סיכום שנה: אלו היו הפרסומות הכי טובות לשנת 2016

מה הופך פרסומת, לכזאת ששובה את לב הצופים, לעיתים אפילו יותר מהתכנית בה הם צופים בין הפרסומות? פרופ' ענת פירסט מרצה בביה"ס לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה וד"ר וילי אברהם, מומחה לשיווק בינלאומי וצריכה מהמכללה האקדמית ספיר סיכמו את הפרסומות המוצלחות של שנת 2016:
סודה סטרים
שוברת את הרשת: לדעת ד"ר אברהם הפרסומת של סודה סטרים מותחת את הצופה בגלל השימוש המרובה במילה shame. הצופה לא מצליח להבין מה הבוחר הממוצע בפרסומת עשה לא בסדר בזה שרכש מארז של בקבוקי מים מוגזים. בחלק זה של הפרסומת וגם בשלבים מאוחרים יותר בעלילה ישנה פניה חד משמעית ועוצמתית לרגש הצופה. כמו כן, ישנה הפיכה ברוח הפרסומת, קרי מעבר משימוש במתח להומור כאשר כוכב הפרסומת שמגיע למה שנראה כסט צילומים. גם בחלק זה של הפרסומת ישנה פניה לרגש הצופה כאשר המסר הוא ששימוש בבקבוקים שאנו קונים בסופר פוגע בסביבה.
ד"ר פירסט טוענת כי ראוי לתת את הדעת למוטיב האירוניה שהפך חלק בלתי נפרד מהפרסומת. מוטיב האירוניה מאפשר לפרסומאים 'לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה'. דהיינו, דימויים מגרים ומיניים של נשים הם דימויים מכוּוַנים והם בבחינת בדיחה פוסטמודרנית. אין בפרסומת העכשווית החפצה גרידא של האישה העירומה למחצה, אלא תגובה אירונית לדימוי משנות השבעים, או, ליתר דיוק, דיוקן משעשע על הדימוי הסטריאוטיפי של הבלונדינית הטיפשה. לאור האמור לעיל ראוי להתייחס לפרסומת של סודה-סטרים. כאן יקבלו את הפרסומות בהומור כל אותם המכורים לסדרת הטלוויזיה משחקי הכס. לצורך זה יש לשאול, מה עם כל אלה שלא צופים בסדרה האם הם יצליחו להבין את הרעיון וכמו כן, האם לכל צופי הסדרה, נראה כי הסצנה היא פרודיה כל אותם פרקים בסדרה שבה השמרנות הדתית חוזרת ולאחר שאח מקיים יחסי מין עם אחותו נכנס הגואל הדתי שמבקש להחזיר את המוסר על כנו. לצידו כמובן נמצאות אותן נזירות חמורות סבר (אותן אנחנו מכירות מעבר פוליטי שבוטא בהרבה מאוד טקסטים תקשורתיים), שרודפות את אותם אנשים שסוטים מהדרך בעיקר נשים. בסוף הפרסומת אנחנו חוזרים אל אותו הומור אירוני של שמנסה להתמודד עם הבלונדינית הצעירה והטיפשה. במהלך הפרסומת אנחנו צופים בגבר אומלל, שחווה מטר של השפלות מצדה ומצד כלל הציבור. נשאלת השאלה האם אכן האירוניה מצליחה לבקר את השיימינג של הרשתות החברתיות או את הלך הרוח של חוסר פולורליזם החברה הישראלית. אני לגמרי לא בטוחה.
אלטשולר שחם
יוצאים מהקופסא: לדעת ד"ר אברהם, הפרסומת של אלטשולר שחם אינה שגרתית מאחר ובניגוד לפרסומות של חברות השקעות אחרות לא נעשה שימוש בעלילה או אישיות שיגרתיות שהיינו מצפים לראות בפרסומות מהסוג הזה כגון איש עסקים בחליפה יושב מול יועץ השקעות אלא נעשה שימוש בזמר ה"בוכה" באופן הומריסטי על מצבו הכלכלי תוך כדי השוואה בין המצב הרצוי (שהיה יכול להשיג אילו היה שוכר את שירותי חברת ההשקעות) לבין מצבו המצוי.

מגדלי הים התיכון
פונים נכון לקהל היעד: ד"ר אברהם מציין כי בפרסומת של מגדלי הים התיכון נעשה שימוש בז'אנר פרסומי המבוסס על הומור, מדבר לכל אחד ולכן מאוד יעיל. הפרסומת מציגה שירותים חדשים שהאוכלוסייה שאליה היא פונה לא בהכרח תרגיש בהן צורך. העלילה, הז'אנר הפרסומי והשפה ('פישן-בוק', 'חליקה' ועוד) ביחד נועדו כדי לפנות לקהל היעד בשפה שהוא יוכל להתחבר אליה ולהבין אותה וזה עשה את העבודה.

בארכה
מסר קצר פונה ללב הצופים: בארכה שהשיקה את החלבה החדשה שלה בחרה להציג סדרת פרסומות קצרות במקום אחת ארוכה. לדעת ד"ר אברהם, סדרת הפרסומות מוצלחת מאחר ומסר קצר (חלבה הוא מוצר שאי אפשר לא לאהוב) מעובר בפרסומת קצרה וקולעת. המסר של אהבה מעובר בעקביות תוך כדי שימוש בסלוגן (I love halva), הצגת החלבה בצורה של לב, באחת הפרסומות אפילו משתתף זוג מאוהב ובפרסומת אחרת בסדרה הקריין בפרסומת משתמש במבטא צרפתי. כל המרכיבים הנ"ל משלמים אחד את השני ויוצרים מסר אחיד לצופה.



