כשעומר אדם קבע מזוזה וקובי פרץ אמר "מי שברך": הכירו את עמוד האינסטגרם שמשגע את החרדים

לא מעט עניינים העסיקו את הציבור החרדי בסוף השנה שעברה. בין המאבק על סבסוד מעונות היום לילדי האברכים למלחמה נגד רפורמת הכשרות והניידים הסלולריים, היה אירוע אחד שבלט מעל כולם והטריד אפילו את חברי הכנסת מש"ס ומיהדות התורה: המריבה הסוערת של הבלוגריות החרדיות.

לכתבות נוספות:

• הביקור של צופית בבני ברק שהגיע לפיצוץ: "קישטה, החוצה - צאו מהעיר"
• "שנה אחרי החתונה, כשכבר הייתה לי ילדה, אמרתי להורים שאני רוצה להתגרש"
• ללא גבולות VOD | פרק 6: מה קורה בבתי הכלא?

הן היו ארבע משפיעניות רשת מהמגזר החרדי שהוזמנו לסקר תצוגת אופנה שנערכה בדובאי. בהתחלה הכול היה נראה מבטיח ופוטוגני, אלא שאז הן נקלעו לעימות מטלטל - וכמו מקבילותיהן החילוניות שלא פעם מוציאות את כל השייד אחת על השנייה בסטורי - גם הן לא חסכו מהעוקבים שלהן את כל הפרטים העסיסיים. זה, כאמור, הטריד מאוד גם את הנציגים שלהן בכנסת.

"זה היה סיפור שעניין את המגזר ברמה מטורפת", מספר יוני קדם, ממייסדי "הרבנית", כיום מנהל סוכנות הפרסום והייצוג המגזרית "אחד אחד". "אני זוכר שהייתי בכנסת באותם ימים ויצא לי לדבר עם כל מיני אנשים מסיעות הבית. כמעט כל אחד מהם שאל אותי: 'יוני, מה קרה בין הבנות בדובאי?'".

הסיפור הזה פרץ את גבולות המגזר והגיע אפילו עד לכתבה במוסף שבעה ימים.
"נכון, זה היה מטורף. אני אומר לך, שאלו אותי על זה אנשים מהליכוד או חברי כנסת מש"ס ויהדות התורה. אפילו דוברים של חברי כנסת מיש עתיד, תקווה חדשה וכחול לבן. 'מה קורה עם האושיות מדובאי?'. זה יצר ממש עניין - ובטח ברמה הפנים מגזרית".

 

 24/6 בשבוע, לא כולל שבתות וחגים

 

אבל עוד הרבה לפני שהעימות הגיע לכלי התקשורת המרכזיים, היה זה עמוד אינסטגרם אחד שהיה, ובכן, הראשון לזהות. קוראים לו "הרבנית", העמוד שמבטיח להביא לכם את כל חדשות הבידור של המגזר הדתי-חרדי 24/6 (לא כולל שבתות וחגים כמובן).

עמוד אינסטגרם בידורי שמסקר את הנעשה אצל החרדים הוא רק עוד נדבך אחד מהעולם החילוני שנראה כי חלחל גם אל החברה המסוגרת, אשר בשנים האחרונות עוברת מהפכה של ממש. בפרק הבא של "ללא גבולות" (שני ברשת 13), צופית גרנט תפגוש כמה מהחרדיות החדשות שכחלק מאותה מהפכה כבר לא חוששות להשמיע את קולן. הן דורשות שיוויון, ייצוג בכנסת ואין להן שום בעיה לדבר גם על מה שעד לאחרונה נחשב לטאבו. עד אז, נתמקד במהפכה החשובה באמת שסוחפת את חובשי הכיפות השחורות - אבל לא רק: דף אינסטגרם כשר למהדרין.

יותר מ-52 אלף איש כבר עוקבים אחרי מה שתוכלו לכנות כ"ישראל בידור של החרדים" או "פנאי פלוס של הרבי". מה לא תראו שם? תמונות של עדן בן זקן בביקיני או את הלוק היומי של אביבית בר זוהר. אז מה בכל זאת תמצאו אצל הרבנית? את הראשונה מבקרת בכותל ואת השנייה מדברת על האמונה שלה באלוקים. כמו כן, אצל הרבנית תראו את עומר אדם קובע מזוזה, את קובי פרץ קורא "מי שברך" וגם תשמעו דבר תורה קצר על פרשת השבוע.

כדי לגלות קצת יותר על הנעשה בביצה החרדית, ישבנו לשיחה עם הקודקוד שעומד מאחורי "הרבנית", יוני קדם. עוד לפני כשנתיים זיהו קדם ושותפו לשעבר איציק אוחנה את הפוטנציאל והקימו את העמוד שנקרא על שם זו שתמיד נמצאת בעניינים ויודעת על ההוא ועל ההיא ועל מי יצא עם מי. "ראינו שיש ביקוש לתכנים מהסוג הזה באינסטגרם ושהמון חבר'ה מהקשת הדתית נמצאים שם, אבל לא הציעו להם תוכן. אני ואיציק החלטנו להתחיל וזה תפס".

לאט ובעקביות החלה "הרבנית" לצבור עוקבים נאמנים, ובין פוסט על הסיור של ניקול ראידמן בקברי צדיקים לסטורי של חברת הכנסת אמילי מואטי קוראת "שמע ישראל", קישרו המנהלים בין אושיות רשת חרדיות לקמפיינים מסחריים. "לפני שהיה את הרבנית, לא הייתה במה לאושיות הרשת מתוך המגזר. את יודעת, היום יש אתרי אינטרנט חרדיים שאין שם אפילו תמונות של בנות כי יש שם את סינון אתרוג".

אני מכירה את הסינון של "רימון". אתרוג זה למתקדמים?
"אתרוג זה הסינון האולטרה, המחמיר. באתרוג אסור בכלל שיהיו תמונות של בנות. יש אתרים שכן מאפשרים לעורכות ועיתונאיות לכתוב את השם שלהן באייטם, גם לא בראשי תיבות, אבל אסור שתהיה תמונה של אישה כי זה לא עובר את הסינון".

אוקיי, אז פתחתם את הרבנית ויצרתם בעצם במה חדשה לנשים חרדיות. 
"מטבע הדברים, לפני הרבנית הבמה שהנשים הללו קיבלו באותן פלטפורמות הייתה מוגבלת. הרי גם בעיתונים החרדיים אין תמונה של אישה - לא משנה אם זו בר רפאלי או איילת שקד. אין תמונה של אישה כי זה לא צנוע. עכשיו, יש את הפלטפורמה שכן מאפשרת לאותן משפיעניות לצאת".

בניגוד למה שאולי יכולתם לחשוב, רבנים במגזר לא ממהרים לצאת בפומבי נגד הכניסה של הדת לרשת החברתית ולפרסם פשקווילים בגנות "הרבנית". "תראי", מסביר קדם, "יש הרבה רבנים שהם בעצמם נמצאים היום ברשת - גם רבנים מוכרים, אפילו הרב יגאל כהן למשל. גם הרבנים מבינים שהם לא יכולים לפסול את כל הדבר הזה שנקרא 'אינטרנט' אפילו אם הם לא מרוצים מהפלטפורמה".

בעבר זה היה אחרת. 
"נכון, פעם באמת הייתה גישה כזאת גם כלפי כלי התקשורת. כשקמו העיתונים החרדיים שלא משתייכים לאחת מהמפלגות החרדיות, הייתה התנגדות והרבה ביקורת. היו רבנים שאמרו, 'זה לא בסדר שאתם מנסים ליצור כלי תקשורת שהוא לא מפוקח על ידי ועדת הרבנים'. היום, חלק ענק בציבור מבין שאי אפשר להתעלם מהפלטפורמות ולעצום עיניים. זה לא רלוונטי פשוט לפסול. היום הרבנים מבינים את החשיבות שבתקשורת האלטרנטיבית ובעיקר את העוצמה שלה.

"אתן לך דוגמה. נניח שאני אבוא לרב מסוים ואציע לו להעביר את השיעור שהוא מעביר בבית הכנסת לעוד 1,000 אנשים. אין רב שהיה מסרב לזה. בכל זאת, קידוש ה'. אז מה שאני אומר כאן בעצם זה שגם הרבנים מבינים את הצורך ואת העובדה שאם תעשה סרטון מהדרשה שלך, תוכל להגיע ל-100 אלף איש. בלי הרשת, אין באמת דרך ריאלית אחרת להגיע למספרים האלה. מה שכן, זה לא שעכשיו הרבנים יסתובבו עם האייפון ויעשו סלפי ברחוב. יש למרחב האינטרנטי כולו מעין לגיטימציה, אבל לגיטימציה שקטה".

ועדיין, בכל השנתיים שאתם קיימים לא היה אפילו רב אחד שקרא להתרחק מהרבנית? 
"הלוואי והיו אומרים, זה היה עושה לנו פרסומת מאוד טובה. אבל לא. אני יכול לומר לך שבזכות הרבנית זכיתי להיכנס לבתים של רבנים מאוד גדולים, לפעמים לבד ולפעמים עם עוד ידוענים ומשפיענים". קדם מציין בהקשר זה את הרב קנייבסקי זצוק"ל, אליו זכה להיכנס פעמים רבות בשנה האחרונה, למרות או למעשה בזכות "הרבנית".

מה הקשר בין רבנים למשפיענים?
"הרב לאו דווקא חייב להסכים עם כל התכנים של אותו משפיען או ידוען, אבל בסופו של דבר הוא יכול למצוא איתו אינטרסים משותפים בקטע פרקטי".

 

עדן בן זקן, צדיקה על מלא

 

הימים הם ימי הקיץ החמים. הזמרת עדן בן זקן מעלה תמונה שלה לבושה בביקיני בעודה מחזיקה את בנה מישל ומעוררת סערה ציבורית רחבת היקף. מחד גיסא היא זכתה לקיתונות של ביקורת ומאידך גיסא קיבלה תמיכה מאימהות ונשים שעמדו לצידה על זכותה ללבוש, רחמנא לצלן, ביקיני. כמה שבועות אחרי, בדף הרבנית עלתה תמונה של בן זקן כשהיא מבקרת בכותל המערבי בליווי הכתוב: "צדיקה על מלא".

זה לא נראה לך קצת מוזר להעלות את התמונה הזאת עם הכיתוב הזה כשלפני רגע היא הייתה במוקד של סערת צניעות? 
"זה מאוד לא מוזר. זה בדיוק העניין. אני חושב שאנשים צריכים להכיר את המגזר הדתי לא רק בהיבטים של להגיד לאחרים במה הם לא בסדר. הרי מה קורה? יש קומץ שולי במגזר החרדי שרואה בחורה לא צנועה וזורק עליה אבנים. מדובר בקומץ בודד אבל זו התדמית של המגזר - חרדים שיעירו לאישה לא צנועה שהיא שיקצע ופרוצה. עכשיו אני שואל אותך, מה יותר מגדיר את הדת בעינייך?  האם אחד כזה שרואה בחורה לא צנועה ומעיר לה על זה או האם הדתי שרואה מישהי עושה משהו חיובי מבחינת היהדות ואומר לה כל הכבוד?"

השני.
"יפה. אז אנחנו באים להפוך את הפרדיגמה, לשנות את המחשבה שהחרדים הם רק אלה שיגידו לך 'לא טוב חמץ בפסח ולא טוב חתונה אזרחית'. אנחנו רואים את הדברים החיוביים שהמפורסמים עושים. אני לא אצא נגד עדן בן זקן שמצטלמת בביקיני עם הבן שלה בסלון. לא. עזבי שבאופן אישי אני פחות מאמין בפרקטיקה הזאת. אומנם לא נדווח על הסיפור הזה בדף שלנו, בניגוד לדף של גיא פינס, אבל שלא כמו גיא פינס - אני כן אכתוב על הטיול שלה לכותל והוא ככל הנראה לא. אגב, גם אנשים ברחוב יודעים שאם הם מצלמים פאפראצי של סטטיק מניח תפילין, כדאי להם לשלוח את זה אלינו כי אנחנו נפרסם את התמונה לעומת כלי תקשורת אחרים שאולי לא. הפכנו לחלק מהמשחק ואני גאה בזה".

אתה חושב שדווקא הדתיים שעוקבים אחריכם כן מצפים שתצאו נגד זמרת בביקיני?
"אני אומר שהדתי לא צריך לכעוס על זה. הוא צריך להבליט את הרגעים שהיא כן מתחברת ליהדות, ואז עדן תחשוב לעצמה, 'אולי בסערה התקשורתית הבאה, במקום להעלות תמונה בביקיני עם הבן ולמחוק ולהעלות שוב - אני פשוט אלך לכותל'. אנחנו משנים את המשוואה".

ובחזרה לבלוגריות החרדיות שטלטלו את המגזר. אין לנו ספק שגם הנשים הכי צדקניות יכולות לריב אחת עם השנייה, אבל לטנף על האחרת קבל עם ועוקבים בסטורי מעט סותר את "לא תלבין פני חבריך". לא זו בלבד, אלא שלהדהד את הסיפור בדף אינסטגרם של דתיים, הופך כבר ל"לא תלך רכיל בעמך" (הבהרה: כותבת שורות אלו מאוד לא שופטת. גם היא דתייה וגם היא מאוד אוהבת רכילות).

"למרות שאני נגד העניין הרכילותי, לפעמים אין ל'רבנית' ברירה אלא לדווח על זה. את יודעת, זה קצת מצחיק - שלא לומר פאתטי, שאדווח על חגיגות יום ההולדת של איזו בלוגרית, למשל, ולא אדווח על זה שהיא רבה עם בלוגרית אחרת וזרקה לחברה שלה את הטלפון הנייד. זה מעניין את החברה וזה בהחלט חלק מהמשחק".

וזו עדיין רכילות. 
"הבעיה היא לא בנו שמדווחים על זה. אם יש 'בעיה' היא במי שצורך את זה. כשאנחנו מדווחים על מריבה אנחנו לא עושים את זה בצורה רכילותית. אנחנו נימנע מלתת כותרת שתופסת צד ופשוט נדווח על מה שקרה. אגב, יש סיפורים שלא דיווחנו עליהם וגם לא נדווח עליהם".

מה למשל? 
"שתי אושיות החליטו בתשעה באב שהן רבות. כל אחת מהן פתחה על השנייה דווקא ביום הזה. עכשיו בואי, תשעה באב, אנשים בקושי מעלים סטורי ועוד הייתה מלחמה בחוץ ואזעקות - אבל הן פותחות. החלטנו בעמוד שלא לתת לזה במה. לא יכולנו להעלות את זה מבלי שנהיה ביקורתיים ושיפוטיים על כך שהמריבה הקטנונית הזאת מתרחשת דווקא בתשעה באב. אם אין לנו דרך להדהד סיפור מבלי לדווח עליו בצורה אינפורמטיבית, לא נדווח עליו".

קרה שאחד המסוקרים בא אליך בתלונות? 
"תראי, אם מישהי מפורסמת רבה עם אמא שלה בצורה פומבית - היא לא יכולה לבוא ולהגיד לי לא לפרסם את זה. את יכולה לריב איתה גם בלי שאנשים ידעו, אבל לא. כשאת עושה את זה בצורה פומבית לעיני כולם, את לא יכולה לבוא ולקרוא לי רכלן. פעם הבאה תריבי בשקט".

"ועדיין, יש גם ריבים וסיפורים שקרו ולא פרסמנו אותם ויש גם סיפורים שבאמת אין התלבטות אלא לדווח. כמו שברשת 13 פותחים בגל שידורים פתוח כשיש מבצע צבאי, ככה אצלנו - יש עניינים שמתוקף התפקיד חייבים לדבר עליהם גם אם זה לא הכי נעים".