איך לבחור כונן קשיח חיצוני
כונן חיצוני הוא הפתרון הפשוט ביותר לגיבוי המידע שבמחשב - אבל מה המשמעות של גודל הכונן ופרמטרים נוספים? מדריך
בעידן שבו חלק נרחב מהמידע והנתונים שלנו מאוחסן באופן דיגיטלי, כמעט ואין צורך להסביר עד כמה חשוב לגבות את החומר באופן סדיר וקבוע. הכונן הקשיח הפנימי שבמחשב חשוף לתקלות, וירוסים ושאר מרעין בישין, ואף למחיקה של חומר חשוב ברגע של חוסר תשומת לב - ואם אין גיבוי של החומר עוגמת הנפש והנזקים הכספיים עלולים להיות גדולים.
גיבוי על כונן חיצוני הוא פתרון היעיל והנגיש ביותר. כמובן, הכוננים החיצוניים אינם משמשים אך ורק לגיבוי ופעמים רבות הם משמשים לאחסון של חומר רב שרוצים להשאיר מחוץ למחשב כדי לחסוך מקום, או כדי שאפשר יהיה לנייד אותו בקלות.
מחירם של כוננים קשיחים חיצוניים יורד בהתמדה ככל שטכנולוגיות היצור מתקדמות ונפחיהם גדלים, וניתן כיום לרכוש כונן חיצוני בנפח נאה במחיר שווה לכל נפש. הכוננים החיצוניים מגיעים במגוון סוגים, גדלים ונפחים והם מתאימים לסוגי משתמשים ולצרכים שונים.
המדריך הבא יסייע לכם לבחור את הכונן החיצוני המתאים עבורכם, לפי השיקולים הבאים:
1. סוג הכונן
באופן בסיסי, כל הכוננים הקשיחים החיצוניים בנויים משתי יחידות: המעטפת והכונן עצמו. המעטפת היא קופסה עשויה פלסטיק או מתכת הכוללת את החיבורים החיצוניים למחשב ולחשמל, ובדרך כלל גם נורית חיווי ומתג הפעלה. הכונן הקשיח שנמצא בתוכה זהה בעצם לכונן קשיח רגיל שנמצא בקרביו של המחשב האישי שלכם (אנו מתייחסים כרגע לכוננים בגודל 3.5 אינטש בלבד).
אם הנוחות והאסתטיקה חשובות לכם, כנראה תעדיפו לרכוש כונן חיצוני ממותג. כוננים אלו מגיעים בעיצוב מהודר ונאה, הם בנויים היטב והם אינם דורשים התעסקות מיוחדת - פשוט מחברים למחשב ומתחילים לעבוד. לעומת זאת, אם יש לכם ידע טכני מסוים וכמה דקות פנויות, דעו שקיימת האופציה לרכוש ערכה עם קופסה חיצונית (על פי רוב פשוטת מראה), כבל מתאים ואת הכונן הקשיח עצמו, ולהרכיב לכם כונן חיצוני בחיסכון שעשוי להגיע ל-150 שקלים ואף יותר.
רובם המכריע של הכוננים כיום הם בטכנולוגיה הותיקה של צלחות מגנטיות מסתובבות וראשי קריאה; למי שמעוניין בגודל קטן במיוחד ובעמידות מוחלטת בפני זעזועים כדאי לשקול רכישת כונן SSD - Solide State Drive, המבוסס פלאש ואינו כולל חלקים נעים, מה שמעניק לו עמידות וקומפקטיות. כונני SSD נמכרים כיום בנפח מרבי של 500GB ומחירם יקר מאוד.
2. הגודל הפיזי של הכונן
כוננים חיצוניים מגיעים בשלושה גדלים אפשריים: 3.5 אינטש, 2.5 אינטש ו-1.8 אינטש (נתון זה מתייחס לרוחב הכונן).
3.5 אינטש: הכוננים בגודל זה מכילים כונן קשיח רגיל כמו זה שבמחשב PC, והם יחסית גדולים וכבדים. בנוסף, הם נזקקים לחיבור ישיר לחשמל, כך שהניידות שלהם כרוכה בסרבול מסוים ובצורך לשאת את כבל החשמל והשנאי המצורף. יתרונם הוא שרובם המכריע מהיר יותר מכונני 2.5 אינטש, והם גם זולים מהם משמעותית. כונני 3.5 אינטש מומלצים ככונני גיבוי או אחסון שמחוברים דרך קבע למחשב הנייח.
2.5 אינטש: כוננים קומפקטיים יותר וקלים יחסית. יחידת הכונן שבתוכם תוכננה במקור למחשבים ניידים, ולכן היא קטנה וקלה. כוננים אלו יקרים יותר מכונני 3.5 אינטש ופחות מהירים מהם, ונפח האחסון המקסימלי שלהם נמוך יותר (עומד כיום על 1000GB לעומת 2TB בכונני 3.5 אינטש). מאידך גיסא, הם ניידים וקלים הרבה יותר ואפשר לשאת אותם דרך קבע בתיק היד. יתרון נוסף הוא שהם מקבלים את מקור המתח שלהם ישירות מהחיבור למחשב ואינם זקוקים לכבל חשמל נפרד.
1.8 אינטש: כוננים קומפקטיים במיוחד, שכמו כונני 2.5 אינטש אינם זקוקים למקור כוח. הם זמינים בטווח נפחים שבין 60-250GB ומחירם יקר מהכונים הגדולים יותר.
כונני 2.5 אינטש ו-1.8 אינטש מומלצים למי שהתקני פלאש ניידים (DOK) אינם מספקים אותו וזקוק לכונן בעל נפח משמעותי לנשיאה וניידות גבוהה.
3. נפח הכונן
תוכלו למצוא כוננים חיצוניים במגוון נפחים, החל מ-30GB ועד 2TB (טרה-בייט), שהם 2000GB. יש מוצרים שמוצגים עם נפחים גבוהים יותר, עד 8TB, אך מדובר למעשה בצירוף של מספר כוננים קשיחים במארז אחד.
ככל שנפח הכונן עולה, העלות ל-GB בודד יורדת. לדוגמה, ברכישת כונן בנפח 320GB תשלמו לכל הפחות 1.2 שקלים לג'יגה, לעומת כ-40 אגורות בלבד לג'יגה לכונן בנפח 1TB. לכן לעתים ישתלם לרכוש כונן בנפח גדול יותר משתכננתם, מפני שהתמורה ביחס לעלות תהיה גבוהה יותר - ואף פעם לא יזיקו עוד כמה ג'יגה-בייט פנויים.
איך תדעו לכמה נפח כונן אתם זקוקים? לשם המחשה, כונן ממוצע בנפח 250GB יוכל להכיל 80 אלף תמונות, 45 אלף שירים, 300 סרטי DivX או 50 סרטים באיכות HD. לשימושים מקצועיים כמו אחסון פרויקטים מוזיקליים או גרפיים, שנוטים לצרוך נפחי אחסון גדולים, וכן לאחסון סרטי HD רבים, תעדיפו לרכוש כוננים גדולים בסביבות 1TB ומעלה.
נקודה שכדאי לדעת היא שהנפח המצוין על הכונן הוא אינו בדיוק הנפח שתקבלו בפועל - תמיד תגלו שחסרים לכם כמה עשרות ג'יגה בייט. אפשר להתרעם על המנהג הזה של יצרניות הכוננים הקשיחים, אך למעשה הסיבה נעוצה בהבדל בין שיטת חישוב הנפח של מערכת ההפעלה, שמחשבת בשיטה הבינארית, לבין שיטת החישוב שמשתמשת בכינויים כמו מגה, או ג'יגה. כדי להבהיר את הנקודה, נהוג לומר שב-KB בודד יש 1000 בייט, אך למעשה על פי שיטת החישוב הבינארית יש בו 1024 בייט. לכן, אם נחלק את מספר הבייטים שיש בכונן ב-1024, כפי שמערכת ההפעלה קוראת אותו, נגיע לנתון מעט נמוך יותר מזה המוצהר.
4. ביצועים
כדי להעביר כמות גדולה של מידע או קבצים גדולים במיוחד (כמו סרטי HD), תרצו בוודאי שהכונן הקשיח יתפקד במהירות טובה. ביצועי הכונן ומהירותו תלויים במספר הסיבובים לדקה, בזיכרון המטמון וכן בממשק החיבור שלו למחשב.
מספר סיבובים לדקה (סל"ד, RPM): מספר הסיבובים לדקה של הרכיבים המגנטיים בכונן. בכונני 3.5 אינטש המהירות השכיחה היא 7200RPM, ובכונני 2.5 ו-1.8 אינטש - 5400RPM. קיימות גם מהירויות גבוהות יותר כמו 10,000RPM, אך הן מתאימות יותר לכוננים פנימיים שנדרשים לביצועים גבוהים מאוד, ומחירם יקר בהתאם.
זיכרון מטמון ((Cache: פעולת הכונן הקשיח, העשוי מצלחות מגנטיות מסתובבות, היא אטית יחסית וכל קריאה וכתיבה של מידע עליו דורשת פעולה פיזית של סיבוב דיסקיות ותנועת המחטים - פעולה שעלולה להאט את קצב העבודה. לכן נמצאת בכונן יחידת זיכרון קטנה, המכונה גם זיכרון חוצץ או נדיף, המשמשת לאחסון קצר טווח של מידע נחוץ - כמו המקומות האחרונים בהם חיפשתם מידע בכונן ומקומות סמוכים אליהם שסביר שתיגשו אליהם בקרוב, ובכך מאיצה את הגישה לכונן. כדאי לקנות כונן חיצוני עם זיכרון מטמון בנפח של 8MB לכל הפחות, ורצוי 16MB.
זמני גישה וחיפוש: הזמן שלוקח לכונן, וליתר דיוק לראש הקריאה, להגיע לאתר את המקום המבוקש בכונן ולהגיע אליו. נמדד באלפיות השנייה, והערכים המקובלים כיום נעים בין 8-14 מילישניות. נתון זה אינו מצוין במפרטים הרגילים, ואם תתעקשו למצוא אותו תצטרכו לבלוש אחריו באתר היצרן.
קצב העברת נתונים: הקצב שבו עוברים הנתונים מהמחשב לכונן ולהיפך. גם הנתון הזה פחות נגיש לצרכן וכדי למצוא אותו תצטרכו לחטט קצת באתרי היצרניות. הנתון מוסר בעצם תוצאות של כמה בדיקות שערכה היצרנית, שתוצאותיהן תלויות במספר הסיבובים לדקה, בסוג החיבור למחשב ובזמני הגישה והחיפוש. הנתון המקסימלי שנמסר על ידי היצרנית יגיע עד 480MB לשנייה, אך כדאי לדעת שמדובר במהירות מתפרצת - קצב ראשוני מהיר של העברת נתונים שיורד משמעותית לאחר מכן (כפי שמכיר כל אחד מהורדת קבצים מהאינטרנט). הקצב הממוצע נע סביב 30MB לשנייה בכוננים עם 7200RPM, וסביב 20MB לשנייה בכוננים עם 5400RPM - תלוי גם בסוג החיבור למחשב.
RAID: מערך של שני כוננים זהים במקביל, המזוהה במערכת ככונן אחד גדול. שיטה זו משפרת משמעותית את מהירות הכונן, שכן ניתן למשל להעתיק קובץ אחד אל שני הכוננים בו זמנית, מה שמקצר את זמן הפעולה כמעט בחצי. מערך RAID קיים בכונני פרימיום יקרים והוא מתאים לאנשי מקצוע שזקוקים לפתרונות אחסון וגיבוי מהירים מאוד.
5. ממשק החיבור
כוננים קשיחים חיצוניים מתחברים למחשב בכמה ממשקים שונים, שנבדלים בשכיחות שלהם ובמהירות שהם מאפשרים.
USB: החיבור המוכר והנפוץ ביותר. חיבור USB 2.0 השכיח מאוד כיום מאפשר קצב נתונים מהיר.
FireWire (IEEE-1394)
: תקן חיבור מהיר יותר מ-USB, ואם יש לכם חיבור כזה במחשב - הוא בהחלט מומלץ לכונן גיבוי ואחסון קבוע. עם זאת כדאי לדעת שחיבור זה הרבה פחות נפוץ, ואם אתם מתכוונים להעביר את הכונן מדי פעם למחשבים אחרים, עדיף לרכוש כונן עם חיבור USB רגיל כדי שתהיו בטוחים שתוכלו לחבר אותו לכל מחשב.
eSATA: הגרסה החיצונית של חיבור SATA המשמש לכוננים פנימיים. מאפשר חיבור מהיר במיוחד למחשב, וביצועיו למעשה אינם נופלים מביצועי כוננים פנימיים. חיבור זה הוא מהפחות נפוצים מבין החיבורים השונים, גם מפני שהוא חדש למדי.
LAN: חלק מהכוננים החיצוניים, המכונים גם כונני רשת, כוללים חיבור LAN (אתרנט) לרשת ביתית או ארגונית, ומאפשרים נגישות של המידע לכמה מחשבים במקביל. החיבור קיים במהירות נפוצה של 10/100Mbps, וגם במהירות של 1000Mbps, כלומר גיגה לשנייה - מומלץ למי שמתכוון להזרים קובצי מדיה באיכויות גבוהות דרך הרשת.
6. תאימות למערכת ההפעלה
מבחינת חומרה הכוננים הקשיחים השונים זהים, אך מערכות ההפעלה Windows ו-OSX של מקינטוש פועלות על מערכת קבצים שונה, שאינן תואמות זו את זו. באופן עקרוני רוב הכוננים מגיעים עם תאימות לשתי מערכות ההפעלה: הם מפורמטים במערכת קבצים שנקראת FAT32 שגם Windows וגם OSX מסוגלות לקרוא. החיסרון הוא שמערכת זו מיושנת ואטית למדי (בין היתר אינה תומכת בהעברת קבצים שמשקלם גדול מ-4GB), ושתי מערכות ההפעלה החליפו אותה זה מכבר במערכות קבצים חדשות וטובות יותר. תמיד תוכלו להמיר את מערכת הקבצים לאחרת התואמת את המחשב שלכם. ברגע שתחברו את הכונן למחשב, תוכלו לבחור לקבוע את סוג מערכת הקבצים הרצויה - FAT32 או NTFS. למשתמשי PC תתאים האחרונה. משתמשי מק יוכלו גם להשיג כוננים חיצוניים המפורמטים מראש למערכת הקבצים HFS+ של מקינטוש. החברות המובילות מוכרות לעיתים קרובות 2 גרסאות לאותו המוצר, אחת לכל מערכת הפעלה.
נכון להיום אין כוננים חיצוניים המתאימים במיוחד ללינוקס, אך כוננים סטנדרטיים המותאמים ל-Windows אמורים לפעול עם לינוקס ללא בעיה מיוחדת.
7. תוכנות נלוות
לעתים קרובות תקבלו עם הכונן תוכנות שונות לגיבוי, שחזור ואיחוי. יש יצרניות שאף מחלקות את דגמי הכוננים החיצוניים שלהן לפי רמת התוכנות המותקנות בו ואיכותן, כאשר בדגמים בסיסיים תקבלו גרסת דמו בלבד של תוכנת גיבוי, ובדגמים מתקדמים - סט תוכנות מלא לתחזוקת הכונן, ואף תוכנות לגישה מרחוק אל הכונן דרך האינטרנט.
תוכנות התחזוקה שמגיעות עם הכוננים אמנם עשויות להיות מעולות ומצדיקות את מחירן, אך ראוי להזכיר שניתן לרכוש כונן בסיסי ללא תוכנות ולרכוש תוכנות תחזוקה אחרות בנפרד, או אף להוריד תוכנות חינמיות שקיימות בהמוניהן ברשת האינטרנט.
8. עמידות
הכונן הקשיח עצמו הוא רכיב רגיש, ולעיתים קרובות המידע שמאוחסן עליו רגיש ויקר לבעליו גם הוא. לכן כדאי לבחור כונן חיצוני מחברה מוכרת, עם אמינות גבוהה. היצרניות הטובות והמובילות בתחום הן Western Digital, Seagate, Maxtor, Hitachi ו-Samsung.
אם אתם מרכיבים כונן חיצוני של מערכת קופסה וכונן, ודאו שהמעטפת קשיחה וחזקה מספיק כדי שתוכל לשמור על הכונן. חשוב שיהיו פתחי אוורור כדי לווסת את הטמפרטורה ולאפשר פליטת חום מהכונן. חלק מהדגמים מגיע עם סטנד מיוחד עליו מוצב הכונן, בדקו את יציבותו ואת קשיחותו.
9. מחיר ואחריות
מחירי כוננים קשיחים 3.5 אינטש מתחילים ב-320 שקל לדגמים בסייסים ומטפסים עד 1,800 שקלים ויותר לדגמים מתקדמים ועתירי נפח. כוננים בגודל 2.5 אינטש תוכלו לרכוש החל ב-260 שקלים ועד 1,000 שקלים. כונני 1.8 אינטש עולים בין 320 ל-700 שקלים. מערכי כוננים, שמגיעים לנפחים גדולים, מטפסים עד ל-5,500 שקלים.
עם הכונן תקבלו תקופת אחריות (לחלקים הפיזיים בלבד ולא למידע שעליו) לתקופה שבין שנה לשלוש שנים.
קרדיט