"הבנתי שהיה פיגוע בבסיס וצעקתי: 'תגידו לי מי נהרגה'"

הן הגיעו לדבר איתנו על פוסט טראומה כתוצאה מהשירות הצבאי, למשל בעזה, מלאות בצלקות, גם אם זה לא אובחן - אופירה קריאף ושמרית חגי נפגשו בשירות הצבאי והיום הן נחשפות.

הן היו עדות למחזות ומקרים קשים מאוד שהותירו את הצלקת והחותם גם 15 שנים אחרי. "שירתתי בנצרים כתצפיתנית ואחרי הפיגוע שהיה שם העבירו אותי לחטיבה הצפונית בעזה ואז לאוגדה. לא ידעו איך להתנהל איתי התקופה אופיינה בבכי בלתי מוסבר והצפות רגשיות. בסופו של דבר העבירו אותי לגזרת איו"ש. לצערי הגעתי לבסיס ויומיים אחרי היה חשש לחדירה של מחבל והתגובה שלי לא הותירה שום ספקות - זה גרר תגובה טראומטית. הצמידו לי קב"ן במשך חצי שנה ולאחר מכן הוחלט לשחרר אותי".

אולי יעניין אתכם גם:

"אחרי שראינו שילדה בת 7 נאנסה החלטנו שאנחנו חייבות לפעול"

"נכנסתי לבידוד והרגשתי תקועה בין 4 קירות, ישר חשבתי על הקשישים"

איך תעודדו את הילדים לשטוף ידיים ומה עושים עם האדים במשקפיים?

"אני הייתי חודשיים לפני שחרור ושרית באה להחליף אותי בתפקיד", מספרת קריאף. "שבוע אחרי השחרור קרה הפיגוע ושרית נהרגה. שנתיים אחרי עוד חברה שלנו לצוות נהרגה על ידי מחבל וזה העצים את כל מה שחווינו בנצרים".

מי מכיר בכן?

"כשהשתחררתי הייתי תמימה וחשבתי שיכירו בי, אבל אף אחד לא לקח אחריות וניסו להוציא אותי שקרנית. זה שבר אותי", אומרת חגי. "לשמחתי אני מגיעה ממשפחה חזקה וקיבלתי עזרה. מצאתי בתוך תוכי כוחות בסופו של דבר".