עד הפיטורים זה יעבור

טוב, עד היום צחקנו, התבדחנו, חמדנו לצון, דיברנו על שטויות ועדיין לא פיטרו אותי. אבל נדמה לי שהגיע הזמן להתייחס רגע לכל עניין הפיטורים ברצינות. תבינו, לפני שהמשבר הגיע, אחרי כל כך הרבה זמן בעבודה הנוכחית שלי – ארבעה חודשים, שלושה שבועות, יומיים ושש שעות – כבר זממתי להיכנס למנכ"ל ולדרוש ממנו העלאה משמעותית בשכר (או לפחות להתחנן שלא יוריד לי), פלוס אוטו (או לפחות כרטיסייה לקו 56), פלוס פלאפון (אפשר גם אסימונים), פלוס אש"ל (אפשר גם לנשנש מהיוגורט שלו, אם הוא כבר מפוצץ). ואז הכל קרה והתחלתי להיכנס לפניקה.

יש לכם מושג כמה אני עולה ליום? או הו, כמה שאני עולה ליום. הרבה יותר ממה שאני מכניס, זה בטוח. אין לי משכנתא, אין לי ילדים, אין לי נורות הלוגן ואין לי זמן לבזבז כסף, אבל בכל זאת אני עולה הרבה יותר ממה שאני מכניס. מאז שחרב הפיטורים מונחת על צווארי, אני נזהר בקפידה על כל שנקל.

מסמך מיוחד: הוצאותיו של ד' בשגרה

● צחצוח שיניים בבוקר. עלות: 27 אגורות. פירוט: משחה ב-18.99 שקל מספיקה לחודש וחצי.

● גילוח. עלות: שקל. פירוט: סכין בחבילה של שישייה יעילה ל-14 יום.

● הכנת קפה. עלות: 1.37 שקלים. פירוט: 80 אגורות לטייסטר'ס צ'ויס ביתי, חצי שקל לחלב ו-7 אגורות לסוכר.

● עישון. עלות: 16 שקל. פירוט: 20 מנות סרטן קטנות של ווינסטון לייטס סופט ליום.

● שני אוטובוסים הלוך, שני אוטובוסים חזור. עלות: 21.20. פירוט: אני מאבד כרטיסי חופשי חודשי כרוני.

● רכישת פחית במכונה. עלות: 9.50 שקלים (מטבע של 5 שקלים שנתקע ועוד אחד שאפילו מחזיר לך עודף).

● ארוחת צהרים. עלות: 15 שקל, אחרי השתתפות מעביד.

● בלאי ביגוד, נעליים, תחתונים. עלות: 3 שקלים בממוצע יומי.

● ארוחת ערב. עלות: ביצה, סלט, גבינות וקפה = 5 שקלים. פרגיות, תפוחי אדמה, סלט ומיץ תפוזים = 11 שקלים.

עכשיו קחו מחשבון ותבינו כמה המצב גרוע. היום יפטרו אותי, כי אני מקרין את המצוקה החוצה והבוסים במקומות העבודה אוהבים אותנו ווינרים.

אתמול בהיום אני מפוטר | מחר בהיום אני מפוטר