היקף הדרישה לעובדי היי-טק ירד ב-35%-45%
שוק ההיי טק נפרד מ-400 עובדים מתחילת המשבר הכלכלי. שכר העובדים ירד בכ-5%. החברות משתדלות להסתיר את הקיצוצים
שיעור המשרות הפתוחות בחברות הסטארט-אפ הצטמק בהיקף של 35%-45% - כך עולה מבדיקה של TheMarker וקבוצת נישה, המתמחה בהשמת כוח אדם בענף ההיי-טק והביוטק. מהנתונים עולה כי חברות שמגייסות עובדים נהפכות להיות יותר זהירות ושקולות, וחלק מהתקנים הפנויים מוקפאים או נדחים עד לבירור המצב.
בנוסף, החברות נהפכות ליותר זהירות בהצעות השכר למועמדים. בנישה אומרים כי עדיין אי אפשר להצביע על נתונים מדויקים בתחום השכר, אך המגמה היא כי הצעות השכר נמוכות בכ-5% מהסכומים שהוצעו לפני פרוץ המשבר.
אפשר להעריך שהמספרים גבוהים הרבה יותר מהמדווח. לעתים המנכ"ל, היזם או המשקיעים בחברה בוחרים באסטרטגיית הכחשה. אסטרטגיה כזו אולי מונעת את פרסום הקיצוצים בשלב הראשון, אך בסופו של דבר האמת יוצאת לאור, בין אם החברה חפצה בכך או לאו.
בין החברות שפיטרו בשבוע החולף: פודינג מדיה, יומבה, מודו, אקסאנט, סופורט-ספייס, דלבר, ניו-אקט, ווינ-נטוורקס, פריים סנס, סרף קומיוניקיישנס, די.ווי.טל ואינקרדימייל.
מה קורה בחברות ההיי-טק הגדולות?
בנישה מציינים כי בחברות ההיי-טק הבינוניות והגדולות, ההדף של המשבר גרם בעיקר להיערכות מחדש לנוכח המצב, והדבר מתבטא בצמצום חלק מהגיוסים החדשים או איחוד תקנים.
בשבוע שעבר הודיעה אמדוקס כי היא מפטרת 200 עובדים. עם זאת, הפיטורים באמדוקס לא קשורים למשבר העולמי, אלא רק להיערכות מחדש של החברה. בנישה אומרים כי הפיטורים בקרב החברות הגדולות הם בשלב זה בשוליים בלבד.
האם המצב דומה לימי התפוצצות הבועה? כנראה שלא. ראשית, חשוב להבין כי אין מדובר כאן במשבר בהיי-טק עצמו, אלא במשבר פיננסי שיש לו השפעה על ההיי-טק כמו על מגזרים אחרים. בנוסף, ב-2000 נחתך ההיי-טק בישראל בצורה משמעותית, כשכמעט 60% מהחברות נסגרו, וכיום המצב רחוק מכך.
למי הכי קשה כיום למצוא עבודה? בנישה מצאו שחלה ירידה של 20%-25% בכמות המשרות הפתוחות לדרגי ביניים. במשרות בכירות (דירקטורים, סמנכ"לים) הירידה קצת יותר משמעותית. מנגד, תחום התוכנה עדיין זוכה לביקושים גבוהים, במיוחד למהנדסים ומתכנתים מצטיינים.
בנישה מבחינים כי בשלב זה, אנשים המועסקים בענף פחות מעוניינים בחיפוש עבודה חדשה. רבים מהמחפשים האטו את הקצב ואף הקפיאו לחלוטין את החיפושים. בנוסף, נרשם שימוש גובר והולך בתקופה זאת בכלים מקוונים לחיפוש, כמו לוחות דרושים ורשתות חברתיות.