רוצים שינוי? מקסימום תקבלו פיצה

במלחמה בין האברכים לסטודנטים אל תחפשו צדק. התסריט ידוע וחוזר על עצמו. הנה הוא בקצרה: האברכים יקבלו את הכסף - הסטודנטים את הסימפטיה. או את הפיצות. כך זה היה וכך יישאר. למה?

כי לסטודנטים לא באמת אכפת.

הבעיה הרי אינה בחוק החדש. הבעיה במצב הישן. העובדה שלאברכים אין את אותן החובות שיש לאזרחי המדינה אינה חדשה. גם העובדה שמצבם הולך ומשתפר והפער הולך ומקצין, מתבהרת זמן קצר אחרי כל מערכת בחירות. גם ציוצי הסטודנטים/האזרחים/או כל נדפק אחר, גם אלה נמוגים עם הרוח ולא משאירים כלום מאחוריהם מלבד אנחות מביכות.

כי את האכפתיות לא מפגינים ברחבת ראש ממשלה מחושק. את האכפתיות מגלים ביום הבחירות.

המשמעת המופתית שמגלים מצביעי המפלגות החרדיות בקלפי מעוררת קנאה בקרב כל בר דעת. משמעת מופתית אל מול אימפוטנטיות חילונית מרשימה משאירה את המצב הקיים והדיסוננטי בעינו: הרבה יותר חילונים עם הרבה יותר חובות. הרבה פחות אברכים עם הרבה יותר זכויות.

במלחמה בין האברכים לסטודנטים אל תחפשו צדק. התסריט ידוע וחוזר על עצמו. הנה הוא בקצרה: האברכים יקבלו את הכסף- הסטודנטים את הסימפטיה. או את הפיצות. כך זה היה וכך יישאר. למה? כי לסטודנטים לא באמת אכפת