"ביקשו ממני לשבת מול המראה ולהגיד שאני שונא את עצמי כי אני הומו"

ארגון חברותא, הוא עמותה של גברים להט"בים הנמצאים על הרצף הדתי. ערן ארגמן ורפאל יהונתן פוליסוק פעילים בארגון שהיו חלק מניסיונות טיפולי ההמרה. לרגל ציון חודש הגאווה הם מדברים על החיבור של דת ולהט"ב, הקשיים האישיים, הטיפולים שגרמו להם לאבד אמונה בחיים והטוויטס שהגיע תוך כדי.
תחקיר
"אני נשוי למשה שלוש שנים, עובד כעו"ס, גר באריאל", מספר ארגמן. "בסוף התיכון עברתי טיפולי המרה לאחר שהרב שלי הפנה אותי, כי האדם היחיד שידע עליי באותו זמן זה הוא. הוא שלח אותי לטיפול אצל מטפל קליני. למטפל היתה שיטה - הוא אמר לי לשבת מול המראה ולהגיד שאני שונא את עצמי כי אני הומו".

מתי אתה מבין שאתה הומו ובאיזה שלב אתה מחליט לחשוף את זה בפני הרב?

"על עצמי אני מבין פחות או יותר בגיל 10, ופעם ראשונה שאני פותח את זה זה בגיל 17.5 וזה קורה מול הרב בעקבות שיחה שהייתה בין כמה תלמידים, שיחת מסדרון. כמה חבר'ה שהנושא הזה עלה של הומואים ודתיים ומה התורה אומרת והייתי בהלם מוחלט. לא ידעתי איך להגיב לזה ופחדתי שאם אגיד משהו יעלו עלי".

כיצד שיחה כזאת מובילה אותך לחשיפה למעשה ולמה דווקא מולו?

"הוא אמר שאם מישהו מרגיש משהו שקשור, נורא בעקיפין, שיבוא וידבר איתו. אם אפשר לעשות משהו זה עד גיל 20. ניסה לתת תחושה שזאת ההזדמנות האחרונה. לא יודע להגיד אם הייתה לו הרגשה שיש מישהו גיי שם. בחוויה שלי בדיעבד אנשים ראו שאני סובל ממשהו, לא אתפלא אם חלקם ידעו למה, פשוט אף אחד לא רצה להתמודד עם זה".