הספורט הלאומי: זריקת אחריות למרחקים

היופי בספורט הזה הוא היכולת ליישם אותו כמעט בכל תחום. בחיי שאני מנסה לא להיות צינית, אבל נראה שנמצא הפתרון האולטימטיבי למקרים בהם המיסים שלכם לא שולמו כראוי או אם מצאו אצלכם בבית, ככה בהפתעה, עובד זר ללא היתר עבודה. ועכשיו יש גם תירוץ מתקבל על הדעת אם ארגזי שמפניה ורודה הגיעו בטעות למזווה שלכם במשך שנים.

כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לשלוף ללא היסוס את האצבע המורה ומיד לכוון אותה לעבר האישה שבחרה לחלוק אתכם את חייה. היא הרי זו שמנהלת את משק הבית - אתם רק אורחים! לא יתכן שמצפים מכם להנהיג את ישראל ובו זמנית לדעת אם עבירות פליליות נעשות אצלכם בבית. אתם הקורבן וממילא העונש שהיא תשא בו, אם תורשע, יהיה מינימלי ובטח שלא יגרור איתו את כל הבית למטה, שלא לומר - את כל המדינה.

ברק, ויינשטיין, נתניהו - אף אחד מהם לא ידע. הם לא ידעו. ממש כמו רחמים.

עד כה הנשים המעורבות ישרו קו עם ההגנה הזו, שהייתה עבורן בכלל קו התקפה, וספגו מה שספגו. אבל הסיפור נהיה מעניין במיוחד במקרה האחרון: אחרי שראש הממשלה מתעקש תקופה ארוכה שיורדים לחייה של אשתו על לא עוול בכפה, מתעבה ענן של חקירות משמעותיות מעל ראשו, והנה, הוא זורק אותה כמו הנחקרים לפניו מתחת לגלגלים. לו מותר, הוא בעלה.

אז באמת, בלי קשר למידת חפותו או אשמתו של ראש הממשלה, כמה מילים לבכירים הנחקרים באשר הם: להפיל את האשמה על האישה שאיתכם זה פשוט עצוב ומביך. קחו אחריות. תהיו גברים. ואפילו יותר טוב – תהיו בני אדם.