פרק ב' שונה: התחתנה עם הבעל של חברתה הטובה

לאילנית הדר ברוש, יועצת רוחנית, היתה חנות תכשיטים ברמת השרון, עיר הולדתה. בשלב כלשהו בחייה החליטו, היא ובעלה לעבור לגור בקיבוץ. שם היא גם הכירה את חברתה הטובה סיגל, ולימים, לאחר שסיגל נפטרה מסרטן, ברוש התגרשה והתחתנה עם בעלה של סיגל. "אחרי המוות נוצר קשר הדוק יותר ביני לבין האלמן שלה", מספרת ברוש.

איך קרה שהתחתנת עם בעלה של החברה הטובה שלך?

"לפני שנים החלטתי שאני עוזבת ביחד עם בעלי ושני ילדי לקיבוץ, החלטתי שאני רוצה שיגדלו לא ברמת השרון אלא בטבע עם ציוץ ציפורים. סגרתי את החנות ברמת השרון ועברנו לקיבוץ נחשונים לדירה קטנה. שם הכרתי את סיגל שהפכה להיות לי חברה קרובה מאוד ואני לה. "אני זוכרת שישבנו פעם אחת כמה בנות מהקיבוץ בגינה על ספסל ופתאום שאלתי אותה מה יש לך בראש. כולם היו בהלם. שם הבנתי שבאמת יש לה סרטן בראש, ואף אחד לא אמר לי את זה. מאותו רגע הפכנו לחברות טובות. הייתי מביאה אותה לחנות שלי, ברמת השרון (לפני שהיא נסגרה), הייתי עושה לה טיפולי היליינג והייתי שם בשבילה. אחרי כמה שנים היא נפטרה מהמחלה וזו הייתה טלטלה נוראית בשבילי. לאחר זמן מה בעלי ואני התגרשנו. גם זה היה עבורי קשה".

איך בעצם נוצר קשר בינך לבין האלמן של סיגל?

"כשסיגל נהייתה חברה שלי לא אהבתי את האנרגיה של בעלה ותמיד הצעתי לה להיפגש אצלי או בחנות. אבל אחרי שהיא נפטרה הוא התחיל לבקש שניפגש ועם הזמן זה פשוט קרה".

איך זה התקבל אצל הילדים?

"היום אנחנו משפחה גדולה, אנחנו כבר לא גרים בקיבוץ נחשונים. עברנו לישוב ליד הוד השרון אנחנו מאוד מחוברים כולם, בדיעבד הבנתי שאני כאן כדי להיות גם אמא לילדים של סיגל. אני והגרוש שלי בקשר טוב ממש, נשארנו חברים טובים".