איך להגן על הסטארט-אפ בפטנט

מעבר לשאלת המימון המובנת מאליה, קיים נושא אחד שטורד שינה מעיניו של כל סטארט-אפיסט בראשית דרכו: החשש שמא מישהו יגנוב את הרעיון שלו או ירשום עליו פטנט לפני שהוא עצמו יספיק לעשות זאת. ההיסטוריה מלמדת שחשש זה אינו משולל יסוד, ותביעה על הפרת פטנט יכולה להעיק אפילו על חברות ענק – קל וחומר על סטארט-אפ קטן שהבסיס וההצדקה לקיומו הם המקוריות של המצאה אחת או שתיים. מצד שני, הדאגה הלגיטימית עלולה להפוך בקלות לתסביך רדיפה משתק, שמביא לבזבוז של זמן וכסף. אז איך מגנים על הזכויות ומבצעים רישום נכון ויעיל של פטנט?

בלי לחץ

"כל רעיון הוא כמו ילד, יחיד ומיוחד," אומר ד"ר כפיר לוצאטו, שותף בכיר במשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו ושופט בתחרות Exit 2009. לכן, הוא מסביר, קשה לנסח כללי ברזל שתקפים לכל המצאה בכל תחום. עם זאת, קיימות מספר הנחיות כלליות שכדאי לפעול לפיהן. ראשית, הגשת בקשה לפטנט היא אמנם שלב חשוב בכל המצאה עסקית ויש לבצע אותה בהקדם, אך לא מוקדם מדי. רבים מגיעים לעורך הפטנטים כשבידם רק רעיון ראשוני ומופשט ("מכונית שנוסעת בלי דלק!"), בטרם בדקו אם ניתן להפכו להמצאה מעשית או אפילו אם הוא אפשרי מבחינה פיזיקלית. הרעיון המוגש צריך להיות מגובש ומעשי כדי שניתן יהיה לבחון אותו ברצינות ולקדמו. מצד שני, מוטב לא להשקיע יתר על המידה בפיתוח הרעיון מראש ובירידה לפרטיו הטכניים הקטנים ביותר, מכיוון שקיים סיכוי שכבר נרשם פטנט על רעיון שכזה, וכל ההשקעה תרד לטמיון. "אם אין לכם נסיון קודם בהגשת בקשות לפטנט," מציע ד"ר לוצאטו, "פשוט הביאו את הרעיון המגובש לפגישת ייעוץ ראשונית עם עורך פטנטים, שיידע לתת לכם הנחיות להמשך." אל תטרחו להכין מצגות ותחקירים במטרה להרשים אותו – את האנרגיות הללו השאירו למחקר ולפיתוח.

תהליך רישום הפטנט

בהערכה גסה, מבין המגיעים לפגישה ראשונה שכזו, כחמישים או שישים אחוזים ימשיכו ויתקדמו בתהליך. גם מבין אלה, לא כולם ישיגו את הפטנט המיוחל. חלקם יפלו בשלב סקר הפטנטים, שמחפש המצאות דומות קיימות. כמובן, אפשר ומומלץ לערוך לבד בדיקה ראשונית במאגרים חינמיים כמו Google Patents, אלא שלעולם הפטנטים שפה משלו ורק בדיקה של איש מקצוע (שעלותה אלפים ספורים של שקלים) תבטיח ראש שקט. דמיון בין פטנטים הוא נושא נזיל ונתון לפירוש, אך אם ההמצאה שלכם קרובה מדי לפטנט קיים – ואפילו אם איש לא נגע בו במשך שנים – זה זמן טוב לעזוב הכל ולחפש רעיון אחר.

כעת צריך לבחור באילו מדינות מעוניינים לרשום את הפטנט. גם כאן, הבחירה תלויה במוצר עצמו ובתוכנית העסקית. אין טעם לרשום פטנט בכל העולם עבור מוצר שמיועד לשוק ספציפי, או לוותר מראש על מדינה מסוימת כי "שם ממילא יפרו אותו". תהליך הרישום בכל מקום הוא שונה, ויש סיכוי טוב שגם הפטנט הסופי ייראה קצת אחרת. לעתים יש צורך להוסיף לעלויות הרישום גם עלות תרגום מוסמך לשפה המקומית. אם אין מדינה מסוימת שהרישום בה דחוף במיוחד, מומלץ לחברות קטנות להגיש בקשה בינלאומית שמרכזת את הנושא בעלות נמוכה יותר, יחסית.

הגשת הבקשה לפטנט עולה כשלושת אלפים עד ארבעת אלפים דולרים, ואם הרעיון בשל וחדש, ניתן לסיימה בתוך מספר שבועות ואפילו פחות. מאותו רגע, הרעיון עובר לסטטוס Patent Pending, שעדיין אינו מאפשר לכם לתבוע מפירים, אך נותן לכם את זכות הקדימה על הרעיון. אם וכאשר יאושר הפטנט סופית, נקודת הזמן של אישור הבקשה תהיה בעלת משמעות משפטית. בישראל, למשל, בקשות לפטנטים מפורסמות לצורך הגשת התנגדויות, אך מי שינסה לעכב אתכם עסקית באמצעות התנגדויות שווא עלול להיחשף לתביעה רטרואקטיבית עם אישורו הסופי של הפטנט, כעבור שנים ספורות.

שאלה נפוצה נוספת היא האם למהר ולהגיש בקשה לפטנט עוד בטרם מראים את הרעיון למשקיעים פוטנציאליים, מחשש שהם עצמם ינסו לגנוב אותו. לפי לוצאטו, התשובה תלויה בזהות המשקיעים: קרנות הון סיכון, כעיקרון, אינן גונבות פטנטים. עם אנשים שאינכם מכירים, לעומת זאת, מוטב להיות זהירים – כמו בכל תחום.

שינויים ועדכונים

גם לאחר אישור הבקשה לפטנט, לא כדאי לסמן "וי" על העניין ולשכוח ממנו. מטבע הדברים, הלחץ להגן על הרעיון לפני הכל גורם לכך שבמהלך העבודה בפועל – כתוצאה מרעיונות חדשים לשיפור או מלחצי העולם האמיתי – החזון המקורי עשוי להשתנות בצורה משמעותית עד כדי כך שהפטנט לא יכסה אותו עוד. על כן, מעבר לגיבוש המיטבי של הרעיון בטרם הגשת הבקשה, לוצאטו ממליץ להמשיך ולהפגש עם עורך הפטנטים מעת לעת, כדי לוודא את התאימות של הרישום למצב בפועל ולערוך שינויים במידת הצורך. כתלות בגודל השינוי, ניתן לעתים לעדכן את הרישום בלי לשנות את תאריך האישור המקורי, או בהגדרת תאריכים שונים לחלקים שונים בו.

מה בעצם זה נותן?

לרוע המזל, אפילו רישום פטנט מושלם ועדכני לא מבטיח שאיש לא ינסה להפר את זכויותיכם, עם או בלי כוונה, והדרך מכאן להליכים משפטיים קצרה. תביעה אפשר להגיש רק במדינה בה רשום הפטנט ושבה הופר, ובהתאם למדינה ולחוסנו הכלכלי של מפר הפטנט, היא עלולה להימשך שנים ולהצריך השקעה של מיליוני דולרים.

כעיקרון, פטנט נרשם כאמור על טכנולוגיה מעשית ולא על רעיון. לכן, אם חברה מסוימת מוציאה לשוק מוצר שהוא בעל פונקציונליות זהה למוצר שלכם אך בנוי, מבפנים, באופן אחר לגמרי, אין לכם בסיס לתביעה על הפרת פטנט. גם כאן, מדובר על פרשנות של הפטנט ושל המוצר המפר לכאורה: האם הוא אכן זהה להמצאה שלכם כפי שאתם הבנתם אותה וכפי שהגנתם עליה ברישום? אפילו אם ברור שהטכנולוגיה זהה לזו שלכם, אומר לוצאטו, קיים קו הגנה מוכר של מפירים לפיו הפטנט המקורי שלכם, או הרישום שלו, היו לקויים ולא הייתם אמורים לקבל אישור מלכתחילה.

במילים אחרות, אם אין לכם גב כלכלי ו/או משפטי חזק, והרעיון שלכם עשוי למשוך חברות גדולות ודורסניות, רישום הפטנט דומה פחות לקיר בטון ויותר לתמרור "עצור".

באיזה משרד עורכי פטנטים לבחור?

הכלל הבסיסי ביותר, שמסיבה לא ברורה ישראלים רבים מתעלמים ממנו, הוא לבחור במשרד שמתמחה בתחום ההמצאה שלכם ומבין אותו. רישום פטנט בתחום המכשור הרפואי אינו דומה לרישום פטנט על טכנולוגיית רשת, ועם כל הרצון הטוב, בעלי מקצוע שאינם מכירים את התחום הספציפי עלולים להגיע לתוצאות פחות מאופטימליות.

מעבר לכך, אומר לוצאטו, "זה כמו לבחור רופא שיניים": שאלו סטארט-אפיסטים בעלי ניסיון בתחומכם וקבלו המלצות ממוקדות. כמו אצל רופאי השיניים, גם משרדי עריכת הפטנטים השונים נבדלים לא רק במקצועיות ובהתמחות אלא גם בגישה כלפי הלקוחות, ועל זה רק לקוחות אחרים יכולים להעיד.

הראיון נערך במסגרת תחרות Exit 2009