פייסבוק סרבה להסיר סרטון הקורא לרצח גליק: "אינו מפר את תנאי השימוש שלה"
האם פייסבוק ממשיכה לעודד טרור בחסות חופש הדיבור ורעש הדולרים שנכנסים לקופה של צוקרברג? האם אנחנו גרים במדינת ישראל או במדינת פייסבוק? מי הריבון כאן? טור מיוחד של יוסי לוי עורך ערוץ האונליין
לפני כמעט שנתיים, ניצל חבר הכנסת יהודה גליק מהליכוד, מנסיון התנקשות. בסוף השבוע האחרון שמו עלה שוב לכותרות בהקשר דומה, לאחר שפעילים פלסטינים פירסמו סרטון אנימציה הקורא לצאת ולהתנקש בחבר הכנסת - ואף מפרט כיצד לעשות זאת.
הסרטון המכונה: "יהודה גליק, אתה הבא בתור. אין לכם מקום בפלסטין", הופץ אמש ברשתות החברתיות מכמה מקורות שמרביתם ביוטיוב. מטעמים ברורים בחרנו לא לשתף את הסרטון עצמו, אך לטובת מי שלא נתקל בסרטון, נספר כי אורכו 2:08 דקות והוא מתאר חוליית מחבלים שחודרת לישוב עתניאל, בו מתגורר חבר הכנסת, ויורה בו למוות כשהוא יוצא מרכבו. בסיומו של הסרטון שר זמר בעברית את הטקסט הבא: "למסגד אל אקצא כניסת יהודים, אסורה לעולמים. מי שעובר על זה, שיבוא עם תכריכים. כי גורלו כמו יהודה גליק - אך הפעם קוטלים". תזמון הפצת הסרטון היה במקביל לפיגוע הירי בו נרצח באופן דומה מיכאל מרק -במקרה או שלא במקרה.
כאן בנענע10 אונליין נתקלו בסרטון לראשונה כשהוא הופץ על קיר העמוד שלנו. מטבע הדברים דיווחנו על כך לפייסבוק, אך מה שארע אחר כך- הפתיע גם אותנו.
לאחר שדיווחנו על האדם שפירסם את הסרטון ועל הסרטון עצמו, המתנו לקבלת תגובה מהרשת החברתית והצטערנו לגלות את תשובתם:
כן, מתברר שבפייסבוק, לא הסכימו עימנו, ולטענתם הסרטון שקורא להתנקש בחבר הכנסת - דווקא עומד בקריטריונים שלהם. אתם מבינים? במדינת ישראל הפצת סרטון שכזה היא עבירה פלילית, אך במדינת פייסבוק - הדבר מותר. נשאלת השאלה- מי הריבון במדינה? האם החוק או חברה מסחרית? האם תאגיד הענק של מארק צוקרברג הוא כזה כל יכול, שהוא מעל לחוק במדינת ישראל? האם מותר לפייסבוק לפרסם כל דבר שיעלה על רוחה מבלי לקחת על עצם השימוש בפלטפורמה שלה אחריות?
לאחר שלפני מספר ימים סיפרה היועמ"ש למשטרה כי "שיתוף הפעולה בין המשטרה לפייסבוק מוגבל" הרגשנו את התסכול שלה, לאחר שמסתבר שהחברה אפילו לא פועלת לפי הקריטריונים לכאורה שהיא קבעה בעצמה:
וכך נכתב בתקנון פייסבוק: "אנחנו אוסרים על ארגונים העוסקים בתחומים הבאים לקיים נוכחות בפייסבוק: פעילות טרור או פעילות של פשע מאורגן. אנחנו גם מסירים תוכן המביע תמיכה בקבוצות המעורבות בפעילויות אלימות או פליליות שצוינו למעלה. חל איסור על הבעת תמיכה או שבחים למנהיגים של ארגונים אלה, או על הבעת תמיכה בפעילויותיהם האלימות. אנחנו מעודדים דיון רחב ופרשנות חברתית בנושאים כלליים אלה, אך אנחנו מבקשים מאנשים לגלות רגישות כלפי קורבנות אלימות ואפליה. אבל זה לא נגמר כאן. בסעיף שמתייחס לאיומים על דמויות ציבוריות נכתב: "אנחנו מתירים דיון פתוח וביקורתי על אנשים שמופיעים בחדשות או שיש להם קהל ציבורי גדול על סמך המקצוע או הפעילויות הנבחרות שלהם. אנחנו מסירים איומים של ממש על דמויות ציבוריות, וכן דברי שטנה המופנים אליהם, בדיוק כפי שאנו עושים זאת עבור אנשים פרטיים".
אז אם פייסבוק טוענת שפרסום הסרטון אינו חוקי, מדוע היא לא מסירה אותו? מדוע האדם שפירסם את הסרטון הזה על העמוד שלנו, תושב חברון בשם עלאא אבו מירה, עדיין חבר בפייסבוק?
החוט הדק בין חופש הדיבור והסתה נחצה לפני שנים בפייסבוק. אם בעבר הקורבנות היו אינדיבידואלים שפחדו משיימינג או בריונות, היום למעגל הזה מצטרפים עמים שלמים ומדינות שנופלים קורבן להסתה פרועה על גבי הרשת של צוקרברג.
'אז מה לעשות?', אתם ודאי שואלים, 'האם צריך לסגור את פייסבוק? האם צוקרברג אחראי לכל מה שנכתב בה? הרי פייסבוק זו רק פלאטפורמה'. ובכן, התשובה לשאלות הללו היא שעל פייסבוק להתאמץ כמיטב יכולתה ולהירתם למאבק למניעת הפצת סירטונים שכאלו. לצערי, כרגע זה לא נראה המצב; למעשה, זה לא נראה כאילו היא באמת מוטרדת מכך. לשם השוואה, כשדיווחנו על הסרטון לגוגל (ואנחנו משערים שאנחנו לא היחידים) הסרטון ירד מהאוויר 10 שעות מאוחר יותר.
כחברה שמתפרנסת מפרסומות המופיעות בפלטפורמה שלה, עליה להתאמץ יותר. ההכנסה של פייסבוק היא פועל יוצא של כמות המידע שמועלה אליה וכמות הגולשים שנמצאים בה - לכן לא יתקבל על הדעת שחלק מההכנסות הללו יגיעו מהפצת דברי שיטנה וטרור, ואם החברה לא מסוגלת להשתלט על הנעשה על הפלטפורמה שלה היא נמצאת בבעיה. אז מה הפתרון? אולי מוטב שישקיעו שם במוקדים ובמוקדנים אנושיים שכל תפקידם הוא טיפול וסינון הזוועות הללו - מאשר בעוד אפליקציית מציאות מדומה או איזה פילטר מצלמה חדש. אבל ברור לכולנו שזה לא יקרה- כי לחברה מסחרית אין שום אינטרס להוציא עוד כסף אלא אם כן היא חייבת לעשות זאת. מכאן עולה שהפתרון היחיד טמון בחקיקה נכונה שלא תפטור את רשתות חברתיות מהאחריות שלהן בהפצת טרור.
אחד הנושאים שמקדמת שרת המשפטים בחודשים האחרונים, איילת שקד, הוא בדיוק זה. כשדיברה במסגרת שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב, לפני מספר שבועות אמרה כי יש להטיל מידה מסוימת של אחריות על גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ודומותיהן בנוגע לתכנים ולפעילות בלתי חוקית המתרחשות על גבי שרתיהן. נשאלת השאלה כיצד הדבר ייושם וכיצד ניתן להבטיח שחופש הביטוי לא יפגע על ידי גוף הממשל המכהן.
קל לצחוק על ממשלת ישראל שהכריזה בסוף השבוע מלחמה על פייסבוק - אבל גם אפשרי להבין את התסכול, כאשר הרשת החברתית הופכת לכר פורה לסרטוני שנאה והסתה, שבסופו של דבר עלולים לעלות בחיי אדם.