לא רק בישראל: גם בעולם משכורות הבכירים חוזרות להמריא

ב-2009, שעה שהעולם עוד התאושש מההרס שזרע המשבר הפיננסי העולמי, היה שכר הבכירים אחת הסוגיות הבוערות שעלו לדיון הציבורי בעולם.

החשיפות בתקשורת כי רבים ממנהלי החברות, במיוחד במגזר הפיננסים, השתכרו עשרות מיליוני דולרים מבלי שיצרו עלייה בהכנסות ולעתים אף הובילו את החברות להפסדים ולפשיטות רגל, עוררו זעם ציבורי והפעילו לחץ על הרגולטורים לפעול להגבלת השכר. כיום, שנתיים לאחר מכן, עדיין קשה לקבוע אם הלחץ נחל הצלחה.

הרפורמה ברגולציה על המגזר הפיננסי בארה"ב כוללת סעיפים שנועדו להגביל את שכר הבכירים ולהעניק לבעלי המניות משקל רב יותר בקביעתו. בין היתר מאלצת הרפורמה חברות ציבוריות לחשוף את השכר החציוני של עובדיהן, לפרסם את הפער בין שכר העובד הממוצע לבין שכרו של המנכ"ל ולאפשר לבעלי המניות להצביע על חבילות שכר לבכירים ומצנחי זהב לפורשים.

עם זאת, למרות ההבטחות, בכירים רבים קיבלו העלאות שכר ב-2010.

במגזר הבנקאות, לאחר שנתיים של ריסון יחסי: שכרו של מנכ"ל גולדמן סאקס, לויד בלנקפיין, למשל, עלה ב-40% ל-13.6 מיליון דולר, אף שרווחי הבנק נפלו בשיעור דומה. מנכ"ל בנק אוף אמריקה, בריאן מויניהאן, השתכר 1.3 מיליון דולר ב-2010, אך קיבל בתחילת 2011 בונוס על ביצועי עבר בסך 9 מיליון דולר נוספים, אף שהוביל את הבנק להפסד של 3.6 מיליארד דולר ולתשואה שלילית של יותר מ-11%. שכרו של מנכ"ל ברקליס, בוב דיאמונד, זינק פי תשעה ל-9 מיליון ליש"ט, בעוד שהרווח התפעולי של הבנק עלה בשליש בלבד.

הבונוסים בבריטניה זינקו ב-30%

בבריטניה, הבכירים של 350 החברות הגדולות צפויים לקבל בונוסים גדולים יותר ב-2011, למרות כוונתן של 25% מהחברות להקפיא את שכר הבכירים ב-2011. 75% החברות הנותרות מתכננות להעלות את שכר הבכירים ב-3%, לפי מחקר של חברת ראיית החשבון PwC.

למרות הלחץ הפוליטי וההבטחות לפעול נגד העלאת שכר הבכירים, מנכ"לי רויאל בנק אוף סקוטלנד ו-HSBC צפויים לקבל שכר גבוה יותר ובונוסים בסך מיליוני דולרים עבור 2010. לפי PwC, ב-2010 הבונוס החציוני של מנהלי 100 החברות הגדולות בבריטניה זינק ב-30% ל-111% משכר הבסיס. הבונוס המקסימלי בבריטניה, לפי המחקר, עלה מ-150% משכר הבסיס - ל-175%.

העלייה בשכר הבכירים בבריטניה עוררה שערורייה ציבורית, במיוחד בעקבות העלאות השכר הנדיבות במגזר הפיננסי, בהן שכרם של מנהלי בנקים שחולצו על ידי הממשלה. "מדוע הבנקים בכלל משלמים בונוסים? משום שהם חיים בעולם שבו הם נחשבים גדולים מכדי ליפול ושבו המדינה מחלצת אותם", אמר נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מרווין קינג. דברים אלה נאמרו שבועות לאחר ששר האוצר הבריטי, ג'ורג' אוסבורן, חתם על "פרויקט מרלין", הסכם עם הבנקים שבמסגרתו הם יגדילו את פעילות ההלוואות וינקטו ריסון באשר לבונוסים לבכירים, ובתמורה הממשלה לא תנקוט צעדים נוספים להגבלת השכר והגדלת המיסוי על רווחיהם.

מנכ"ל HSBC: חבילת שכר של 13.3 מיליון ליש"ט

החודש הודיע ברקליס, בנק שלא קיבל סיוע ממשלתי, כי דיאמונד ושניים מסגניו קיבלו קרוב ל-30 מיליון ליש"ט בשכר ובונוסים עבור 2010, בנוסף ל-77 מיליון ליש"ט שקיבלו עבור ביצועיהם בשנים קודמות. 231 עובדים בכירים בבנק, לפי ברקליס, השתכרו 2.4 מיליון ליש"ט בממוצע ב-2010. בכירים באופוזיציה טענו כי תוכנית הבונוסים בברקליס הוכיחה את כישלונו של פרויקט מרלין ואת חוסר האונים של הממשלה.

"על אוסבורן להקשיב לקריאותינו ולחזור על המס שהוטל על רווחי הבנקים ב-2010, בסך 3.5 מיליארד ליש"ט, כדי לממן יצירת משרות וצעדים לעידוד הצמיחה, שלהם בריטניה זקוקה נואשות", אמר האחראי על תיק האוצר במפלגת הלייבור, כריס לסלי.

בבנק HSBC הבריטי צפוי המנכ"ל סטיוארט גוליבר לזכות בחבילת שכר של 13.3 מיליון ליש"ט עבור 2010, למרות התנגדות נרחבת מצד בעלי המניות. הבנק טוען מנגד כי במסגרת מדיניות השכר החדשה שלו צומצם שכר הבכירים, וכי הנוהלים החדשים מאפשרים לו ליטול חזרה בונוסים לאחר ביצועים מאכזבים.

בכירי המגזר הבנקאי ברוב אירופה נהנו מהעלאות שכר ב-2010, על רקע הזעם הציבורי. בדויטשה בנק קיבל מנהל חטיבת בנקאות ההשקעות, אנשו ג'יין, 12 מיליון יורו עבור 2010. שכרו של מנכ"ל הבנק, ג'וזף אקרמן, דווקא ירד ב-6% ל-9 מיליון מיליון יורו, בעקבות חוק שהועבר בגרמניה באוגוסט 2009, שקושר את שכר הבכירים לביצועיהם בטווח הארוך באמצעות הגבלת הבונוס המזומן והגדלת הנתח של המענקים הדחויים בחבילות השכר.

וורן באפט: "הבכירים שהובילו למשבר הלכו הביתה מאוד-מאוד עשירים"

ב-UBS השווייצי קיבל מנהל בנקאות ההשקעות, קרסטן קנגטר, חבילת שכר של 9.3 מיליון פרנק שווייצי (10.1 מיליון דולר). באוסטרליה, לעומת זאת, קרוב ל-40% מהמנכ"לים סבלו מירידה בשכר, ושכרם הממוצע של מנהלי 300 החברות הגדולות עלה ב-5%.

עם זאת, לפעמים ההד הציבורי עובד. מנכ"ל ING יאן הומן ובכירי חברת הפיננסים ההולנדית הודיעו שלשום כי נסוגו ממתן הבונוסים עבור 2010 בעקבות הזעם הציבורי. הומן עצמו ויתר על 1.3 מיליון יורו.

בארה"ב נהנו הבכירים משנה טובה. לפי "וול סטריט ג'ורנל", הבונוסים של 50 מנהלי החברות הגדולות עלו ב-30% ל-126 מיליון דולר. למשל, שכרו של מנכ"ל טיים וורנר, ג'פרי ביוקס, עלה ב-35% ל-26 מיליון דולר; ושכרו של מנכ"ל אוקסידנטל פטרוליום, ריי אירני, הכפיל עצמו ל-76 מיליון דולר. לעומת זאת, שכרו של העובד הממוצע בארה"ב עלה ב-2% ל-40,672 דולר, תוספת של 58 סנט בשבוע לאחר התאמה לאינפלציה.

למעשה, רק הבונוסים של הבכירים בארה"ב, לפי "טיים", גבוהים פי 62 ממשכורתו של העובד הממוצע. למשל, בעוד הבונוס של מנכ"ל דיסני, רוברט אייגר, עלה ב-45% ל-13.5 מיליון דולר ב-2010, שכרם של עובדי דיסני וורלד, שנלחמו על תנאיהם, יקבלו העלאת שכר של 3%-4% ובונוס של 650 דולר - פי 20,769 פחות מהבונוס של אייגר.

השבוע ביקר וורן באפט את קובעי המדיניות בארה"ב על המדיניות ה"רשלנית", לדבריו. נוהלי השכר של הדירקטוריונים אינם מענישים על ביצועים כושלים, אמר באפט. הוא ביקר את החברות על שלא עידכנו את מדיניות השכר לאחר המשבר. "בשישה מהמוסדות הפיננסיים שנזקקו לסיוע מכיוון שהיו גדולים מכדי ליפול", אמר באפט, "הבכירים שהובילו למשבר הלכו הביתה מאוד-מאוד עשירים".