המלחמה על הבית

בדמה של זהבה גרינפלד בת ה-48 זורם דנ"א אקטיביסטי, לא משום שבחרה בכך, אלא משום שנולדה למציאות שלא אפשרה לה אחרת. כיום היא דיירת עמידר, אך לא תמיד זה היה כך, שנים רבות העבירה ברחוב, אביה נפטר כשהייתה צעירה מאוד ואמה הייתה חולה לאורך כל שנות התבגרותה, בגיל 20 ילדה את בנה וגידלה אותו לבדה. בעשור האחרון היא נלחמת עבורה, עבור בנה ועבור מאות נשים הפזורות ברחבי הארץ למען מימוש הזכאות לדיור ציבורי.
יחד עם נשים רבות ברחבי הארץ הקמת את צוות דיור ציבורי, מהן מטרותיו המרכזיות?
לפני כמה שנים, בעודי נאבקת על הבית בו אני גרה, קראתי כתבה בעיתון על אישה מבית שאן שרצו לפנות אותה, פניתי אליה ויחד גילינו שיש עוד המון נשים כמונו ברחבי הארץ. לפתע הבנתי כי מדובר בכמות ניכרת של אזרחים שמזלזלים בהם, על כן הקמנו יחדיו את הצוות לדיור ציבורי. כיום יש לנו כוח ומאות אנשים שייכים למאבק שלנו, כולל פעילים חברתיים.
עד 2011 מי שהיה מחפש בגוגל דיור ציבורי היה מקבל מספר מועט של תוצאות אם בכלל, שנתיים לאחר מכן המספר הכפיל את עצמו. למעשה הבאנו את מצוקת הדיור הציבורי לתודעה הציבורית.
כיום אם חס וחלילה יפנו אותי, יש מי שיגן עלי. זו הרגשה שלא היתה לי בעבר, מלהיות לבד במאבק כל אחת חברה לשניה ונהינו צוות בעל כוח.
אנחנו פועלים רבות למניעת פינויים ע"י שילחת פקסים לתקשורת ולמשרד השיכון ומתוך המאבק הכרתי שלכולנו בעיות דומות ושמשרד האוצר רוצה להרוס את הדיור הציבורי, הם עושים זאת בדרכים רבות.
בימים האחרונים כולם מדברים על ההצעה של הורדת המע"מ באמצעותה זוגות יוכלו לרכוש דירה בישראל, אני ועוד רבות לא יכולות לחשוב על קניית דירה בגלל החובות המנופחים שנערמו לנו בשל היותנו דיירות של עמידר.
כיצד ההתנהלות של הדיור הציבורי בארץ בעייתית לטעמך?
הרבה מזה מתחיל מכך שעמידר מנסה להיות חברה רווחית והיא לא יכולה להיות כזו שכן היא מיועדת לעזור לאוכלוסיות מוחלשות.
במהלך העשור האחרון נאבקתי מול עמידר, כדיירת של הארגון הזה, קיבלתי חובות מפוברקים עליהם לא קיבלתי פירוט. הם פשוט סירבו להעביר לי על מה החוב וכיצד חושב, זה נשמע לך הגיוני??? כתבתי מכתבים לכל מי שניתן ושום דבר לא עזר. קיבלתי איומים לפינוי ופתחו לי תיק בהוצאה לפועל שגם יום אחד פשוט הגיעו כשלא הייתי נוכחת בבית ומול עיניו של הבן שלי, שהיה אז בן 8, רוקנו את הבית. הילד שלי גדל בפחד איום והיה בורח מבית הספר בכדי לוודא שלא לוקחים כלום מהבית שלנו. זה ממש חיים תחת טרור מתמשך.
לבסוף את הפירוט של החובות שלי השגתי רק כשהגעתי לבית משפט, השופטת טענה שהם משתמשים בריביות כמו של השוק האפור, היא לא האמינה למראה עיניה. אך למרות זאת לא היה מדובר במשפט עם כוחות שווים, לא היה לי סיוע משפטי ובכל פעם שהחזרתי מכתבים לבית המשפט קנסו אותי, בשל בזבוז זמן יקר של בית המשפט.
מה שנורא בכל זה שבגוף כמו עמידר אין שקיפות, זה כמו החור השחור, אני לא הבנתי איך נערמו החובות למיניהם. לאט לאט אנחנו כצוות לומדות יחד כיצד הגוף הזה פועל.
חשוב לציין שאת אישה עובדת ועל אף כך את לא מצליחה לעמוד בתשלום החובות הללו
נכון מאוד, אני סייעת בגן ילדים ומאוד אוהבת את העבודה שלי. בגיל 20 ילדתי את בני ולאחר שש שנים קיבלתי דירה מטעם עמידר, כיום לא הייתי עומדת בקריטריונים כי אם אין לך שלושה ילדים לא מסתכלים עליך אפילו. באיזשהו שלב עשיתי קורס מטפלות ובאותה שנה חייתי מביטוח לאומי, והעניינים הידרדרו כמו כדור שלג.
מה עם בנך? איך כל אורח החיים הזה השפיע עליו?
הבן שלי חווה פחד עז מאז שהיה ילד, היה אסור לפתוח את הדלת מהחשש שיפנו אותנו. לאחרונה הוא למד בכפר הירוק עיתונאות ורדיו והוא טוב בזה, אבל לא הצליח להשיג עבודה, אז היום עובד בתור מאבטח. נראה לי שהשריטה הזו פגעה בו, אנחנו גרים יחד אבל עדיין מפחדים כי ההתנהלות הזו היא מאוד אקראית ואין לדעת מה יוליד יום.
למה את חושבת שאנשים נקלעים למצב שכזה?
רוב האוכלוסייה של דיור ציבורי זה מזרחים, יש סיכוי שזה גם קשור למה שקרה עוד בקום המדינה, האנשים שעלו ארצה אחרונים התיישבו בדיור ציבורי שלרוב היה מוזנח וזה היה מעין גלגל שכזה שלא נעצר. כשנותנים פוש ראשוני אז אמורים להתקדם ממנו, אבל זה הרבה יותר מורכב ובעייתי בשל התנאים שנותנים. אני מכירה מלא נשים עובדות שרוצות לפרנס בכבוד את ילדיהן ואיכשהו מורידים אותם לתחתית ע"י תשלום שכירות שהנו בגובה של משכורת שלמה ואין דרך להתקדם משם הלאה.
ראיתי פינויים שאיש לא יאמין שקיימים דברים כאלה בישראל בשנות ה-2000, למשל -
אישה זקנה עיוורת ששמו לה בכניסה לבית הודעה על הפינוי, אך מכיוון שאינה רואה, היא חזרה הביתה וגילתה שכל ביתה ארוז בקופסאות ברחוב, ללא שום הודעה מוקדמת, זה דברים שהדעת לא תופסת.
בחו"ל יותר קל?
יש מודלים מדהימים של דיור ציבורי בחו"ל, הדיור הציבורי אפשרי שם לכל אחד, בחלק מהמקומות יצרו קהילה של דיירי דיור ציבורי שהם שייכים להנהלה של מקומות כמו עמידר בחו"ל, זה עובד מצוין.
מהו הפתרון לדעתך?
אנחנו רוצות שההנהלה תתפטר ושתהיה הנהלה שמורכבת גם מדיירות עמידר כשוות וביחד נרפא את המערכת.
כמו כן, חברה כמו עמידר לא צריכה להיות רווחית, היא צריכה לשרת את האזרחים המוחלשים.
לאיזה שינוי את מייחלת שהתכנית תחולל?
אני רוצה שכמה שיותר אנשים שנאבקים בנושא זה יצטרפו למאבק שלנו, זה הכוח שלנו, האנשים.
אני רוצה שיכירו בעוולות שאנחנו עוברים ומשם השמיים זה הגבול.
מה החלום שלך?
אישית הייתי רוצה שהבית שלי יהיה שלי ושאצא מהתחושה הקשה בה אני חייה. מה שמפחיד אותי זה שיום אחד שכבר לא אהיה בחיים, יעיפו את הבן שלי מכאן כיוון וככה הם עושים...
לא הייתי רוצה להיות נתונה לחסדם.
מאיפה יש לך את הכוח להילחם?
מהאנשים שאיתי.
יחד הצלחנו למונע פינויים בידיים שלנו.
יש כאלה שאנחנו לא יודעים לגבי הסבל והעוולות שהם עוברים, ולכן הסרט חשוב עד מאוד. אף אחד לא לבד.
המאמר הנו מאמר דעה, המייצג את דעתו האישית של כותבו. "רשת" אינה אחראית על הכתוב במאמר, נכונותו והמידע המוצג בו וכן אינה נוקטת עמדה בכל הקשור לנושא המאמר.