שובה של מלחמת השפות: בטכניון החליטו לוותר על העברית
לראשונה בתולדותיו ישנה הטכניון את שפת הלימודים בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים לאנגלית בלבד. נשיא האקדמיה ללשון: חמור מאוד
כשנוסד הטכניון ב-1912 בחיפה, הוא כונה עדיין "טכניקום", והיה בית ספר טכני קטן, שמומן בעיקר בכספי תרומות של ארגון סיוע יהודי-גרמני. כיוון שהשפה הדומיננטית בעולם המדע היתה גרמנית, דרשו המממנים שרוב המקצועות במוסד יילמדו בשפה זו, וכך גם בבית הספר התיכון שלידו.
ההחלטה גרמה לפריצתה של "מלחמת השפות": תלמידים בבתי הספר העבריים פתחו במאבק בהנהלת הטכניון וההסתדרות הציונית בטענה ש"שפת הטכניקום יכולה וצריכה להיות השפה העברית". לאחר שביתות ומחאות הוכרע המאבק, ומאז משמשת העברית שפת הלימוד בכל מחלקות הטכניון - ובעקבותיו גם בשאר המוסדות היהודיים להשכלה גבוהה בארץ. אלא שבשנת הלימודים הקרובה, ישתנה המצב: לראשונה בתולדותיו, החליט הטכניון לשנות כבר בשנת הלימודים הקרובה את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במינהל עסקים לשפה האנגלית.
"הכוונה היא לעבור לשימוש מלא בשפה האנגלית בתוכניות - בכיתה, בחומרי הלימוד, בתרגולים, בסדנאות, בשקפים, בטפסים - בכל דבר", מסביר הפרופ' בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. "הגענו למסקנה שאם נמשיך להכשיר את הבוגרים שלנו על ידי הוראה בעברית, אנחנו מציבים אותם בעמדת זינוק נחותה יותר בתנאי התחרות הגלובליים".
ההחלטה התקדימית של הטכניון היא סנונית ראשונה של תהליך רחב יותר: גלובליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית. עד כה, פנו האוניברסיטאות והמכללות בארץ בעיקר לסטודנטים ישראלים. אך התפתחותו של שוק עולמי לתארים במקצועות רווחיים מביאה אותן לקרוץ גם לסטודנטים זרים.
בנוסף לשיקול הכלכלי הפשוט - שכר הלימוד שישלמו סטודנטים זרים למינהל עסקים יהיה כשמונת אלפים דולר לשנת לימוד, גבוה פי ארבעה משכר הלימוד של סטודנט ישראלי - האוניברסיטאות בישראל מעוניינות לזכות במקום גבוה בדירוגים בינלאומיים של המוסדות להשכלה גבוהה, המעניקים משקל גבוה לתוכניות בינלאומיות ולקליטת סטודנטים זרים, ובראשם זה של Times Higher Education Supplement. בד בבד, מתאמצים המוסדות להכשיר גם את הסטודנטים הישראלים להשתלב בשוק הגלובלי - כדי לא לאבדם לטובת מוסדות בחו"ל.
"במשך שנים, האוניברסיטאות בישראל היו קשורות לחו"ל בעיקר בתחום המחקר, אבל יש לנו בעיה עם חילופי סטודנטים וסגל", אומרת גלית אייזמן, הממונה על קשרי חוץ במועצה להשכלה גבוהה. "בדירוגים בינלאומיים רואים שהאוניברסיטאות בישראל משיגות ציון גבוה בציטוטים ומחקרים, אבל הן נופלות בתחום של חילופי סטודנטים. זאת אחת הסיבות שאנחנו דוחפים את הנושא של תוכניות בינלאומיות". לדברי אייזמן, תוכניות כאלה זוכות לעידוד של תוכניות בינלאומיות, למשל של האיחוד האירופי, שמעניקות תמריצים כספיים לאוניברסיטאות שקולטות סטודנטים.
"מכינים יורדים לחו"ל"
לא כולם מרוצים מכניסתה של האנגלית כשפת לימוד באוניברסיטאות. "אם הטכניון חושב לקיים לימודים לתלמידים ישראליים באנגלית - זה חמור מאוד", אומר נשיא האקדמיה ללשון עברית, הפרופ' משה בר אשר, "זה חמור במיוחד בטכניון, שבו הוכרעה מלחמת השפות. תחיית הלשון העברית הצליחה ברגע שבו האוניברסיטאות החליטו ללמד מדע בעברית". לדברי בר אשר, "האוניברסיטאות צריכות להיות מחוברות לחברה. זה מתקבל על הדעת שכנסים בהשתתפות מרצים בחו"ל נערכים באנגלית - אבל הוראה באנגלית היא התפתחות חמורה. זה נשמע כאילו רוצים להכין עתודות של יורדים לחו"ל".
הקידום במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית מבוסס כבר שנים על פרסום מאמרים בכתבי עת בחו"ל - בעיקר באנגלית. אלא שבתקופה האחרונה, השימוש באנגלית חורג מפרסומים בכתבי עת. מרצים רבים, בעיקר במחלקות למדעים מדויקים ולהנדסה, מעודדים את הסטודנטים להגיש גם את עבודות התזה והדוקטורט באנגלית.
"אנחנו ערים להיסטוריה ולעובדה שכאן התחוללה מלחמת השפות", אומר גולני. "אנחנו האחרונים להתנער מהייעוד הציוני שלשמו הוקם הטכניון. אבל צריך להסתכל נכוחה על המציאות ולהתאים את עצמנו לנסיבות המשתנות". לדבריו, הטכניון הולך בדרכם של מוסדות במדינות אחרות עולם. "גם מדינות גדולות מאתנו בהרבה כמו הודו וסין הגיעו למסקנה ההכרחית ששפת העסקים הבינלאומית היא אנגלית", אומר הפרופ' גולני. "אנחנו נכנסים לעידן הגלובליזציה של ההשכלה הגבוהה", אומר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הפרופ' ארנון בנטור. "כל אחד רוצה שבקמפוס שלו ילמדו הסטודנטים הטובים ביותר בכל העולם. אוניברסיטאות בישראל צריכות להיערך כדי להיכנס למשחק הזה".
לא רק סטודנטים יהודים
בנוסף לתואר במינהל עסקים שיועבר רק באנגלית, פותח הטכניון תוכנית בינלאומית בהנדסה שמיועדת בעיקר לתלמידים זרים, ושתפעל במקביל לתוכנית בעברית. "אנחנו רוצים להביא לפה סטודנטים מכל העולם - לא רק סטודנטים יהודים, שזה היה השוק בישראל בעבר, אלא גם סטודנטים מהכלכלות המתפתחות - סין, הודו, קזחסטאן, קוריאה וכדומה".
גם במרכז הבינתחומי בהרצליה פועל כבר כמה שנים בית ספר בינלאומי, שצפוי להרחיב את פעילותו בשנה הבאה. לדברי אריאל גבע, מנהל בית הספר הבינלאומי של הטכניון, בעולם יש כיום 2.5 מיליון סטודנטים הלומדים מחוץ למדינות האם שלהם, ועד 2025 יגדל המספר פי שלושה. "נכון להיום, סינים והודים עדיין לא חושבים על ישראל כמקום לבוא ללמוד בו תואר", אומר גבע. "המטרה היא שהטכניון ייכנס לשוק העולמי של ההשכלה הגבוהה".
"אם לא נלמד באנגלית נישאר מאחור", אומרת הפרופ' שרה גורי-רוזנבליט מהאוניברסיטה הפתוחה, חברה בפורום לחינוך גבוה של אונסקו. "ישראל היא מדינה קטנה ואנחנו לא יכולים לצפות שסטודנטים בעולם ילמדו עברית. האנגלית הפכה לשפה האקדמית של העולם, וגם בסין, בסקנדינוויה ואפילו בגרמניה מלמדים הרבה תארים באנגלית".