הספרות הגדולות: כמה מרוויחים אנשי ההיי-טק הישראלים בעמק הסיליקון?

שורה של הייטקיסטים ישראלים, שמכירים היטב את הסצינה האמריקאית, חושפים את תלוש השכר ומסבירים: על מה באמת מוציאים שם כסף

עובד היי טק
עובד היי טק | צילום: GettyImages/אימג'בנק

כמה באמת מרוויח איש היי-טק בארה"ב ועל מה הוא מוציא את הכסף? פנינו לשורה של היי-טקיסטים ישראלים שמתגוררים בארה"ב כדי שיחשפו בפנינו את תלוש המשכורת האופייני של היי-טקיסט אמריקאי המתגורר במרכזי ההיי-טק הפופולרים בארה"ב והוצאות המחייה הטיפוסיות שלו.

השאלה כמה קל להסתדר כלכלית בארה"ב למהנדס תוכנה מורכבת מאוד, מכיוון שרמת ההכנסות של המהנדס תלויה בשלושה מרכיבים עיקריים: באיזו אוניברסיטה הוא למד (ציבורית או מובילה), המדינה שבה הוא עובד (עמק הסיליקון נחשבת לאזור היקר ביותר בארה"ב) והחברה שבה הוא עובד.

 

על פי הערכת יואב אנדרו לייטרסדורף, מייסד ומנהל מקרן YL Ventures שמתגורר בסן פרנסיסקו, מהנדס תוכנה מתחיל ירשום הכנסה ברוטו של כ-7,000 דולר בחודש ויוציא כ-5,000 דולר בחודש (כל הסכומים המופיעים בכתבה הם עבור שכר ברוטו). הרווח שלו יהיה פי שניים כמעט מעמיתו המהנדס הישראלי שנמצא בשכבת השכר הגבוהה ביותר בישראל. וככל שמהנדס התוכנה האמריקאי עובד בחברה חמה יותר וצובר יותר ניסיון, המשכורת רק עולה והפער מול עמיתו הישראלי ילך ויגדל.

 

אלון בלוך, מנכ"ל חברת הסטארט אפ הישראלית mySupermarket, שמתגורר בימים אלה בניו-יורק, אומר ל-TheMarker כי "אם מהנדס תוכנה צעיר יעבוד בגוגל, בפייסבוק או בחברת סטארט אפ חמה, המשכורת שלו יכולה להגיע ל-120 אלף דולר לשנה. אם הוא יעבוד בחברה ממוצעת, המשכורת תנוע בין 80 ל-90 אלף דולר. כשהוא מתחיל את העבודה בהיי-טק זה יהיה בגיל 22 ולא 25 כפי שקורה בישראל. בגיל 30, עם שבע-שמונה שנות ניסיון, הוא ירוויח בין 160 אלף דולר ל-200 אלף דולר אם הוא יעבוד בגוגל או בחברת סטארט אפ חמה, ו-120 אלף דולר בחברה ממוצעת".

 

לדברי בלוך, באופן טבעי, ככל שהמהנדס צובר ניסיון ומתקדם בארגון, משכורתו תגדל בהתאם: "במצב כזה, המשכורת יכולה להגיע ל-300-200 אלף דולר בשנה. בגיל 30, היי-טקיסט אמריקאי יכול כבר להגיע לתפקיד ניהולי בכיר כי הוא התחיל בגיל 22 וצבר ניסיון רב. בנוסף, התרבות האמריקנית נוטה לקדם צעירים לתפקידי ניהול בגיל צעיר. כמובן שיש גם את עניין האופציות. מהנדס טוב בגוגל יקבל 150-100 אלף דולר באופציות לשנה, אבל כדי להגיע לכך צריך לעבוד בחברה שמייצרת ערך שוק, למשל גוגל ולא יאהו".

 

מחשב נייד
מחשב נייד | צילום: GettyImages (אילוסטרציה)

רן הר-נבו, אחד היזמים של 5min שנמכרה ל-AOL, מתגורר כיום בניו-יורק. "מתכנתים מרוויחים הרבה מאוד כסף בארה"ב, בעיקר כי יש מחסור בהם", הוא מציין. "מתכנת מתחיל ירוויח באזור 100 אלף דולר בשנה. זה יקפוץ ל-200 אלף דולר עם חמש שנות ניסיון. ככל שהניסיון עולה, גם השכר עולה. כמו כן, מי שלמד במוסד יוקרתי ייחטף על ידי החברות הגדולות במחירים מופקעים. בשל המאבק מול פייסבוק, גוגל משלמת היום גם מיליון דולר בשנה למתכנתים הטובים ביותר שלה. בשוק הפיתוח העסקי והמכירות המשכורות גבוהות אף יותר".

 

אדם פישר, שותף בקרן בסמר, קרן הון סיכון אמריקאית שמשקיעה בישראל, שמתגורר כעת בישראל, אך מכיר היטב את המצב בארה"ב, טוען כי קשה להשוות בין היי-טקיסט ישראלי לאמריקאי, כי קיימים מרכיבים רבים שמשפיעים. "הרבה תלוי במקום בו עובדים בארה"ב, סוג הסקטור, האוניברסיטה שבה למדת וכו'. בשורה התחתונה רמת החיים בארה"ב גבוהה יותר. כולם בישראל מרוכזים במשכורת, אבל זה טריק שכולנו נפלנו בו. מה שחשוב הוא הנטו של המשכורת ומה כוח הקנייה שלך. בישראל אי אפשר לקנות שום דבר. ארה"ב זולה מאוד. זו הסיבה שרבים רוצים לגור שם, וזו הסיבה שכל ישראלי רוכש מה שהוא יכול בארה"ב. היום שבו המשפחה שלי תפסיק לבקש ממני לקנות משהו כשאני נוסע לארה"ב, יהיה היום שבו המחאה צריכה להפסיק".

 

דניאל צ'רטוק, ישראלי ששימש כמנהל האסטרטגיה התחרותית של ענקית הכבלים האמריקנית קומקאסט, וכיום חזר לארץ ועובד בחברת סטארט אפ בכפר סבא, אומר כי המיסוי בארה"ב משתנה בין המדינות. "שיטת המיסוי בארה"ב בנויה משני סוגי מסים, מס פדרלי ומס של כל מדינה שמשתנה בהתאם למדינה. יש מדינות עשירות, כמו טקסס לדוגמא, בהן אין מס מדינה, ולכן למי שעובד שם נשאר יותר כסף לעומת מדינות כמו ניו יורק, שגובה מס גבוה מאוד. כפועל יוצא משיטת המיסוי יכולים להיות שני אנשים שלמדו יחד, אך מביאים הביתה סכומים שונים".

 

צ'רטוק מסביר כי גם ההוצאה על חינוך משתנה: "עלות גן ילדים משתנה לפי אזור וגיל, ויכולה לנוע מ-600 דולר בחודש במקום גרוע ועד 2,000 דולר, תלוי בגן. אם מדובר בחינוך יהודי זה יכול לעלות יותר. לגבי ביה"ס יסודי - יש ערים בהן זה כלול במסים, ויש ערים בהן זה מדובר בעול של 15 אלף דולר בשנה לילד".

 

רם ברטוב, ישראלי שעובד כסגן נשיא כספים בחברת ורטיקל קומיוניקיישנס ומתגורר בארה"ב כבר תשע שנים, מעריך שעלויות המחיה בארה"ב זולות יותר מישראל. "זה בא לידי ביטוי במזון, בגדים, רכבים, תחבורה ומוצרי אלקטרוניקה. רק הדיור לא זול", הוא מסביר.

 

בשורה התחתונה נראה שכמעט כל ההיי-טקיסטים שמתגוררים בארה"ב מסכימים שרמת החיים בארה"ב גבוהה יותר, בזכות כוח קנייה גבוה יותר ורמת שכר גבוהה בממוצע בהיי-טק האמריקאי לעומת ישראל.

 

משרדים של גוגל
משרדים של גוגל

חשבון בבקשה

אחרי שעברנו על עמודת ההכנסות - מה יכולות להיות ההוצאות של היי-טיקסט שנמצא בתחילת דרכו בעמק הסיליקון? איה לבקוביץ, מנכ"לית חברת Ogen Relocation, המתמחה בהעברת עובדים לארה"ב ומתגוררת בקליפורניה, מעריכה כי מדובר בסכום שנע בין 1,500 ל-2,000 דולר בחודש עבור דירה בסן פרנסיסקו, רכב חדש יעלה בין 150 ל-250 דולר בחודש ו"עלויות נוספות הן בהתאם לאופי האדם". מס ההכנסה ברמת הכנסות זו עומדת לדבריה על פחות מ-30% (כ-18% מס פדרלי ו- 10% - המס בקליפורניה).

 

"בגיל 30, כשהעובד כבר נשוי ויש לו חמש שנות ניסיון ויותר, הוא יקבל משכורת שנעה בין 130-100 אלף דולר בשנה. במקרה כזה, גם ההוצאות יהיו גבוהות יותר. דירה תעלה 2,500 דולר בחודש. רכב יוקרתי יותר כמו ב.מ.וו בסיסי או לקסוס יעלה כ-400 דולר בחודש, ורכב נוסף למשפחה יעלה עוד 200 דולר בחודש. גם היקף המס יעלה - לכ-30%".

 

"בגיל 35, כשהעובד כבר נשוי עם ילד ועם 10 שנות ניסיון בהיי-טק, המשכורת שלו תגדל ל-150 אלף דולר בשנה, אבל גם ההוצאות ייגדלו: 3,000 דולר לחודש על דירה, הרכב המשפחתי משודרג לג'יפ ועולה 250 דולר. גן לילד יעלה 1,500 דולר בחודש. המס יישאר באזור ה-30%, מאחר שיש הטבות מיסוי על ילדים. בגיל 40 כשהוא נשוי עם שניים או שלושה ילדים ועם 15 שנות ניסיון, המשכורת כבר תעבור את ה-150 אלף דולר למהנדס, 170 אלף דולר למנהל זוטר ו-200 אלף דולר לבכיר. הוצאות הדיור יעלו ל-3,500 דולר. גם שאר העלויות יעלו באלפי דולרים, תלוי באדם. בגיל 50, מנהל או מהנדס בכיר עם 25 שנות ניסיון יקבל בין 150 ל-200 אלף דולר. מנהלים בכירים יקבלו הרבה יותר".

 

לבקוביץ טוענת כי בנוסף למשכורת, כמעט כל עובד ותיק באזור סן פרנסיסקו ירוויח גם סכומים יפים ממניות ומבונוסים. לגבי עלויות המחיה, אלו משתנות דרסטית לפי רמת החיים המבוקשת והאזור. "בית של ארבעה חדרים בפאלו אלטו יעלה 6,000 דולר בחודש, ואותו בית במרחק עשרה מייל משם בסאניויל יעלה 3,500 דולר. בית יוקרתי יותר יעלה גם 8,000 או 10,000 דולר בלי קושי". לגבי הוצאה על חינוך אומרת לבקוביץ כי בתי הספר הציבוריים הם מצויינים ובחינם, "אבל רובנו נופלים למלכודת החינוך הפרטי, שעשוי להגיע ל-30 אלף דולר לילד לשנה".

בשורה התחתונה: זול יותר להתפתח כהיי-טקיסט בארה"ב?

"דרמטית קל יותר בארה"ב, ואסור גם לשכוח שחוץ מכסף יש כאן הרבה יותר אפשרויות. יש אינסוף סטארט אפים, חברות גדולות מכל הסוגים ומגוון תפקידים. בנוסף יש כאן הרבה יותר פתיחות למבוגרים. בארץ התחושה היא שבגיל 40 אם אתה לא מנהל, אתה בחוץ. כאן יש משקל לנסיון".

 

לייטרסדורף לא מסכים עם הקביעה, ומציין כי יוקר המחיה בערים אטרקטיביות בארה"ב גבוה לעומת ישראל. "ההוצאות הגבוהות ביותר כאן הן על דיור, מזון, בריאות וחינוך. יש אזורים מסוימים בארה"ב שהם זולים מישראל, אבל הם פחות מבוקשים על ידי מומחי היי-טק. באזורים אלה יש פחות משרות היי-טק והמשכורות נמוכות יותר".

 

הר-נבו מסכים, ומוסיף כי "שכר הבכירים בארה"ב פה הוא גבוה משמעותית מבארץ, כך שיש לעובדים לאן לשאוף במסלול הצלחה שאינו תלוי באופציות/אקזיטים. יש בריחה גדולה של ישראלים לשוק ההיי-טק האמריקאי, בעיני במימדים מדאיגים, כך שברור שרמת החיים פה גבוהה משמעותית".

 

"לדעתי אין כמו ישראל", אומרת ליבוביץ. "והעובדה היא שכמעט כולם חוזרים בסוף. החיים הם יותר מכסף, ואיכות החיים שישראל מציעה גבוהה יותר אם לוקחים בחשבון גם משפחה, חברים ושייכות. הקוטג' בקליפורניה אמנם זול יותר, אבל בישראל הוא טעים יותר".