לאן לוקח אותנו הניווט הסלולרי?

פסקה חדשה

שוק הסלולר גדל והתפתח עם השנים, ועימו הצרכנים – שהפכו עתה למנוסים יותר, וכן יודעים מה הם רוצים ותמורת מה הם מוכנים לשלם. מכשירי הסלולר כיום אינם משמשים רק לשיחות, אלא מהווים מצלמה זמינה, נגן מוזיקה – וגם GPS בשעת הצורך. כיוון שמצלמות ונגני מוזיקה נתפסים כבר כמובנים מאליהם, כדאי אולי להתמקד בשוק הניווט הסלולרי, ובשינויים העצומים שעבר עם השנים.

כבר לא משלמים על מידע מיותר

ישנם לקוחות שחוששים להפעיל את ה-GPS הסלולרי שלהם, מתוך הנחה שכך ישלמו יותר על תעבורת נתונים לא רצויה. תפיסה שגויה זו, מסביר אלון פודהרסט, סגן נשיא בחברת טלמפ ומנהל תחום ישראל בחברה, נשענת על מכשירי PDA שהיו פופולריים בישראל עד לפני שנים ספורות. בכל הקשור לניווט, המכשירים דרשו הורדת מפה שלמה למכשיר, וכל האינטראקציה ונקודות הייחוס של הלקוח נמצאו שם. הדבר, כמובן, גרר הורדת מידע בנפח עצום ומיותר, והעמיס על מכשירי הסלולר.

אלא שכיום, מסביר פודהרסט, המגמה היא לעבד את המידע בשרת, ומשם להעביר אותו למכשיר – כלומר, ניווט בשיטת Off-Board (המכונה גם ניווט Real Time). בדרך זו, מודול תוכנה שיושב על המכשיר הסלולרי מבצע את התקשורת עם מאגר הנתונים על השרת, ומוריד ממנו מידע גיאוגרפי לאחר שזה כבר עבר אופטימיזציה (למשל, חישוב מצב התנועה, עדכון מפות). כיוון שלא מדובר בקשר רציף עם השרת, הלקוח אינו משלם על תעבורת נתונים מנופחת. כמו כן, המכשיר מוריד מספיק מידע כך שגם אם אין כיסוי סלולרי מלא, הלקוח לא ייתקע ללא מפות וללא אמצעי ניווט.

העשרת תכנים

במקביל, שינוי נוסף שעבר על השוק הוא ההבנה ששירותי הניווט אינם תוכן שיש לשלם עליו, אלא נתפסים כהעשרת תכני הבסיס שמספקות המפעילות ללקוחותיהן. ישראל אף נחשבת למובילה בתחום העשרת השירותים, שכן שוק הסלולר בארץ גדול, והישראלים לא מפחדים להתנסות בטכנולוגיה ולאמץ חידושים. סלקום, למשל, הבינה עד כמה העשרת התכנים תועיל לה ועתה כל טלפון שנמכר בחברה כולל בתוכו את רכיב הניווט ללא תוספת תשלום. גם נוקיה הבינה שפלח השוק שלה בסכנה והכריזה לאחרונה על הפיכתה של אפליקציית הניווט הקולית שלה לחינמית – וזכתה בכך למיליוני הורדות בזמן קצר. טלמפ, לעומתה, אינה מוכרת לצרכנים הישראלים בשם המותג שלה (בניגוד לאפליקציית הניווט של נוקיה) כיוון שהיא משווקת את המפות שלה ישירות באמצעות מפעילות הסלולר: סלקום נוויגטור, אפליקציית הניווט לאייפון של אורנג', רכיב הניווט של פלאפון – כל אלו שמות אחרים למפות של טלמפ.

העתיד: הפרסומות יגיעו גם ל-GPS

עוד מוסיף פודהרסט כי הוא צופה שככל שירות, גם שירותי הניווט ישמשו פלטפורמה לפרסום מפולח – בעל ערך מוסף ותחת מגבלות. לדוגמה, אם רכיב הניווט ישים לב שאתם עוצרים בקביעות בתחנת דלק מסוימת (למשל, לצורך תדלוק), תופיע בטלפון פרסומת לקפה ולמאפים שנמכרים בחנות הסמוכה. פרסום מסוג שונה יכול להיות כזה שצופה את הנולד: אם לדוגמה, בדרככם הביתה עברתם ליד מסעדה, יצפצף הטלפון ויזכיר לכם שמזמן לא יצאתם עם בן/בת הזוג לבילוי, וימליץ על מספר מקומות מתאימים. פיתוח לעתיד הרחוק יותר יכול להיות סנכרון עם השעון המעורר: אם, לדוגמה, רכיב הניווט לומד את הדרך לעבודה ומתעדכן כי יש עומס תנועה רב מהרגיל, הוא יעיר אתכם רבע שעה לפני הזמן שבו כיוונתם את השעון המעורר, כדי להציע שתצאו מהבית לפני הזמן שתכננתם, במטרה למנוע מכם לאחר לעבודה.

אלא שגם פודהרסט מסכים שיש להזהר בתחום זה, ומציין כדוגמה את Google Latitude, שירות המיקום של גוגל, שנכשל בצרפת, ולא היה הצלחה גדולה גם בארצות אחרות. הצרפתים, למשל, חרדים לפרטיותם ולא רצו שחבריהם ידעו היכן הם נמצאים, וכך הזינו מיקומים מופרכים לשירות. לאור זאת, על חברות הסלולר להיות קשובות להעדפות המשתמשים ולמינון בו ישבצו את הפרסומות, ועליהן להשתמש בחוכמה במאגרי המידע העצומים שלהן על מנת לפלח את העדפות המשתמשים.