חגים ועובדים

כמו שבטח כבר גיליתם בעצמכם, בכל הקשור לימי חופש - עדיף להיות תלמיד בית ספר על פני כל האלנטרנטיבות. נכון, יש מבחנים, חצ'קונים ומצבי רוח, אבל לפחות נותנים לכם להנות מחגי ישראל כמו שצריך, שלא לדבר על החופש הגדול. השכירים שביניכם יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. בין אם אתם סטודנטים, עובדי שירות לקוחות, לפי שעה, או בתחום המסעדנות, סביר להניח שהתבקשתם לא אחת לעבוד בחגים. ונשאלת השאלה - האם זה חוקי להעביד אתכם בחג? האם יש חגים שאינם נחשבים "חגים" כלל? וכמה צריך לשלם לכם על עבודה בתקופה כזו? בכתבה זו ננסה לעשות קצת סדר בנושא.

מה נחשב חג
חגים מוגדרים בחוק כימים בהם אסור להעסיק יהודים. ברשימה זו נמצאים ראש השנה (יומיים), יום כיפור, א' סוכות, שמחת תורה (שמיני עצרת), א' ו ז' פסח (סה"כ יומיים), שבועות ויום העצמאות. סה"כ 9 ימי חג בשנה. מי חסר? חנוכה אינו ברשימה שלנו, גם לא פורים ולא ל"ג בעומר, כפי שההורים שביננו יודעים היטב.

חגים נוספים ברשימה הם חגים של דתות אחרות: נוצרים (9 ימים בשנה), מוסלמים (11 ימים בשנה) ודרוזים (13 ימים בשנה). מי שאינו יהודי יכול לבחור האם לקבל כימי מנוחה את חגי דתו או את מועדי ישראל.

החוק אמנם אינו מתייחס לתשלום שכר בימים אלה, המוגדרים כימי מנוחה, אך הסכמי העבודה וצווי ההרחבה קובעים כי העובד יקבל את שכרו הרגיל גם בימי חג, בהם אינו עובד, וזאת אם עבד במקום עבודתו למעלה מ-3 חודשים. מעסיקים הכפופים להסכמי עבודה קיבוציים או אחרים, ובהם תנאים טובים יותר מאלה, מחוייבים להסכם על פני החוק. ומה קורה כשהחג חל בשבת? עצוב לעובד, פחות עצוב למעסיק. אין פיצוי על חג החל בשבת.

עבודה בערב חג

ערב חג בעבודה מעביר פעמים רבות תחושה של בזבוז זמן. אוירה של מסיבת כיתה עם דגימות של מאכלי חג ומעט מאוד עבודה בפועל. לכולם יש דברים יותר חשובים לעשות באותו זמן אבל אף אחד לא הולך הביתה, כי מדובר בתשלום של יום עבודה מלא על פחות שעות עבודה. כמה פחות? בערב חג, כלומר היום שלפני החג (היום שלפני יום המנוחה), אורך יום העבודה, על פי חוק, הוא עד 7 שעות. כל שעה מעבר לכך תיחשב כשעה נוספת (אך לא כעבודה בחג אם טרם נכנס החג).

במקומות בהם נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים, בערב חג החל ביום עבודה אורך יום העבודה יהיה 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות (ע"פ החלטת המעסיק ונציגות העובדים).

צו ההרחבה העוסק בנושא הסכמים קובע, כי במקומות עבודה בהם הנוהג הקיים בנושא עבודה בערבי חג מיטיב עם העובד, ימשיך להתקיים הנוהג, כאילו הוא תנאי בחוזה האישי של העובד. כך, במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו לעבוד כך, ומקומות עבודה, שבהם עבדו בערבי חג ארבע או חמש שעות ימשך הנוהל הקיים.

עבודה בחג היא כמו עבודה בשבת, והכללים החלים עליה זהים, בין אם למעסיק יש היתר ובין אם אין היתר להעסקת עובדים בחג. עבור עבודה בחג תשולם לעובד תוספת של לפחות 50% על שכרו הרגיל, וכן על עמלות וכל יחידת שכר אחרת שנעשתה בשעות העבודה בחג. כלומר, סך השכר בגין העבודה בחג צריך להיות לפחות 150% מהשכר עבור אותה עבודה לו היתה מתבצעת בשעות העבודה הרגילות. התשלום הגבוה נכנס לתקפו עם כניסת החג ולמשך 36 שעות.

לגבי עובד יומי, המועסק במקום עבודתו 3 חודשים, ואשר לא נעדר מעבודתו ביום שלפני וביום שאחרי החג (אלא בהסכמת המעסיק) זכאי אף הוא לתשלום מלא עבור 9 ימי החג. גם כאן, אין תשלום עבור ימי חג החלים בשבת.

האם אפשר לסרב לעבוד בחג? עקרונית, במרבית המקרים כן, ומטעמי דת בלבד. גם בנושא זה ההנחיות הן זהות לגבי עבודה בחג ובשבת. העובד צריך להודיע עם קבלתו לעבודה או בפעם הראשונה שהוא מתבקש לעבוד בחג שדתו אוסרת זאת. עם זאת, ישנם עיסוקים מסויימים בהם לא ניתן לסרב לעבוד בחג (כמו גם בשבתות) כגון בתחום המלונאות, תפקידים מסויימים בחברת חשמל ועוד.

עבודה בחול המועד

בחול המועד הכי קל להתלונן. מי שעובד יקטר שאין עם מי לדבר ומי שבחופש יתלונן שכולם בחופש והכל עמוס. כאלה אנחנו. ימי חול המועד הם ימי עבודה רגילים על פי החוק, ואם לא מוסכם ומוצהר אחרת במקום העבודה יש לעבוד בכל ימי חול המועד את מלוא השעות. עם זאת, ישנם מקומות עבודה בהם ע"פ הסכם העבודה או הנוהג במקום, מקובל לעבוד מספר שעות נמוך יותר בימי חול המועד. במקומות כאלה, חובה על המעסיק לאפשר עבודה על פי הנוהג או ההסכם. מי שבחר לקחת חופש בימי חול המועד - חיוב ימי החופשה בגין ימים אלה הוא כימי חופש רגילים. במידה והנוהג במקום העבודה הוא ימי עבודה מקוצרים, חיוב ימי החופשה בחול המועד יתחשב בכך.

חופשה מרוכזת
כשהמעסיק מחליט להוציא את כל העובדים לחופשה בו זמנית. גם כאן יש אפשרויות נרחבות לתלונות, בעיקר אם החופשה המרוכזת משבשת תכניות חופשה אחרות. אבל יש גם יתרונות: לא מצלצלים מהמשרד, אין 300 אימיילים וערמות ניירת כשחוזרים. אבל בואו נודה בכך, מה שבאמת מרגיז אותנו זה שמישהו אחר מחליט בשבילנו.

המעסיק יכול להכריז על חופשה מרוכזת בכל עת שיבחר והדבר בסמכותו, גם אם חלק מהעובדים אינם מרוצים. במקומות עבודה רבים מתקיימות חופשות מרוכזות בערבי חג ובחול המועד. המעסיק חייב להודיע לעובדיו על מועד תחילת החופשה מראש. בחופשה של שבוע ההודעה צריכה להגיע לפחות שבועיים מראש ובחופשה של ימים בודדים ההודעה המוקדמת יכולה להיות קצרה יותר. החופשה המרוכזת, אם ניתנה עליה הודעה כנדרש, תהיה על חשבון ימי החופשה של העובד.
החוק דורש כי על מעסיק לאפשר לעובד ליהנות מחופשה רצופה בת לפחות שבעה ימים מידי שנה. חופשה כזו יכולה להיות חופשה מרוכזת, במידה והמעסיק בוחר בכך. המעסיק יכול לבחור לפצל את החופשה המרוכזת, ובתנאי שפרק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים רצופים או שיתרת ימי החופשה השנתית של העובד תאפשר חופשה רצופה כזו. במידה ותנאים אלה אינם מתקיימים לא ניתן לזקוף את ימי החופשה המרוכזת על חשבון החופשה השנתית.

חשוב
כל האמור לעיל מתייחס לחוק, המגדיר את תנאי המינימום שהמעסיק חייב לתת. אבל - אם במקום העובדה שלכם מתקיים נוהג אחר בכל הנוגע לעבודה בחג, בערבי חג או בחול המועד, או בעניין קיזוז ימי חופשה בחגים ובערבי חג, ונוהג זה מיטיב עם העובד לעומת הקבוע בחוק, מה שקובע הוא הנוהג ולא החוק.

הכותבת היא מנכ"לית אתר הדרושים והקריירה AllJobs.