מילואים בצל המשבר הכלכלי

אהוד, מנכ"ל חברת סטארט-אפ קטנה מתל אביב ורס"ן במיל', היה באמצע ארוחת שבת עם חברתו והוריה, כשקיבל טלפון בהול מקצינת הקישור שלו. על מסך הטלוויזיה ריצדו התמונות מהמתקפה הישראלית על עזה ולאהוד היתה בדיוק שעה לעלות על מדים ולהצטרף לכוחות צה"ל שנאספו מסביב לרצועה.

אהוד לא תיאר לעצמו שכך ישתנו התוכניות שלו. הוא נסע ליחידה כשהוא מרים טלפונים, דוחה פגישות עם משקיעים, מתנצל בפני לקוחות ומעביר הוראות אחרונות לאנשי המשרד שלו. "המבצע הזה שלף אותי באמצע כמה מהלכים מאוד מאסיוויים מבחינת החברה", אומר אהוד.

"אנחנו באמצע גיוס, תואמו פגישות עם קרנות הון סיכון, באמצע השבוע הבא אמורה להתקיים פריסה אצל לקוח גדול ועכשיו החשש הוא שהכל ייתקע. אני משתדל להיות בקשר כמה שאפשר, בעיקר בטלפון, אבל זה לא תמיד אפשרי. אפילו שלחתי מייל למנהל אחת מקרנות ההון סיכון כדי לעדכן אותו. אתה פשוט נזרק למקום אחר ויודע שמה שקורה בעולם האזרחי נעצר ואין לך יכולת להניע יותר".

נוטשים את העבודה ומתייצבים

כמו אהוד, מילואימניקים רבים, עצמאים ושכירים, נאלצו השבוע לנטוש את הקריירות העמוסות שלהם ולהתייצב למילואים. 2,000 צווי מילואים הוצאו עוד בשבת וביום ראשון אישרה הממשלה בישיבה מיוחדת גיוס של עוד 4,700 חיילים בצווי 8.

המילואימניקים נקראים לדגל גם בימי שגרה, ונאלצים להשאיר מאחור יומן מלא בפגישות וקולגות לחוצות. תמיר קדישי, למשל, משרת רוב השנה כסמנכ"ל כספים באוגדה של אפריקה ישראל תעשיות - זרוע התעשייה של איש העסקים לב לבייב ברחבי העולם. בשבועות הקריטיים של סוף שנת הכספים 2008, בשיא עונת הדו"חות, סא"ל במיל' קדישי נמצא במילואים ברמת הגולן, בגדוד התותחנים שעליו הוא מפקד. הוא מתמרן בין סיורים על הגבול הסורי לישיבות דירקטוריון, בין שיחות עם חיילים לפגישות עם הדרג הבכיר של קבוצת אפריקה ישראל.

הפקודים הישירים שלו, מפקדי הפלוגות, מבינים ללבו. גם הם ממלאים תפקידים בכירים בחברות מובילות ומבלים כל דקה פנויה בשיחות טלפון בענייני עבודה, מענה למיילים ונסיעות בהולות לפגישות דחופות. "המילואים לא באים אף פעם בתזמון טוב", אומר קדישי ומיד מתקן: "בעצם, אין זמן טוב למילואים".

ובכל זאת הם פה כבר שלושה שבועות וחצי. הם מבלים יותר מ-40 יום בשנה באימונים ובפעילות מבצעית שוטפת, משאירים מאחור את הבית והמשפחה, אבל לוקחים אתם - גם אם באופן חלקי - את העבודה ואת מכונת האספרסו. כינסנו אותם בחדר הישיבות הגדודי וניסינו להבין איך משלבים קריירה אזרחית וצבאית ומה המחיר שמשלמים אנשי המילואים, במיוחד בימים לחוצים של משבר במשק.

"לא מפרגנים"

לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים דיווחה השנה כי בארבע השנים האחרונות מסתמנת מגמה של ירידה במספר התביעות המוגשות נגד מעסיקים בגין פיטורי עובדים בעקבות יציאתם למילואים. זו ירידה מצטברת של 56%: מ-114 תביעות שהוגשו נגד מעסיקים ב-2004 ל-50 תביעות בלבד שהוגשו ב-2007.

אך העובדה שמספר התביעות ירד דרמטית אין פירושה שהיחס המפלה לרעה כלפי אנשי מילואים אינו ממשיך להתקיים במקומות עבודה רבים. אי אפשר להתעלם מהמחיר שמשלמים מעסיקים שבוחרים להעסיק אנשי מילואים. הם מפסידים עשרות ימי עבודה בשנה והתמיכה הכספית מהמדינה לא קרובה לכסות את ההפסדים הנגרמים להם בשל היעדרות ממושכת של עובדים, במיוחד ברמות הניהול הבכירות.

אלא שלעתים יש נטייה לשכוח את המחיר הכבד שמשלמים המילואימניקים עצמם, שנאלצים לשלם על כך ביחס מפלה בשוק התעסוקה, כשכירים וכעצמאים כאחד.

הסמג"ד, רס"ן ארז גלבוע, 37, הוא בעליה של חברת גלבוע מהנדסים. "הבוקר התקשר אלי יזם שרצה לקבוע פגישה", הוא מספר. "הסברתי לו שאני במילואים ואוכל לפגוש אותו רק בשבוע הבא. יכול להיות שהוא יחכה לי, אבל סביר להניח שלא. שירות טוב וזמינות הם הפרמטר הקובע במיוחד עכשיו, כששכר הטרחה מצטמצם בגלל המצב הכללי. יש יזמים שנרתעים מלתת עבודה למי שעושה מילואים וההתחשבות חלקית בלבד. לפעמים אני צריך להחליף את המדים לפני פגישה כי אני יודע שלא מפרגנים".

"אתה מרגיש שעשיית המילואים עלולה לפגוע בך"

אבי כהן, 29, מ"פ המפקדה של הגדוד, עבד כסגן מנהל יחידת הביקורת במשרד החשב הכללי ומיד בתום המילואים עבר לתפקיד חדש במרכז העצבים של משרד רה"מ, כראש התחום הכלכלי-חברתי. הוא מתוסכל במיוחד כשהוא קורא בעיתון על התוכניות הכלכליות הנרקמות בלעדיו להצלת המשק. "קרה לא פעם שתוכנן פרויקט בעבודה ולא הייתי שם כדי לקחת אותו", הוא אומר. "העבודה היא לא מסוג הדברים שמחכים לך. היא מאוד דינמית, ואם אתה לא נמצא שם אתה נשאר מאחור, מפספס עוד הזדמנות. זה פוגע בך מבחינה מקצועית ומשפיע גם על הקידום".

קדישי הוא הוותיק שבחבורה: הוא מלווה את הגדוד ב-20 השנה האחרונות, במקביל לטיפוח הקריירה שלו. הוא למד כלכלה באוניברסיטת באר שבע ומשם המשיך לתפקיד מנהל כספים בחברת המשביר מזון, סמנכ"ל הכספים וחבר דירקטוריון בחברת מלח לישראל עד שהגיע לתפקידו הנוכחי באפריקה ישראל.

"אתה מרגיש לפעמים שהעובדה שאתה עושה מילואים עלולה לפגוע בך", הוא אומר. "אני לא מגלה לכולם שאני במילואים. לפעמים אני מסמן ביומן את הימים שבהם לא אהיה זמין ולא כותב איפה אני.

"יש הרבה קולות שאומרים לי שאולי כדאי להפסיק לעשות מילואים. זה לא נובע רק מהימים בשטח: המילואים ממשיכים גם הרבה מעבר ופולשים ללו"ז הפרטי. זה כמו משרה נוספת. יש לך פגישות אישיות באמצע השבוע ושיחות עם הקצינים בטלפון. הדברים האלה לא 'נספרים', אבל גוזלים זמן".

"כשאני יודע שיש מילואים באופק אני חייב להכין את כל החומר מראש", אומר קמב"ץ הגדוד, יניב וידבסקי, המשמש סמנכ"ל הכספים של רשת H&O. "כשמדובר בעונת הדו"חות זה קשה פי כמה. אתה חייב להיות מתואם ולסגור את כל הקצוות, לעשות עשרות טלפונים לבנקים, לספקים ולמנהל שלי. אני לא במשרד, אבל זה לא אומר שאני לא עובד".

"בפעם הראשונה שאתה עושה מילואים כסטודנט, אתה חושב שזה נורא ואיום שדפקת מבחן", אומר המ"פ אייל קרן, ראש צוות תוכנה ברפא"ל. "אחר כך המילואים פוגעים לך בקידום בעבודה. כשנולדים הילדים האידיאל של לעשות מילואים נהיה רק יותר קשה ומאתגר. כשאני מקבל צו גם אשתי מקבלת צו: להמשיך לגדל את הילדים לבד. הקושי רק גדל עם השנים".

"התגמול הכספי הוא דרך לגיטימית"

כדי לסייע למילואימניקים לשאת בנטל אישרה הכנסת באפריל האחרון את חוק המילואים, שנכנס לתוקפו באוגוסט. החוק החדש מגדיר, בראשונה בתולדות המדינה, את זכויותיהם של חיילי המילואים ואת הפיצויים והתגמולים המגיעים להם.

בין השאר הם מקבלים מענק במס הכנסה שיכול להסתכם גם ב-4,500 שקל בשנה, פטורים מאגרות במשרד התחבורה, עדיפות בקבלה למשרות ציבוריות והטבות בקבלת משכנתא ממשרד הבינוי והשיכון.

אלא שסל הצ'ופרים הזה לא מתקבל בתמימות דעים בקרב קציני הגדוד. "הצבא מנסה לפתור את בעיית היחס למילואים באמצעות כסף אבל כל פתרונות הקסם הקשורים לכסף הם כמו אקמול לחולי סרטן", אומר קרן וזוכה לקריאות של אי הסכמה. "הפתרון צריך להיות בחינוך ובהקניית ערכים. מה שהמדינה עושה הוא סוג של שוחד. אדם שבא למילואים בשביל הכסף עשוי להרגיש כמו שכיר. מה יקרה כשהוא ייתקל במארב? אולי הוא יחליט להתפטר בדיוק אז".

ליאור אלון, סגן מפקד סוללה במילואים ומנהל קבוצת פיתוח במיקרוסופט ישראל, ממהר לחלוק עליו: "בחברה חומרנית התגמול הכספי הוא דרך לגיטימית להביע הערכה ולעודד אנשים להמשיך להתגייס למילואים". וידבסקי מסכים: "יש הרבה אנשים שבאים למילואים בגלל הערכים וכולם משלמים מחיר. אם המדינה מצאה את הדרך לתגמל עוד כמה אנשים - דיינו. הרי הפיצוי הבסיסי הזה לא ייתן מענה לפרויקטים המבוטלים, לעצירת קידום בעבודה או לריחוק מהבית והמשפחה. זאת דרך להגיד תודה, וטוב שסוף-סוף מישהו החליט לעשות מעשה".

"בתוך עמנו אנחנו חיים", אומר קדישי. "כולנו יודעים שהנטל לא מתחלק באופן שווה בין כל האזרחים בישראל. הצבא והחברה הבינו שצריך לתגמל את אנשי המילואים והם מצאו את הדרך לעשות את זה. אני חושב שזה מאוד ראוי, גם אם לא עושים את זה מספיק".

האחריות לא נגמרת כשחוזרים הביתה

לעומת זאת, הם מדווחים שהאחריות על אנשי המילואים ממשיכה מבחינתם גם כשהם חוזרים לאזרחות ולובשים את בגדי המנהלים, אז הם מקפידים לתגמל מילואימניקים שנקרים בדרכם. קדישי, שבמסגרת תפקידו קולט אנשים לעבודה, מספר: "אם אחד המועמדים למשרה הוא קצין קרבי שמשרת במילואים זה בפירוש נותן לו יתרון. זה משדר לי שמדובר באדם ערכי ומסור, שכבר עבר מסננת רצינית. מעבר לזה שאני חושב שלאנשים שעושים מילואים צריך לתת העדפה מתקנת בשוק העבודה. אלה אנשים שמקריבים מעצמם בשביל כולם, גם בשביל אלה שלא משרתים, ונראה לי הוגן לקדם אותם".

"אני מאמין שאתה צריך לתת מעצמך כמה שיותר", אומר קרן. "זה מתחיל בחינוך מהבית, בתנועת הנוער ובצבא, וממשיך גם אחרי. כשאני צריך לקבל מישהו לעבודה השאלה הראשונה היא מה הוא עשה בצבא ואם הוא עושה מילואים. אנחנו חיים במצב של ירידה במוטיווציה. הבושה שכרוכה בהשתמטות יורדת והולכת. ברור לנו שאנחנו במצב של אין ברירה".

באים לשבור שגרה

שלא תהיה טעות: הם לא באמת ממורמרים. על רקע הנוף ההררי של רמת הגולן, כששלושה עיטים מרחפים מעל ראשם, הם נראים כאילו הם נמצאים בחופשת אקסטרים או לפחות בשבוע גדנ"ע, מחליפים הקנטות וחוויות מביקוריהם במסעדות הבשרים באזור. רק כשהם מכונסים בחדר הפרצופים מרצינים.

הם היו יכולים לבקש פטור ולקבל אותו בקלות יחסית, לעבור לתפקיד תובעני פחות או להפחית מימי המילואים הפעילים שלהם בשנה. ובכל זאת - הם מתייצבים. הם לא מכחישים שהם באים גם כדי לשבור שגרה ולבלות עם ה"חבר'ה", אבל לא רק בגלל ההווי.

אלון פליישר, 38, קצין המבצעים והמודיעין של הגדוד, מנהל קבוצה במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה ועובד על פרויקט חוד החנית של ענקית האלקטרוניקה העולמית. הוא כבר היה בדרך החוצה לפני כשנתיים. העומס בעבודה והילדים הקטנים שחיכו לו בבית הביאו אותו לבקש שיבוץ מחדש בתפקיד עורפי, שיגזול ממנו פחות זמן. בקשתו נענתה אבל הוא חזר בו ונשאר בגדוד.

"בוא נגיד שאנשים טובים שיכנעו אותי", הוא אומר בחיוך. "במחשבה לאחור אני לא מצטער. יש סיפוק בלעשות את הדבר הנכון. אנחנו נמצאים עכשיו באינטל בתקופה מאוד קריטית מבחינת העבודה, בעיצומו של פרויקט גדול שעתיד להסתיים בתחילת השנה הבאה. הודיעו לנו שעד תום הפרויקט כל החופשות מעל שבוע ימים צריכות לקבל אישור מיוחד, אבל למילואים לא אומרים לא. יש הבנה שזה צורך חברתי אמיתי".

"אנחנו מאוד מפוכחים", אומר גלבוע. "ברור לי שלא לכל השכנים שלי בהרצליה פיתוח תלויים מדים בארון, אבל כשאני בא לפה ורואה את האנשים שמקיפים אותי אני מבין שאני במקום הנכון. מעבר לכך יש רמה מסוימת של נוחיות. גם אשתי אומרת את זה: אנחנו משאירים את כל הבלאגן מאחורינו. המשרד מתפקד תחת לחץ, האשה מתמודדת לבד עם הבית והילדים ואתה מנותק יחסית".

למה לא להשתמט

ליאור אלון מאמין שכל אחד שואל את עצמו למה לא להשתמט. "התשובה הנכונה היא שצריך לעשות מילואים", הוא קובע. "אחרת לא נוכל לקיים את המדינה. יש פה עניין של אחריות אישית, גם אם זה בא על חשבון דברים אחרים. מצד שני, מאוד טבעי שנסתכל על חצי הכוס המלאה. ברור לי שיש חיילים שמסתכלים על זה הפוך. אין ספק שיש בכך גם שבירת שגרה, אבל כל אחד היה מעדיף חופשה מסוג אחר".

"במילואים יש שקט שאתה לא יכול למצוא בשום מקום אחר", אומר וידבסקי."את העבודה הקודמת שלי עזבתי אחרי תקופת מילואים. פתאום אתה מתרחק קצת, חושב על הדברים בלי לחץ, זה מכניס אותך לפרספקטיווה".

"מעל הכל, האנשים שיושבים פה ממלאים תפקיד קריטי", אומר קרן. "הם הפילטר בין הצבא לחיילים והמדינה לא מקלה עלינו את העבודה. אין מספיק תקנים, אין די חופשות ואנחנו אלה שמנסים לרכך את המכה. אנחנו שומעים את הבעיות של החיילים ומנסים למצוא פתרונות ולדאוג שהם יגיעו גם בפעם הבאה. בסופו של דבר זה סיפוק אדיר: להיות קצת פסיכולוג, קצת עובד סוציאלי".

עוד על קריירה ב-TheMarker

450 שקלים - עלות יום מילואים לקופת המדינה, לא כולל את עלות החייל לצבא ואת עלות היעדרותו למקום העבודה

5,000 שקלים - תגמול מינימלי בעבור חודש מילואים

6,700 אנשי מילואים גויסו במבצע "עופרת יצוקה"

40 - גיל הפטור משירות מילואים לחוגרים

45 - גיל הפטור משירות מילואים לקצינים