בית שמש של מוריה

הערב צפיתם בה במהלך תכנית התחקירים 'המערכת',
כעת מוריה בת ה-24, שמתגוררת בבית שמש מאז היותה בת 7, מספרת על בית שמש מנקודת המבט שלה.
איך התחושה להיות תושבת בית שמש במהלך היום-יום עבורך?
חשוב לי לציין שבדרך כלל האווירה בבית שמש טובה, אני מאוד אוהבת לגור כאן. זה מקום נפלא לגדול בו ורוב חבריי הם מכאן. לכולנו קשר אדוק לבית שמש.לצערי, בשנים האחרונות החלו כל מיני תקריות לא נעימות, חלקן מוזרות והזויות, כמו למשל בחורה דתיה שנרדפת ברחובות וזקוקה להצלה, מאבקים פיזיים בין חרדים לחילונים וכל כמה זמן משהו חמור כזה צץ ומעכיר את האווירה.אמנם המקרים הקיצוניים לא קורים כל יום, אך זה מורגש בדברים הקטנים – שלטים שמורים על נשים להתלבש בצניעות, נשים שנאלצות 'לכבד' ולעבור לצד השני של המדרכה, באוטובוסים, בקופות החולים ועוד...
במהלך הצילומים זרקו לעברך ביצים, חווית את זה בעבר?
האמת היא שזה אחד המקרים היותר מצערים שקרו לי. ידעתי שדברים כאלה קורים, אך עדיין זה היה מפתיע ולא נעים. לא משנה כמה אתה חושב שאתה מוכן לכזה דבר, אתה לא... זו תחושה שמוציאה מאיזון והתחושה שלי הייתה מאוד רעה. חשתי כעס מכיוון שבכל זאת, זה הבית שלי...

האם את חושבת שהמצב המתואר בבית שמש נוצר גם בגלל שחרדים פועלים יותר יחדיו והחילוניים יותר פועלים בגישת איש לנפשו?
אני חושבת שזו אפשרות, אך בל נשכח שיש הרבה קבוצות שונות בתוך החברה החרדית ושלל מתחים פנימיים ביניהן, והם לא תמיד פועלים יחדיו. הסבר אפשרי נוסף ל"יעילות יתר" של אקטיביזם חרדי הוא שבחברה החרדית, כאשר משהו הוא נכון - אז הוא נכון עד הסוף וניתן לפעול ביתר שאת עד השגת מטרה מסוימת, ואילו בחברות חילוניות יש יותר התמהמהות וספק לגבי מהו נכון ולא נכון, ולכן הפעילות הקולקטיבית פחות אפקטיבית. יחד עם זאת אני חושבת שבטענה כזו מצויה הנחה סמויה שהחרדים הולכים כביכול רק אחרי האמונה הדתית ואם יש אמונה אז אין חשיבה עצמאית. ברור לי שסוג חשיבה כזה הנו מפלה ולא משקף במעט את מורכבות החיים בתוך קהילה חרדתית בפרט וחיים דתיים בכלל וגם אינה לוקחת בחשבון את מערך ההשפעות החברתיות על אמונות הפרט גם בקהילות החילוניות. בכל אופן אני לא בטוחה שהמצב בבית שמש נוצר מתוך איזו קנוניה מאורגנת היטב, אני חושבת שיש פה קונפליקט שהתפתח ברובו מסיבות קצת יותר "טבעיות"- קהילות גדלות, מצבים כלכליים, הצורך לדיור וכו'...
בעקבות האירועים בבית שמש בשנים האחרונות חל שינוי בקהילה בה את חיה?
הקהילה בה אני חיה נהיתה יותר מעורבת וזה משהו טוב שקרה, כי אנשים אכן צריכים להיות מעורבים בהתנהלות של המקום בו הם גרים ולא רק במהלך הבחירות המקומיות. אני באופן אישי מנסה להעלות מודעות של אחרים לנושא, כן נוסעת באוטובוסים ומדי פעם אף אלך להפגנה ראויה.
האם שקלת לעזוב את העיר?
מחשבות כאלה עברו בראשי, אבל כן הייתי רוצה להישאר כאן בכדי לפתור את הדברים ולא לחוש שנטשתי בגלל שהיה קשה. מה שכן אני לא יודעת אם אבחר לגור כאן ברגע שאקים תא משפחתי.
מהי התחזית לעתיד בעינייך?
אני ממש לא יודעת; אפילו אם יהיו בחירות חוזרות הדרך עוד ארוכה וצריך לוודא שהמצב ישתפר. צריך לוודא שתהיה חלוקת משאבים הגיונית והוגנת גם לחרדים וגם לחילונים,מדובר באוכלוסייה מעורבת שפשוט רוצה להמשיך להתקיים.
מהו לדעתך הפתרון לסיטואציה הזו?
כולנו רוצים בפתרון. איננו רוצים שהחרדים 'יצאו רע', איננו מעוניינים בסטיגמות, אלא בשלווה ובקיום נעים ומכבד בעיר בה אנו מתגוררים. אין לי פתרון מושלם. אולי נוכל להתקדם אם נפסיק להתייחס לקהילות כאל גוש מונוליטי, ונתחיל לזהות את מגוון הקולות שקיים בתוך כל כל אוכלוסייה. יש לנו נטייה לעשות דה-ליגיטימציה לקולות שאינם מתאימים לסטיגמות שלנו לגבי אוכלוסיות מסוימות ולתייג אותם כאל פרובוקטורים תלושים. למשל, הנשים החרדיות שרוצות להתחיל להיות מעורבות בהליכים פוליטיים הואשמו בכך שאינן "באמת" חרדיות. פחות להכליל בעיני ויותר להקשיב למגוון הקולות.
מה היית רוצה שיקרה בעקבות התכנית?
אני רוצה שבעקבות הכתבה אנשים ידעו קצת יותר מה קורה אצלנו בעיר ויתמכו במאבק שלנו במידה והם אכן מזדהים עם תפיסות העולם שלנו. מצד שני, אני לא רוצה שתיווצר אלימות פיזית או מילולית נגד החברה החרדית. הלוואי ואנשים יחשבו היטב על השאלה- איך נוכל להתמודד עם הצרכים והזכויות של אוכלוסיות מגוונות שחיות אחת בתוך השנייה בלי לאפשר אלימות משני הצדדים ומבלי לפעול באלימות בעצמנו כשאנחנו באים ומנסים לפתור בעיות.