משה קצב, אתה השתגעת?

משה קצב שלום,
אתמול יצאת משערי כלא מעשיהו אל חיק המשפחה והחברים שלך. החזרה לקרית מלאכי, ביתך משכבר הימים, לוותה בקבלת פנים של חברים ומקורבים ואני מניחה שהסבה לך נחת. בטוחה שנהנית מכל רגע לחזור לילדיך, לאחיך, לנכדים ולרעייתך שעברה תופת עבורך או עבור החברה המסורתית שאתם משתייכים אליה.

אני כמו רבים אחרים השלמתי אתמול עם ההחלטה של הפרקליטות לא לערער על שיחרורך המוקדם, סברתי ועדיין אני סוברת שהחברה הישראלית למדה בכל זאת שיעור חשוב בשוויוון בפני החוק וכן ביחס לעבירות מין. עדיין קיבלתי את העובדה שגם אתה, כעבריינים אחרים, אם תעמוד בהתחייבויותיך, תוכל לקבל יחס זהה לאסירים אחרים וגם בך יש לנהוג במידה דומה של חמלה. הצער המסוייג שהבעת על מי שנפגעה ממך הספיק בעיני כדי לחלץ אותך משליש המאסר שנותר לך.

אבל הבוקר כבר התחלתי להתחרט. חבריך החלו להתראיין בכלי התקשורת השונים, ואני יכולה להניח שהם קיבלו את ברכתך, ופשוט לקלקל לך. פתאום שוב מדברים על "עוול שנעשה" על "אדם חף מפשע" על "מזימה שנרקמה נגדו" – תגיד לי אתה השתגעת?

כל הערכאות שפנית אליהן קבעו בנחרצות שאתה עברת עבירות מין והורשעת גם באונס. כבד את החלטת בית המשפט. ופשוט הרכן ראשך. שנית, תנאי השחרור שלך כללו לקיחת אחריות ושיקום. וחבריך בדבריהם מרתיחים ומעצבנים את מי שהחליט בלב כבד לתת לך לצאת לחופשי. לקיחת אחריות ושיקום אינן מתיישבים עם הכחשה מוחלטת והתעלמות מהחלטות בית המשפט.

ושלישית, אתמול היה יום כואב במיוחד לנפגעותיך. מעטות הביעו תרעומת של השחרור ורובן קיבלו את ההחלטה בהכנעה. אין צורך לפגוע בהן, אמירות שמטילות בהן דופי כמו חברך אמר לאילנה דיין "לא נדבר על עברה של א" חוזרים בדיוק על טעויות העבר.

אז משה קצב, הצעה שלי אליך: לך לך למשפחתך, לך לך לביתך ולחשבון הנפש שאתה צריך לערוך. וותר על המרחב הציבורי, שם לא תנצח. רק תסכן את החופש שבו רצית כלכך.