איזה לינוקס אתם?

אם אתם מאלו שמאסו בחלונות XP הישנה, ולא מתאים לכם להוציא בינואר הקרוב עוד כמה מאות דולרים על ויסטה - סימן שהגיע הזמן לעבור לחלופה החינמית לינוקס.

אם החלטתם ללכת על זה, ברכות. אחד הצעדים הראשונים (והכיפיים למדי) שיש לבצע לקראת המעבר למערכת ההפעלה החופשית הוא בחירת הפצת הלינוקס שתשמש אתכם.

אל תאמינו למי שמספר שלינוקס מתאימה רק למשתמשים מתקדמים. יש מגוון הפצות לינוקס לכל משתמש, החל ממשקפופר טכניוני וכלה בסבא-סבתא. זה נשמע כמו עניין טריוויאלי, אבל בחירת ההפצה היא לא עניין של מה בכך. אם תבחרו הפצה שאינה מתאימה לכם, תתייאשו ותחזרו מהר מאוד לזרועותיו החונקות של סטיב באלמר, ולא תמיד בצדק.

הנה כמה דברים שצריך לדעת לפני שקופצים למים.

מה זו בעצם הפצה?

השם "לינוקס" מתייחס לליבה (Kernel) של מערכת ההפעלה, שפותחה במקור בשנות ה-90 על ידי פיני בשם לינוס טורבלדס.

הפצה (באנגלית: distribution או distro), אם כך, היא מעין אריזה שכוללת את הליבה לצד ממשק המשתמש, מגוון תוכנות שימושיות, סביבה גרפית, תוכנת התקנה, מנהל חבילות להתקנה של תוכנות נוספות, סביבת שולחן עבודה, עץ ספריות ייחודי משלה ועוד.

לפני שהתפתחו ההפצות המוכרות לנו כיום, כל מי שהתקין לינוקס היה חייב להפוך למשתמש מומחה במהירות. לא רק כדי שיוכל לתפעל באופן שוטף את מערכת ההפעלה שלו, אלא גם בשביל להעלות אותה.

כמה הפצות יש כיום? המון. הנה כמה מן השמות המוכרים בשוק:

• אובונטו - הפצה צעירה יחסית שמבוססת על דביאן.
• סוזה - הפצה גרמנית שנרכשה על-ידי נובל ונחשבת ידידותית.
• פדורה - דור המשך להפצה הוותיקה רדהאט.
• מנדריבה - ידידותית למתחילים, חיבור בין ההפצות מנדרייק וקונקטיבה.
• נופיקס - Live CD נפוץ, מבוסס אף הוא על דביאן.
• דביאן - שמה דגש על יציבות ועל אידיאולוגיה של תנועת התוכנה החופשית.
• ג'נטו - קשה יותר, דורשת התקנה מקוד מקור אך יש סביבה קהילה תומכת.
• סלאקוור - הפצה שמתאימה למשתמשים מתקדמים.

באתר DistroWatch.com יש מעין ברומטר (בצד ימין) שיכול להמחיש את דירוג הפופולריות של ההפצות המדוברות ביותר כיום. בראש ובראשונה עומדת אובונטו, הפצה בת שנתיים בלבד שנחשבת קלה יחסית לשימוש, וחילחלה למיינסטרים במהרה.

כך בוחרים

חשוב להבין שההפצות השונות אינן מערכות הפעלה שונות. בסופו של דבר כולן לינוקס, רק המעטפת מעט שונה. לכל הפצה שתבחרו אפשר להוסיף כל תוכנה שמתאימה ללינוקס, כך שאין הפצה שמתאימה יותר לגרפיקאים, לגיימרים או למתכנתים.

עם זאת, חלק מההפצות עושות חיים קלים בהוספת התוכנות שאינן כלולות בהן מראש. בהפצות דביאן ובנגזרות שלה, כמו אובונטו, יש מנהל חבילות ידידותי בשם apt, שהופך את ההתקנה להרבה יותר פשוטה מזו שבחלונות.

לא צריך לחפש את התוכנה, להגדיר איפה שומרים את קובץ ההתקנה, לפתוח וללחוץ על שישה כפתורי Next. רק כותבים apt-get install software-name ושלום על ישראל. גם בהפצות כמו פדורה, מדריבה ואופן סוזה ישנם מנהלי חבילות המבוססים על חבילות RPM. כדאי לקחת בחשבון שהמאגרים של דביאן נחשבים הכי מגוונים ועשירים.

אם אתם עדיין לא בטוחים אם בכלל כדאי לפנות כמה ג'יגבייט מן הדיסק הקשיח, ואם כן - לטובת איזו הפצה, יש אפשרות נוספת: Live CD, לינוקס ללא התקנה. צורבים את הדיסק, מגדירים ב-BIOS שהמחשב יאתחל את עצמו מהתקליטור ויש לכם לינוקס. היתרון הוא שברגע שמוציאים את הדיסק ומפעילים מחדש את המחשב הכל חוזר לקדמותו. Knoppix (הוגים: נופיקס), למשל, היא בחירה טובה, אבל גם SLAX יכול לעבוד.

למשתמשי מקינטוש יש מגוון דומה של הפצות וחבילות. ישנה הפצה ייעודית וותיקה למשתמשי מק בלבד, שנקראת YDL - Yellow Dog Linux. עם זאת, מאחר והיא כרוכה בתשלום ולא עושה אף קסם שאובונטו לא עושה, חבל להוציא עליה את הכסף.

גם בכל הנוגע לבעיה הכי כאובה בעולם המיחשוב - תמיכה בעברית - כבר אין בעיה, וכל ההפצות תומכות יוניקוד ממילא. במקרה הכי גרוע תצטרכו להגדיר ידנית פריסת מקלדת בעברית כדי להקליד בשפת הקודש. הגופן העברי "קולמוס" קיים במאגרי החבילות של מרבית ההפצות ובחלקן הוא אף כלול מראש.

יש גם מספר הפצות ישראליות, אבל לא חייבים לבחור בהן. בשולחנות העבודה הנפוצים Gnome ו-KDE אגב, יש ממשק עברי, אבל כפי שלא היינו ממליצים לכם להתקין חלונות בעברית, כך איננו ממליצים על שימוש במערכת הפעלה בממשק עברי.

כמעט לכל ההפצות הפופולריות יש אשף התקנה גרפי פשוט לשימוש לא פחות מזה של חלונות. אין מה לפחד מסיפורי זוועה מבהילים על שורת הפקודה. כיום, רוב הסיכויים שממילא לא תזדקקו לה בשימוש יומיומי.

אל תעשו

עיינו ב-FAQ - רבים וטובים נכנסים לפורומים של לינוקס כמו אלו הקיימים בווטסאפ או לינמגזין, שואלים "איזה הפצה כדאי לי להתקין" ומעלים את חמתם של יושבי הפורום, שכבר קראו את השאלה הזו כמה מאות פעמים. התשובה אינה חד משמעית, למרות שאובונטו תהיה ההימור המוצלח ביותר.

אל תקשו על עצמכם - עוד טיפ אל-תעשה חשוב הוא לא לבחור בכוונה את ההפצות הכי קשות לתפעול, אלא אם כן יש לכם הרבה זמן פנוי, הרבה תאים אפורים ואת מספר הטלפון הישיר של ריצ'רד סטולמן. ג'נטו, למשל, היא הפצה שיש לה מערכת פורומים כייפית וקהילה תומכת, אבל לרוב דורשת קימפול תוכנות מקוד מקור, פעולה שפירושה בעברית היא תרגום קוד התוכנה לשפת מחשב. במקרים של תוכנות גדולות וכבדות, כמו שולחן העבודה הפופולרי KDE, זה יכול לקחת שעות על גבי שעות, כך שלא מדובר בבחירה מומלצת.

ההפצה LFS (ראשי תיבות של Linux From Scratch, "לינוקס מאפס") מיועדת למי שמעוניין להרים לינוקס שלם, נדבך אחר נדבך, מקוד מקור ובהתאמה אישית. כמו שזה נשמע, לא מדובר בהליך ידידותי במיוחד למשתמש. עבור לינוקסאים ותיקים, שמיצו את האתגר של ההפצה שלהם, ומתים על הודעות שגיאה וקרנל-פאניק, ייתכן ומדובר בחוויה בלתי נשכחת. עבור מתחילים זה אתגר שלא ניתן לעמוד בו.

ההפצות האלו לא פחות טובות מאחרות, אבל הן תובעניות ודורשות קריאת מדריכים ותיעוד הרבה יותר מהאחרות. ובקיצור, יש די והותר הפצות מצוינות, שלא מענות את המשתמשים שלהם בייסורים וקומפילציות. נסו את ההפצות הפופולריות, וכך גם תוכלו להיות בטוחים שתמיד יימצא מישהו בפורומים או ב-IRC שיוכל לסייע.

בשורה התחתונה, ההמלצה שלנו למי שעד היום לא נגע בלינוקס, וחש צורך לעשות זאת סוף סוף - היא לבחור באחת משלוש ההפצות הללו: אופן סוזה, אובונטו או מנדריבה.

כתבות נוספות בפרויקט

סקירה מצולמת של פדורה 6
סקירה מצולמת של סוזה 10.2
סקירה מצולמת של אובונטו 6.10