וטען כי "יש הבדל" בין עוטף עזה לתל אביב. בדברים שאמר בתוכנית "דקלסגל" בגלי צה"ל, הבהיר הנגבי: "בסך הכול הם ירו באופן מדוד לאזור העוטף, כי אין להם עניין לגרור אותנו למערכה כבדה".

הנגבי המשיך וטען כי "יש הבדל בין בירת ישראל תל אביב ונתב"ג, על המשמעויות העצומות שיש לכך". לאחר שהמראיינים ציינו כי תל אביב-יפו אינה בירת ישראל, ביקש הנגבי להבהיר כי התכוון לכך שמדובר ב"בירה הכלכלית". ובכן, הדברים הללו עוררו סערה ציבורית עזה שהובילה להתנערות של הדברים מצד ראש הממשלה ואף להתמצלותו של הנגבי, אך מי שחשב שהתנצלות תספיק, כנראה שלא הבין עד כמה הדברים נגעו בעצבים חשופים.

בצהרי היום , בעוד דבריו של הנגבי מהדהדים וברקע מחאת תושבי הדרום העלתה הגולשת יפעת בן שושן פוסט ובו שטחה את אכזבתה מהתנהלות הממשלה ומדבריו של השר הנגבי וכתבה : "שמי יפעת בן שושן מנתיב העשרה שבעוטף עזה. הותקפתי מינורית בשבוע האחרון. פותחת פה קמפיין ומזמינה את כל עם ישראל להשתתף ולכתוב מסר קצר עם האשטג #me_nori - כל אחד על הקיר שלו. ותשתפו - זה הכי חשוב. #העם_עם_הדרום, #מחאת_הדרום". הפוסט שהעלתה בן שושן זכה ל-63 שיתופים נכון לכתיבת שורות אלה, אך מסתבר שהשפעתו בשעות האחרונות גדולה בהרבה.

נראה כי ההאשטג שבן שושן יצרה " #me_nori ", שנוצר בהשראת דבריו של הנגבי , הפך ויראלי ושותף עשרות רבות של פעמים בשעות חלפו מאז - בעיקר על ידי תושבי הדרום שמשתפים את חוויותים ומשתמשים בהאשטג כמחאה על היחס הלא שיוויוני שלטענתם הם זוכים מהממשלה הנוכחית בכל הקשור לניהול בתגובה הצבאית למתקפת הטילים המאסיבית מעזה. הנה כמה דוגמאות בלוטות מהשעות האחרונות:

גולשת בשם ויקי תהל שירזיאן כתבה : "אני יוצאת מהארון- אני ויקי בת 30. דור ראשון של הקסאם הראשון, אמא של ליאם בת ה4 וסהר חיים בן ה2.8. אמא לילד עם חרדות, ילד שכל משאית מקפיצה אותו, ילד שכשהוא רואה מסוק הוא מנופף וצעק "שלום חיילים" ואז שואל אם הם חוזרים לבסיס...וכנראה גם בי זה פגע עם השנים- כנראה שזה מגיע בשקט ללא התראה (חוץ מהאזעקות) אחרי המטח הראשון רעדו לי הידיים- ללא הבנתי, בלילה הראשון לא נרדמתי גם בלילה השני לא נרדמתי...פשוט לא עייפה!! אאבל זה זה- זאת הנפש הפגוע תוצאה של שנים בצל הבומים. עליתי ארצה ועברתי גיור, שירתתי בכבוד כלוחמת, בכל הזדמנות שהציעו לי לעזוב לארץ אחרת אמרתי בכבוד ובראש מורם שאין לי ארץ אחרת! היום אני מתביישת- מתביישת בממשלה, בתושבים ובכללי גם בעצמי. אולי לא עשיתי מספיק? אולי לא עמדתי מספיק על רגליי האחוריות? "תנו לגדול בשקט" אין יותר רלוונטי מזה כיום- ביקשנו לחיות בשקט. לא הגיוני ששוב התקפלנו?! יום עצוב ששם חוגגים ניצחון מוחץ ופה אנחנו שורפים צמיגים מתוך ייאוש והרגשת הפקרות מובהקת. חברותי וחברי, אחיותי ואחי, הורים כמוני- תעזרו לנו לצעוק את צעקת החוטף. עצוב לנו פה". את דבריה חתמה עם ההאשטג המדובר.