הכל על SOPA: החוק שיסגור את האינטרנט

הרשת זועמת על חוק SOPA. ויקיפדיה החשיכה את האתר למשך יממה והודיעה שזו רק תחילתו של המאבק, גוגל הצטרפה והשחירה את הלוגו עבור הגולשים מארצות הברית, וחברת אחסון האתרים Go Daddy חוותה בליץ תקשורתי ונטישה המונית של לקוחות רק כיוון שהביעה תמיכה בהצעה - תמיכה שנעלמה חיש מהר בעקבות לחץ המשתמשים.

 

למרות שמדובר בהצעת חוק בארה"ב, לכאורה עניין משעמם שלא נוגע אלינו, נושא SOPA צריך לעניין כל אחד ואחת מאיתנו, כיוון שהשלכותיו - אם אמנם יתקבל - יורגשו היטב בכל מקום, וגם בישראל. אז מה בכלל אומר החוק, מדוע הוא מעורר סערה כה גדולה ואיך הוא ישפיע עלינו - ריכזנו עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על החוק שעלול לשנות את פני האינטרנט.

 

מטרתו של חוק SOPA

חוק SOPA, קיצור של Stop Online Piracy Act, נועד בראש ובראשונה למגר את תופעות הפיראטיות באינטרנט ופגיעה בקניין רוחני. החוק הוצע על ידי חבר הקונגרס למר סמית, ותוכלו לעיין בו במלואו כאן.

 

מטרתו העיקרית של החוק היא לחסל את הפיראטיות ברשת, ובמסגרת זאת הוא מעניק לתובע המחוזי בארה"ב סמכויות אכיפה נרחבות, המאפשרות לו למעשה לחסום כל אתר שנגדו ייטען שהוא מפר זכויות יוצרים. זאת, ללא צורך בהצגת הוכחות או בצו בית משפט. המשמעות היא, שאם גוף תוכן כלשהו, כמו רשת טלוויזיה, יתלונן כי אתר אחר הפר זכויות שלו, האתר החשוד יוכל להיחסם בתוך חמישה ימים בלבד, ובמעמד צד אחד.

 

מעבר לכך, כיוון שהחוק מטיל אחריות על האתרים בהם מפורסמים תכנים הפוגעים בזכויות יוצרים, הוא מהווה איום של ממש על רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, המבוססות כולן על תוכן גולשים.

 

המצדדים בחוק טוענים כי הוא יגן על הכנסותיהם של בעלי זכויות יוצרים וכן מפני פעילות לא חוקית המתקיימת באינטרנט (כמו מכירת סמים, מכירת תרופות מזויפות ועוד). אך לטענת המתנגדים, נזקי החוק עולים בהרבה על התועלת, וכי הסמכויות הנרחבות שהוא נותן בידי הממשלה הפכו אותו לאיום בלתי נסבל על חופש הביטוי.

2

חוק SOPA מגדיר מספר דרכים שבאמצעותן ממשלת ארה"ב יכולה לחסום אתרים, אשר נראים כמפרים זכויות יוצרים: 

 

חסימת אתרים על ידי הספקית: הממשלה תוכל לחייב את ספקיות האינטרנט לחסום דומיין של אתר אשר הפר זכויות יוצרים. כך לדוגמה, במידה ואתר מגה אפלואד מואשם בהפרת זכויות יוצרים, ניתן להוציא הוראה לספקיות האינטרנט למנוע מלקוחותיהן גישה לאתר.

"העלמת" אתרים במנועי חיפוש: ניתן להכריח מנועי חיפוש, כמו גוגל ובינג, להפוך אתרים שהפרו את החוק לבלתי נראים בתוצאות. כך למשל, אם נישאר בדוגמה של מגה אפלואד, שיימצא שהוא מפר זכויות, הממשלה תוכל להכריח את גוגל להפסיק להפסיק להציג לינקים ישירים לאתר בתוצאות החיפוש.

 לסגור את ברז התשלומים: מכוח החוק, הממשלה תוכל להכריח חברות תשלומים מקוונים, כמו פייפל, לבטל את יכולת גביית הכספים של אתרים המפרים זכויות יוצרים.

 להפסיק את הפרסום: ניתן להכריח את המפרסמים להפסיק לעבוד עם אתרים שהפרו זכויות יוצרים, כלומר - להסיר פרסומות לאתר שהואשם בהפרת החוק. 

מי תומך ב-SOPA?

בנוסף ללמר סמית, אשר כתב ומקדם את החוק, פועל SOPA על מנת להגן על אולפני סרטים, רשתות טלוויזיה וחברות התקליטים מפני אתרים זרים אשר מעתיקים ומפיצים יצירות בעלות זכויות יוצרים. על כן, בקרב תומכיו נמצאים חברי גילדת הבמאים, רוב רובה של הוליווד, רשתות הטלוויזיה ואולפני המוזיקה.

 

מי מתנגד לחוק SOPA?

הראשונה שתושפע מחוק SOPA היא כמובן גוגל, בעלת מערכת הפרסום הרחבה ביותר ברשת, המחזיקה באתר הווידאו יוטיוב. גם לפייפאל סיבה טובה לדאגה, ולכל החברות שמאפשרות סליקה מקוונת.

 

שכן החוק מבטל תשלומים מאתרים שהפרו זכויות יוצרים. בדומה לכך, נפגעות גם חברות ויזה, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס ושאר ספקיות האשראי. באופן כללי, הנפגעות הן חברות טכנולוגיות כמו מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וכמובן הגולשים.

 

גם הבית הלבן הביע את התנגדותו לחוק, ובהודעה רשמית נמסר כי הבית הלבן יעבוד עם הקונגרס על חקיקה שתסייע להילחם בפיראטיות ובזיוף, מבלי שתפגע בחופש הביטוי, בפרטיות, בביטחון ובחדשנות באינטרנט.

למה ויקיפדיה כועסת?

ויקיפדיה נפגעת מהחוק מכמה בחינות. ראשית, פגיעה של זכויות יוצרים עלולה להפיל את האתר ובנוסף תבטל את תוצאות החיפוש ואת התרומות אשר פייפאל אוסף לטובת האתר. בהתאם לחוק החדש יהיה צורך לבחון את כל הקישורים אליהם מפנה אתר ויקיפדיה, ולבדוק בכל קישור וקישור אם יש בו תוכן המפר זכויות יוצרים, ואם כן - למחוק את הקישור. המשמעות הכספית של דרישה זה משמעה פשיטת רגל של הקרן, מאחר וכספי התורמים אינם מספיקים לשכירת כוח האדם לפעילות זו.

 

זכויות יוצרים ברשת עד היום

דיני זכויות היוצרים משתנים ממדינה למדינה, ועל פי רוב סבוכים למדי. עד היום, האתר לא היה אחראי על מעשיו של המשתמש ולא נחשב כפוגע בזכויות יוצרים, אלא אם כן האתר עצמו העלה תוכן באופן מודע. במידה ובעל זכויות חושב שאתר כלשהו הפר את זכויותיו, היה עליו בעבר לפנות אל האתר לבקש להסיר את התוכן המפר. החוק החדש מאפשר לו לבקש מהרשות הפדרלית לחסום את האתר כולו. כלומר, אם אדם חושב שוויקיפדיה הפרה את זכויותיו - הוא יכול לבקש למנוע כל גישה אליה, מבלי לטרוח לבקש להסיר את התוכן קודם.

 

כיצד ישפיע SOPA על המשתמש הישראלי?

אף שהחוק מדבר על ארה"ב, רבים משרתי האתרים שאנו גולשים בהם יום יום נמצאים בארה"ב. כך למשל, השרתים של ויקיפדיה, לרבות ויקיפדיה העברית, יושבים בארצות הברית. אם ויקיפדיה העברית קישרה לכתבה המפרה זכויות יוצרים, גם ללא ידיעה על החשדות - יכול בעל הזכויות לדרוש למנוע כל גישה לכל אתרי ויקיפדיה בכל השפות. כל זאת בלי צו בית משפט, ומבלי לבדוק אפילו את הסוגיה מול האתר הישראלי. לא צריך אפילו קישור ישיר - מספיק שישנו קישור כלשהו לאתר שיש בו, איפשהו, הפרת זכויות יוצרים - די בכך כדי לסגור את ויקיפדיה לגולשים.

 

כך יפגע בנו החוק: דוגמת מגה אפלואד

אולפני הסרטים לא אוהבים את האתרים המאפשרות סטרימינג של סרטים וסדרות, כמו מגה אפלואד אולם הגולשים מאוד בעדן. בתאריך 9 בדצמבר 2011, פרסם אתר Megaupload קליפ לסרטון וידאו בשם "שיר המגה", הכולל את היוצרים: קניה ווסט, סנופ דוג, אלישיה קיז ורבים אחרים. סרטון הווידאו הוסר מיוטיוב בעקבות בקשה של יוניברסל, אף שמגה אפלואד מסרה כי אין בסרטון שום תוכן המפר זכויות יוצרים. החברה דרשה התנצלות מיוניברסל, והגישה תביעה משפטית נגד יוניברסל.

 

הווידאו הוחזר ליוטיוב לבסוף, מבלי שיוניברסל אי פעם הודתה בסיבות הורדתו מלכתחילה. יוטיוב הגיבה: "לשותפינו אין את הזכות להוריד סרטונים מהאתר אלא אם כן הם בעלי הזכויות על הסרטון או שההופעות של האמנים שלהם נשלטות באמצעות חוזה - ולכן החזרנו את הסרטון". אולם במקרה הזה בבירור לא היה ליוניברסל שום זכויות על התוכן שפורסם - והתוכן עדיין הוסר בין רגע מן האתר.

 

 

זוהי דוגמה מצוינת לדרך שבה שבה חוק SOPA מסכן את חופש המידע: החוק יאפשר לחברות לטעון על פגיעה לזכויות יוצרים רק כדי להוריד תכנים מהרשת. גם אם הסיבה אינה קשורה לזכויות יוצרים, אלא לגרום לאנשים לא להיות מודעים לדברים שמתרחשים סביבם. החשש הגדול ביותר הוא כי הצעת החוק תביא לפגיעה אנושה בכל אתרי החיפוש והמידע באינטרנט, תפגע בחופש הביטוי והמידע במרחב המקוון.