חברי כנסת לא נכבדים, איפה הבושה שלכם?

בואו נדבר על הבושה. הדיון היום בכנסת ישראל על דו"ח צוק איתן הוא מהחשובים שהיו כאן בשנים האחרונות. לא רק בגלל הרצון לקבל תשובות לאובדן ולעוד מלחמה שגבתה חיים, אלא כי מזה הרבה זמן נשמעה כאן זעקה מאוד ברורה להנהגה ולקבלת אחריות.

במשך שלוש שעות כמעט ישב ראש הממשלה מול משפחות שכולות וניסה להסביר להם כמה המדינה התחזקה מאז צוק איתן, כמה חמאס נחלש, כמה אין פרטנר ואין עם מי להגיע להסדר מדיני וכמה - לא פחות חשוב - נשיא סין שיבח את המעצמה הטכנולוגית שאנחנו.

בתוך כל אלו, כנראה שראש הממשלה לא שם לב למילים שיצאו מפיהם של מי שאיבדו את היקר להם מכל. הם ביקשו מנהיג. הם ביקשו שהמנהיג שלהם יעשה את מה שמנהיג אמור לעשות, ייתן להם מעט נחמה, יסתכל להם בעיניים ללא זחיחות ויגיד להם: ״טעינו. ניקח אחריות. נעשה הכל כדי שזה לא יקרה בעתיד״. זה הכל. במקום זה ההורים השכולים קיבלו את מופע האימים של דוד ביטן ומיקי זוהר.

"איפה הבושה שלכם?", נשאלתם היום על ידי לאה גולדין, חברי כנסת לא נכבדים. אין בושה, הא? ישבתם שם ומרוב שרציתם להגן על הכיסא שלכם מול האדון שלכם - איבדתם צלם אנוש. זה בסדר לטעות, אף אחד לא מושלם, וגם ראש ממשלה הוא בן אדם. מה שלא בסדר הוא חוסר היכולת של אלו שמנהלים את המדינה לקחת אחריות בדיוק על זה. על ניהול המדינה! על הנהגת המדינה! אתם רציתם בזה, התחננתם לזה, רדפתם אחרי כל קול בשביל זה, אז שבו בשקט והקשיבו לאזרחים שנתנו לכם את המנדט.

לאה גולדין צעקה על מיקי זוהר שהיא אפילו לא יודעת איך קוראים לו, והאמת היא שאולי זה העונש הראוי לחבר כנסת שכבר אמר שאף אחד לא מעניין אותו, רק הוא עצמו. אולי הגיע הזמן להראות לו ולשכמותו שהם לא מעניינים אותנו, שמי שמעניין אותנו זה אנחנו. ואת זה ההורים השכולים עשו היום בזעקה שבורה בשביל כולנו.