לוסי אהריש: "אני כאן, ואני לא הולכת לשום מקום"

בואו נדבר על חוק הלאום. הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את חוק הלאום ברוב של 48 חברי כנסת. חוק הלאום מבקש לקבע את מעמדה של המדינה כמדינתו של העם היהודי, לפני ומעל הכל.

מגילת העצמאות נפתחת במילים ״בארץ ישראל קם העם היהודי״. ולעם היהודי ישנה היסטוריה. ועל העבר ההיסטורי אין להתווכח. אין להתווכח על כך שהיהדות הייתה הדת הראשונה מבין שלושת הדתות. אין להתווכח כי העם היהודי חי בגולה במשך שנים רבות ועודנו חי. אין להתווכח כי העם היהודי עבר תלאות, רדיפות, פוגרומים... ואין להתווכח כי עד לא לפני הרבה שנים העם היהודי כמעט הוכחד לחלוטין בידי חלאות אדם. על כך אין ויכוח.

20 פעמים הוזכרה המילה יהודי על הטיותיה במגילת העצמאות. והמילה דמוקרטיה, אגב, לא הוזכרה בכלל. למה? אולי כי בערך "יהודי" היה משהו יותר חזק. כי מבין כל העמים העם היהודי אמור לדעת קצת יותר טוב מכולם. ואת זה לא אני אמרתי. אלה היו דברי האל שהורה למשה רבינו לאהוב את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים. העם היהודי יודע מה זה לחיות במחשכים, היהודי יודע מה זה למלמל את שפת אמך בליבך ובשקט חרישי, העם היהודי יודע יותר טוב מכולם מה זה להיות גר, מה זה להיות גוי, מה זה להיות אזרח סוג ב׳.

ומה אתם עושים כעת? אתם צריכים להזכיר לי שזאת מדינת העם היהודי? אתם צריכים להזכיר לי, או להזכיר לעצמכם, כי שכחתם את היסוד? אני לא שכחתי. אני זוכרת יום יום שזאת מדינתו של העם היהודי ואין לי שום בעיה עם זה. אבל תנו לי להזכיר לכם, מחוקקים לא יקרים, את מה שאתם שכחתם: זאת המדינה שנתנה לי ת.ז, זאת המדינה שקמה כאן והבינה שגם אני הייתי כאן, וזאת המדינה שקיבעה את מעמדי כשווה בת שווים! המדינה! וכשווה בת שווים, חובתי לכבד את המדינה את עקרונותיה ואת הנרטיב שלה, אבל זכותי להילחם על המוסר והערכים שלה שאתם זרקתם ולהזכיר לכם שאני כאן! ואני לא הולכת לשום מקום!