לוסי אהריש: "יש לנו חלק לא מבוטל בקיבוע דעות קדומות"
כולנו קוראים כותרות ולא מתעמקים בתוכן הכתבה, רק שבזמנים בהם כל דיון תמיד נגמר בשמאל-ימין, חלה עלינו העיתונאים החובה להיות קצת יותר אחראים
בואו נדבר על כותרות. היום ב"ידיעות אחרונות" פורסם סקר שכותרתו קובעת שהצעירים בישראל פחות דמוקרטים, יותר ימנים, פחות ליברלים, יותר דתיים, פחות אופטימיים, יותר מפוכחים. הכותרת, מרעישה וגדולה, התפרסה על העמוד הראשון בעיתון כאילו יש כאן משהו שכולנו צריכים לפחד ממנו.
כולנו יודעים כמה מדויקים הסקרים יכולים להיות ואין ספק שחלק מהמגמות מדאיגות, אבל השילוב הזה בכותרת של דעיכת הליברליות והדמוקרטיה עם ימנים ודתיים גורם לי לחוש באי נוחות. למה? כי זה פשוט לא נכון.
לא, לא הייתי רוצה שהתקשורת תעלים ממני מידע, אבל כן הייתי רוצה שאנחנו בתקשורת נבין סוף סוף שאנשים קוראים כותרות, ואולי נסכים שיש להחלטות שלנו חלק לא מבוטל בתפיסה שהתקשורת כאן טועה ומטעה. מי שקורא את הכותרת עלול לחשוב שמי שימני או דתי הוא פחות דמוקרט ופחות ליברל. ויכול להיות שזאת לא הייתה כוונת העורך, אבל בואו לא ניתמם.
כולנו קוראים כותרות ולא מתעמקים בתוכן הכתבה, וכותרות נועדו לזמן יותר קוראים, רק שבזמנים בהם כל דיון תמיד נגמר בשמאל-ימין גם אם מדברים על מתכון לעוגת גבינה, ובימים שבהם המילה ״בוגד״ יותר שכיחה מבוקר טוב, חלה עלינו העיתונאים החובה להיות קצת יותר אחראים בשיח שאנחנו מייצרים.
אולי גם אנחנו בתקשורת צריכים תזכורת לעובדה שנטייה פוליטית אין לה קשר להיותו של אדם ליברל או דמוקרט. אולי אנחנו צריכים לזכור שיש לנו חלק לא מבוטל בקיבוע דעות קדומות בשל שיקולי רייטינג. אולי אנחנו צריכים להפנים שאם עדיין כל כך מתרגשים מאיתנו ועוסקים בנו, זה כי אנחנו עדיין רלוונטיים כנראה, כי תפקידנו עדיין חשוב מאוד בשיח הציבורי שלא יכול להתקיים בלעדינו. ואולי הגיע הזמן שנלמד מהמאסטרים ונתמקד בשיח ברור ומוקפד שלא נתון להטיות סמויות. אולי.
