"הם לא מבינים מה זה אמא פוסט טראומתית"
בישראל יש כ-4000 גברים ונשים המוכרים כהלומי קרב ועוד אלפים שאינם מוכרים כלל. הערב בתחקיר המערכת, התחקיר שחושף את הפצע הכי כואב במדינה
מכנים את זה 'נכות שקופה' כי אי אפשר באמת לראות אותה. אבל הפוסט טראומה, או תגובת הקרב משאירה צלקת עמוקה בנפש. בישראל יש כ-4000 גברים ונשים כאלו המוכרים על ידי משרד הבטחון, ועוד אלפי הלומי קרב שאינם מוכרים כלל. מחסום הבושה והפחד מלהתמודד עם המערכת מונע מחלק גדול, מאלה הזקוקים לעזרה, לבקש אותה. אפשר היה לצפות שאחרי כל כך הרבה מלחמות ומבצעים צבאיים, יהיה הטיפול בהלם קרב יעיל ואפקטיבי, אבל מי שמעוניינים לקבל עזרה יגלו שהם צריכים לעבור סוג של מלחמה נוספת מול משרד הבטחון. מסלול מכשולים מתיש ומשפיל.
"הרגש היא דבר מאוד עדין, מאוד רגיש. היא לא בנויה לעיתים לחוות את מה שבעצם נאלצים לחוות תוך כדי קרבות, תוך כדי המצב הביטחוני ותוך כדי האירועים. האירוע הטראומתי הוא כוויה מאוד חזקה לחלק הרגיש הזה שיוצא החוצה", מסביר ד"ר מיכאל פולק, מנהל יחידת פוסט טראומה בבית החולים תל השומר.
אחד הסיפורים שיוצגו הערב בתחקיר המערכת הוא של קרן, שבעצת אימה הלכה לפסיכיאטרית שאבחנה אותה מיד כנפגעת פוסט טראומה. היא פנתה ליחידה לתגובות קרב של צה"ל שם נתקלה בחומה של חשדנות.
"כשאת בחורה בצה"ל מאוד קל לזלזל בך. מה כבר עשית? איפה כבר היית? מה כבר עבר עליך? נכון לא שכבתי במארבים ולא זרקו עליי מטענים, זה לא אומר שאני לא יכולה ללקות בהלם קרב", מספרת קרן. "חיפשתי משהו מאוד חזק שישאיר אותי בחיים, משהו שיחייב אותי לחיות". צפו בקטע מתוך המערכת שתשודר הערב.
המערכת עם מיקי חיימוביץ', הערב (חמישי, 23.02) מיד אחרי החדשות