הרשת הלא חברתית: על בריונות, ביוש והילדים שלכם

יכול להיות שבשעה שאתם יושבים עם חברים בסלון הבית שלכם צוחקים ונהנים, הבן או הבת שלכם אלה שסגורים כעת בחדרם עם מכשיר הסמארטפון שלהם חווים טרור - אבל לכם אין צל של מושג.  היום הילדים שלנו לא צריכים לחטוף מכות בבית הספר כדי להיות חבולים, שהרי החרם והקללות קיבלו כבר מזמן שידרוג טכנולוגי - בקבוצות הווטסאפ. שם, אפשר להדיר אותך מהקבוצה, לקלל, ללגלג ולבוז - ולך אין לאן לברוח. "הקטע החברתי רודף אחרי הילדים כל הזמן" מספר ד"ר אלון וסרמן. "אם כרגע קרה משהו בבית הספר וזה סיום יום הלימודים, ואחרי זה מתחילים כל היום וכל הערב לרדוף אותי עם הוואטספים אז ברור שזה לא מניח לי, זה מטריד וזה עושה סטרס".

מחלקת המחקר של המשרד לביטחון פנים, פרסמה בחודש מאי השנה סקר מקיף שנערך בקרב ילדים הנוגע לבריונות רשת וביוש ("שיימינג") בקרב בני נוער באינטרנט. על פי הנתונים, כל ילד שלישי נפגע מעבירות ביוש והשפלה באמצעות רשתות חברתיות. מדובר בעלייה מהסקר שנערך בשנה הקודמת , אז נמצא כי כל ילד רביעי סובל מהתופעה. עוד עולה כי כ-18 אחוזים מבני הנוער שנפגעו, לא דיווחו לאף אחד על הפגיעה. 16 אחוזים מבני הנוער דיווחו, כי לקחו חלק פעיל בביוש או השפלה באינטרנט.

"העולם של המסכים זה עולם שאין בו אף מבוגר אחראי" אומרת סיגל נעים, מייסדת "חברים" מרכז לשיפור כישורים חברתיים. " איו בו ויסות, אין בו פיקוח, איו בו "מודלינג". זה עולם ובו המילה "שתמותי" היא ביטוי שגור... אין רגע מנוחה, זה רודף אותם, האטינרקציה החברתית בתוך המסכים". נעים הקימה את "חברים" בבית טובל ירק בשכונה תל אביביית, מתקיימות קבוצות טיפול. מילדי הגן ועד לצבא ,הם מגיעים לטיפול , מי שסובלים מקשיים כמו אותו נער שהיה מוחרם שנים ולא סיפר להורים, או  אותה נערה שחטפה אין ספור עלבונות כלפי חוץ - אם הם לא משתפים, איש לא מתאר לעצמו תחת איזה סיוט רגשי וחרדות הם חיים. איילה חסון התלוותה אליה וצללה לתוך עולם ובו אנו פוגשים את ההשלכות ההרסניות למילים יש השלכות הרסניות על הילדים שלנו.