7 מגמות טכנולוגיות שישנו את העולם בעשורים הבאים

אווירה של מתח היא צו השעה. מתח הוא גם הדבר שעומד בבסיס המגמות הטכנולוגיות הבולטות השנה והדרך בה נבחר לנווט בין שני הקטבים ולבנות תהליכי שינוי הדרגתיים, שילכו איתנו הרבה שנים קדימה, היא היעד הקריטי לשנה זו. בעקבות מחקר שערכה חברת Accenture בקרב 85 לקוחות, מ- 5 יבשות, גיבשנו 7 מגמות טכנולוגיות אשר לדידינו, עומדות לשנות את העולם, בעשורים הבאים:

 

העולם הפיזי חוזר בגדול, המשימה: הסרת המחיצות בין האונליין לאופליין
ב- 25 השנים האחרונות, הקדישה האנושות משאבים רבים בפיתוח ובעיצוב זירה דיגיטלית מתקדמת, ועם המגמה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, שתפסה תאוצה בשנתיים האחרונות, נדמה כי לא נותרו שום ארגון, חברה או אדם ללא זהות דיגיטלית.

 

אולם באופן מפתיע, דווקא בשנה הקרובה, המרחב הדיגיטלי ידרש לקחת צעד אחד הצידה ולפנות מקום, מחדש, למרחב הפיזי. אם למשל, הסמארטפון של השנים האחרונות, בלע לקירבו יותר ויותר מכשירים ואביזרים - מקלדת, רמקולים, מצלמות, GPS - הרי שבשנה הקרובה תחול מגמה הפוכה, וכל הרכיבים האלה יפלטו שוב החוצה, לכדי מכשירים בדידים.

 

מזווית אחרת אנו רואים כי ככל שמשתמשים נעשו מודעים יותר להתמכרות שלהם למסך, זה מצד אחד, וככל שהטכנולוגיה הפכה לזולה יותר, ולכן גם רווחת יותר , זה מצד שני , אנשים חזרו לחפש אחר הגורם האנושי, ואחר החוויה הפיזית - זו אשר מפעילה את החושים ויוצרת זיכרונות שקשה לשכוח. חשוב להדגיש כי מגמה זו אין פירושה כי הדיגיטל הולך לאיבוד, אלא פשוט משנה כיוון, ועומד להתמקם מאחורי הקלעים של החוויה הפיזית. לשם כך, המפתחים השנה, ובשנים הקרובות, ידרשו להשקיע את מירב הדמיון והמאמצים בהסרת המחיצות, והפיכת חווית האונליין והאופליין למקשה אחת. אמזון כבר היום משקיעה בזה תשומות רבות, למשל דרך סדרת מוצרי Echo שלה, ובראשם רמקולי אלקסה, או לחילופין עם רשת חנויות מזון, אליהן הלקוח נכנס, בוחר מוצרים ויוצא, מבלי לעבור בקופה, ובאמצעות חיובי אוטומטי של הארנק הדיגיטלי. גם עליבאבא השיקה לאחרונה את רשת בתי הקפה, TAO, בלתי מאוישים, ומצוידים בטכנולוגית זיהוי פנים וארנק דיגיטלי.

 

 

 

2. מחשבים עם עיניים בגב: מזהים תמונות ודימויים
השילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה במצלמות דיגיטליות ישפר את היכולות שלהם בצורה ניכרת. אם עד לאחרונה המצלמות הופעלו על ידיטקסט מילולי הרי שהמצלמות החדשות, המצוידות בטכנולוגית זיהוי פנים, ואפילו רגשות, יצליחו לשאוב ולאגור מידע ישירות מתמונות ומאימאג'ים וייתרו את הצורך במילים. ככל שעלות השימוש בטכנולוגיה זו תרד, ניתקל ביותר ויותר "עיניים דיגיטליות" אשר יוצבו בחנויות ובאתרים שונים, במטרה לאסוף דאטה עלינו. עליבאבא, למשל, כבר הציבה מצלמות עם טכנולוגית זיהוי פנים ב- 10,000 אתרי click-and-collect שלה.

"המוח" שמאחורי "העיניים" - הבינה המלאכותית - יאפשר למצלמה לזהות בתוך הביג דאטה דפוסים מורכבים יותר, כאלה, שעין אנושית לא תוכל לזהות לעולם. דפוסים אלה יובילו לתובנות רבות עוצמה ויהוו את הבסיס לפיתוח של מוצרים ושירותים חדשים, מפתיעים ומעוררי עניין.

 

אחת הדוגמאות לכך היא פרויקט Google Lens, על פיתוחו שוקדת עכשיו החברה. הפניית המצלמה לעבר תגית עם שם רשת ה- Wi-Fi והסיסמא, תאפשר חיבור אוטומטי לרשת. בשעה שנפנה את המצלמה לעבר אובייקט מסוים, העדשות יזהו את האובייקט, ויציגו על מסך המכשיר תוצאות חיפוש ומידע רלוונטי אודות האובייקט.

 

גם מנגנוני אבטחת מידע והגנה על הפרטיות יהיו קריטיים השנה, בעיקר בשביל לבסס את ה אמון בין המשתמשים לטכנולוגיה. אנשים יעמדו מול הדילמה - האם להציב מצלמות חכמות בבית? והמפתחים מצידם ידרשו למצוא דרכים לטפח את תחושת הביטחון של הלקוחות, כך שיוכלו להינות מן הערך המוסף מבלי להיכנס למצב של חרדה מתמדת בנוגע לפרטיותם.

 

3. עבדים של אלגוריתמים: צמיחתה של זירת מכירות שלישית
אלגוריתמים מבוססי-דאטה פותחו לראשונה במטרה לסייע לנו למצוא את המידע הרצוי לנו, באוקיאנוס המידע בו אנו חיים, בזמן קצר, ומבלי להעמיס מידע מיותר על המוח. משתמשים הפיקו תועלת רבה מן האלגוריתמים שסייעו משמעותית בייעול תהליכי החיפוש, כמו גם מעוזרים דיגיטליים מבוססי-קול - אם כי, אלה, דווקא פותחו מראש, עם הטיה פנימית כלפי מותגים ספציפיים.

 

אחת הבעיות המעסיקות היום את החברות והארגונים היא העובדה שהלקוחות מעדיפים לשוחח עם אלקסה, המצטיינת בנגישות גבוהה, וביכולת לנהל שיחה קלילה וכייפית, על פני שיחה ישירה עם המותג. 20% מהאנשים המחזיקים באלקסה בקשו ממנה להוסיף מוצר לרשימת הקניות שלהם באמזון, ו- 20% בקשו ממנה לבצע קניה עבורם. האמון של הלקוחות בעוזרים הדיגיטלים גובר ויוצר בעיה בקרב מותגים שלא מצליחים ליצור מערכת יחסים ישירה עם הלקוחות.

כך צומחת לאיטה זירת מכירות שלישית, בנוסף לחנות הפיזית ולאתר המסחר הדיגיטלי - הזירה הזאת נמצאת בבית הלקוח, וכדי להתגבר על הקושי בבניית אסטרטגיה שיווקית, בהעדר אלמנטים מיתוגיים, מבססים את האסטרטגיה על שיתופי פעולה. כך מצד אחד, בעזרת אלגוריתמים חזקים, יוכלו הלקוחות לקבל החלטות בנוגע לקניות אפילו מבלי לראות את המוצר, אך מצד שני, יוגבלו רק לטווח המוצרים והמותגים שנמצאים בהסכם של שיתוף פעולה עם שומר הסף הרלוונטי, במקרה זה אמזון.

 

עוד מכשול שצריך לקחת בחשבון קשור לעובדה שהאלגוריתמים נוהגים להציף מעלה את המותגים שממילא נמצאים בביקוש גבוה, וכך חוסמים את הדרך בפני מותגים חדשים או קטנים.

 

 

4. המכונה מחפשת משמעות: הבינה המלאכותית תשנה את המשרות שלנו, אך לא תכחיד אותן
העידן הדיגיטלי הנוכחי יצר הפרדה בין בינה מלאכותית (AI) לרובוטיקה והרחיב את ההשפעה של AI לטווח רחב יותר של מכונות. השיח בימים אלה מתמקד במשרות שבינה מלאכותית וטכנולוגיות לימוד-מכונה ייתרו. בסין למשל, רופא שיניים רובוטי ביצע בהצלחה השתלה כירורגית ראשונה אצל פציינט, תוך שימוש בשיניים שהודפסו במדפסת תלת-מימד.

 

יחד עם זה, אנו מעריכים כי בשנה הקרובה השיח ישנה כיוון לעבר איתור דרכים חדשניות, באמצעותן אנשים ומכונות יוכלו לשתף פעולה. במחקר שנערך באוניברסיטת הווארד, הדגימו החוקרים כיצד שילוב בין בינה מלאכותית לגורם האנושי הוביל לשיפור ניכר באחוז הטעות באבחון של סרטן, בהשוואה לכל גורם בנפרד: המכונה ובן אנוש. דוגמא זו מוכיחה כי מכונות, לא בהכרח יחליפו את בני האדם, אולם ישלימו אותם בפעולות מסוימות על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר.

 

כבר היום, אנו רואים ארגונים אשר עושים שימוש במכונות על מנת להשלים - לא להחליף - את המשימות של העובדים שלהם. אך כדי לתת ערך לגורם האנושי, מה שצריך להשתנות זו התרבות הארגונית. המודל של 'ארגון לומד' חייב לתפוס נוכחות גבוהה ולחשוף את העובדים לתהליכי למידה, באופן קונסיסטנטי.

 

עולם הפיתוח צריך להשקיע בשילוב בין הגורם האנושי למכונה הלומדת, זאת על מנת לעצב דור חדש של מוצרים ושירותים אוטומטים, אשר רותמים את הכוחות המשותפים, שיכולים לנבוע מעבודה סינרגטית בין האדם והמכונה.

 

5. שקיפות מעוררת אמון: איך רוכשים אמון שאבד, מחדש?
בעולם דיגיטלי בו כמעט בלתי אפשרי לזהות את מקור המידע (ומי התערב בשינוי המידע), קשה לשפוט האם המידע אותנטי. אם מוסיפים לזה, את הירידה באמון הציבור במוסדות מפתח, מבינים כי אנו בעיצומו של משבר אמון. אבל אמון ניתן לרכוש מחדש אם הארגונים יהיו מעורבים באופן אקטיבי בטיפול בבעיה.

 

אפשרות אחת היא להשתמש בטכנולוגית בלוקצ'יין, המציעה מרכז נתונים משותף, מבוזר ומאובטח הרושם טרנזאקציות בין שני הצדדים, באופן יעיל, קבוע וניתן לאימות. Accenture , מיקרוסופטו- Avanade עובדות כעת על פרויקט ID2020 שנועד לפתח שיטה גלובלית ליצירת מספר זהות, תוך שימוש בטכנולוגית בלוקצ'יין. יש היום 1.1 מיליארד אנשים בעולם חסרי זהות, כמו פליטים למשל, אשר מערכת כזאת יכולה להעניק להם זהות חוקית וקבועה.

 

ארגונים חייבים להשקיע היום משאבים בלימוד טכנולוגית בלוקצ'יין ולהשתמש בה במטרה לספק שקיפות, אשר יכולה לשחק תפקיד מכריע בבניית אמון ציבור הלקוחות מחדש. למשל, בעידן המכונית האוטונומית גורמים כמו יצרני מכוניות, בעלים, נוסעים, ספקי תשתיות וחברות ביטוח - יהיו חייבים לשתף פעולה, ויוכלו לעשות זאת בנוחות באמצעות פלטפורמת בלוקצ'יין. מסיבה זו, החברות יגואר ולנד רובר הכריזו לאחרונה על השקעה בסטארט אפ הבריטי DOVU המשתמש בבלוקצ'יין כדי לבנות מרקטפלייס גלובלי למידע בתחום התחבורה.

 

אנחנו רואים כי בד בבד עם השינויים הטכנולוגים גם הטרמינולוגיה משתנה וארגונים יצטרכו להחליף את "נקודות המגע" עם הלקוח, ל"נקודות אמון", כאשר רמת האמון, אפילו יותר מאיכות האינטראקציה, היא זו שתעניק להם יתרון תחרותי.

 

6. האתיקה של הכלכלה: מותגים עם מערכת ערכים
כבר היום ארגונים נוקטים עמדה בנושאים חברתיים, פוליטיים ואחרים, הנוגעים לאחריות הכלל ומגמה זו תמשיך להתחזק בשנה הקרובה. היום, לקוחות ועובדים, גם יחד, מצפים מארגונים, לא רק להביא ערך, אלא גם להוכיח באופן אקטיבי, את הנכונות שלהם להילחם למען הזכויות של הלקוחות או העובדים. בעידן של רשתות חברתיות, נכונות זו להילחם, או לא, בעד לקוחות ועובדים, או לתרום לרווחת הכלל, יכולה להזניק קדימה את המותג או להרוג אותו.

עד היום, ארגונים הסתפקו בתגובה ראקטיבית, אולם החל מהיום ארגונים צריכים לצאת לעולם עם אג'נדה אתית מגובשת, ולהציג את מערכת האמונות שלהם באופן פרואקטיבי. הירידה באמון הציבור במוסדות הממשלתיים יצרה הזדמנות עבור ארגונים להביע התנגדות למדיניות קונטרברסלית וכך, בין השאר, לרכוש את אמון הציבור.

 

לדוגמא, חברת טסלה תרמה פאנלים סולרים נטענים כדי לסייע לפועלים שעבדו יום ולילה בחידוש התשתיות בפורטו ריקו, לאחר ההרס העצום שהותירה אחריה סופת ההוריקן 'מריה'. IKEA למשל, התחייבה להעסיק פליטים במרכזי הייצור שלה בירדן, זאת כחלק מתוכנית כלל עולמית לספק עבודה ל- 200,000 אנשים מרי גורל.

 

 

ארגונים המביטים קדימה, משקיעים גם בתחקור הפרקטיקה העסקית שלהם, במטרה להבין כיצד הפעולות שלהם משפיעות על הציבור, לטווח ארוך. ההחלטות אשר ארגונים יקבלו, יבטאו גם את הערכים ומערכת האמונות שלהם ויהפכו, עם הזמן, לגורם מפתח בבידול הארגון - ברגע שזה יקרה נדע כי אתיקה ארגונית בהחלט יכולה להוות מדד עסקי.

 

7.מחוץ לקופסא: פיתוח אישי למפתחים ומתכנתים
מתודולוגית 'החשיבה העיצובית' (Design Thinking), המדברת על שילוב תכונות כמו אמפתיה, יצירתיות ורציונליות, בתהליך הניתוח וההתאמה של פתרונות טכנולוגים כמענה לצרכים אנושיים, תופסת היום נפח הולך וגדל בתעשייה, ומעמידה דרישה לסקליבליות מהירה של המוצרים. מחקר שהתפרסם במגזין פורבס, מדווח כי 39% מן המנהלים הבכירים אימצו את עקרונות המפתח של הגישה.

 

בד בבד, מושם היום דגש רב על הנראות, ולעיצוב המוצרים והשירותים, יש משקל רב בעת תהליך הפיתוח. אפל כמובן, היא מובילת שוק בכל הנוגע לעיצוב המוצרים והדרך בה הם מוגשים ללקוחות. גם Monzo, הבנק של העתיד, הממוקם באנגליה, מציע תהליך רישום, שהוא בחזקת אומנות - הודות לפשטות, הטון של הקול, הצבעים והדגש על הסיפור האנושי.

 

המשימה המרכזית של אנשי הפיתוח היום היא פיתוח עצמי, לימוד וחקר תמידי של הטכנולוגיות והמתודולוגיות החדשות, תוך שימת דגש על 'אמנות הפיתוח' בעולם שמואס מהר בגישות חד-גוניות. 'אמנות הפיתוח' היא הגורם שהופך מוצרים או שירותים לאהובים, ולכן חיונית כל כך לבניית השירותים והמוצרים המשכנעים והמושכים ביותר.

ארגונים חייבים להתמקד מחדש בשלושה מוקדים: עומק הפיתוח, תהליכי הפיתוח, הכלים ומבנה הצוות, ורוחב היריעה של מיומנויות הפיתוח. כמו כן, הם חייבים לגייס ולהכשיר מפתחים שיודעים איזו דאטה לדרוש, ואיפה למצוא אותה.