מאבק היולדות: "אישה צריכה לפנות לבג"ץ כדי לא ללדת בבי"ח?"

בימים אלה מקודמת הצעת חוק שתאפשר להקים מרכזי לידה עצמאיים, "המרכזים נמצאים קרוב או בתוך בתי חולים, עובדים בשיתוף פעולה איתם אבל מנוהלים באופן עצמאי ע"י מיילדות", מסבירה סיוון לינהרט, חברת הוועד המנהל בעמותת "נשים קוראות ללדת". הצעת החוק מקודמת על ידי ח"כ תמר זנדברג (מרצ) בשיתוף העמותה.

לינהרט מצביעה על ההבדל המהותי בין לידה בבית חולים לעומת מרכז לידה, "אישה שיולדת במרכז לידה ממשיכה את המעקב הרפואי הרגיל, ובמקביל מקבלת במרכז טיפול אישי לפני, במהלך ואחרי הלידה. היום אישה בהיריון נכנסת לשתי דקות לרופא, מקבלת רשימת בדיקות, חוזרת אחרי חודש ומקבלת עוד רשימה. אין שיח על רגשות וציפיות, והלידה מתרחשת במנותק מהמעקב, בבית חולים עם צוות שהיא לרוב לא מכירה".

"יש מדינות מערביות שמעודדות ללדת במרכזי לידה"

עוד היא מוסיפה כי "במרכזי לידה יש היכרות ושיח מוקדם עם המיילדת שתהיה בלידה על החששות והרצונות של האישה. המיילדת מסבירה מה היא מציעה, וההתנהלות בלידה שונה כי האווירה אינטימית. יש בלידה כזו הרבה פחות התערבויות פולשניות".

לדברי מיכל ישראלי שרון, פעילה בהתארגנות "זכותי ללדת", "לידה היא מעשה אינטימי, במהלכו אישה מתכנסת וצריכה פרטיות, חושך, הרפיה כדי שהלידה תתקדם באופן מיטבי. מדובר באקט פרטי כמו יחסי מין, ובבתי חולים לא סוגרים את הדלת, לפעמים המיילדות והרופאים מתחלפים, סטאז'רים נכנסים ויש הרבה לחץ לקדם את הלידה ולהתערב רפואית. אם חדרי הלידה מלאים והלידה לא מתקדמת מספיק מהר לדעתם, יזרזו אותה".

"המיילדות במרכזים היו מיילדות בית חולים בעבר. הן אחיות בעלות רישיון של משרד הבריאות, עוברות השתלמויות, ריענונים, ועומדות בכל התקנות שנדרשות מהן". ישראלי שרון מסבירה על הצעד שהצית את המחאה, "משרד הבריאות הוציא בחודשים האחרונים צווי סגירה למרכזי הלידה העצמאיים האחרונים שפעלו בארץ. הוא דוחף ללדת רק בבית חולים. מדובר על לידות בסיכון נמוך, הריון תקין, שהמשרד מתיר לפי החוזר שלו ללידות בית".

אישה בהיריון בסיכון גבוה לא יכולה ללדת במרכז לידה?

"יש הרבה תוצאות טובות גם להריונות כאלה, אך כרגע אנחנו רוצות לבסס נורמה. באופן כללי, רוב ההריונות הם של עובר יחיד, בסיכון נמוך, בנשים עם מדדים תקינים, בגילאים שנעים מחקרית באיזור ה-30".

"במדינות מערביות רבות לכל אישה ניתנת האפשרות ללדת בבית חולים, מרכז לידה או בבית, כחלק מהשירות הציבורי, יש אפילו מדינות שמעודדות ללדת במרכזי לידה. לעתים יש ליווי מיילדת או אחות 30 יום אחרי הלידה", מסבירה לינהרט.

"בחוק שאנו מקדמות השאיפה היא שלידה במרכז עצמאי תהיה חלק מהשירות הציבורי. הרי דמי האשפוז משולמים לבתי החולים על ידי ביטוח לאומי, מכספי המיסים שלנו". ישראלי שרון מוסיפה כי "בית חולים מקבל על לידה 13 אלף שקל, על לידת בית משלמים בין 5,000 ל-10,000 שקל באופן פרטי. למה לא לתת ליולדות להחליט כיצד להשתמש בכסף הזה?"

"האם לידה היא פחות חשובה מחתונה?"

לפי מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד, מרכזי לידה בטוחים לתינוק והיולדות יחוו בהם פחות התערבויות כמו ניתוחים קיסריים. אין הבדל בנתוני תמותת ותחלואת התינוקות בהשוואה ללידת בית חולים. בלידות של יותר מעובר אחד, לידה שלא בבית חולים הורידה משמעותית את הסיכוי להליכים פולשניים כמו חתך חיץ.

לעומת זאת, לפי אותו מחקר, לידת בית (שלא במרכז לידה) של אישה שזה ההיריון הראשון עבורה, מעלה את הסיכון לתחלואה ותמותת תינוקות. סיכוי ההעברה לבית חולים בלידה ראשונה היה גבוה, ועמד על 45% בלידת בית ו- 36%-40% במרכז לידה. בלידה שנייה סיכוי ההעברות נמוך בהרבה ועומד על 13% לכל היותר.

מחקר שפורסם ב-"Cochrane Library" ב-2016 סקר מעל 17,600 יולדות (ללא סיבוכים בהיריון או בבריאות וללא לידות בית), והשווה יולדות שקיבלו טיפול ממיילדות לאורך תהליך ההיריון, הלידה וההורות המוקדמת, לאחרות.

התוצאות מראות כי נשים שקיבלו ליווי מיילדת רציף היו בסבירות נמוכה יותר לקבל שיכוך כאבים (כמו אפידורל) וחוו פחות לידות מכשירים, חתכי חיץ, לידות מוקדמות, אובדן היריון ותמותת יילודים בחודש הראשון אחרי הלידה. לפי המחקר הזה, בשונה מהמחקר של אוקספורד, לא היה שוני במספר הניתוחים הקיסריים. היה סיכוי גבוה יותר שיהיו ליולדות אלה צירים ארוכים, שמיילדת שהן מכירות תהיה נוכחת בלידה, סבירות גבוהה יותר שיהיו מרוצות מהטיפול וסבירות נמוכה שיחוו התערבויות.

לגבי לידות שמתחרשות בבית, לינהרט טוענת כי "לידות בית קורות, לא משנה מה נעשה. זו אחריות משרד הבריאות להסדיר את המצב, לדאוג שדמי האשפוז יגיעו לאישה, כי קורים מקרים שאין לנשים כסף לשלם למיילדת והן יילדו ללא מיילדת וזה מסוכן". ישראלי שרון מוסיפה כי "יולדת בית שגרה מעל חצי שעה נסיעה מבית חולים לא עומדת בתקנות משרד הבריאות ללידת בית. מאז סגירת המרכזים יולדות מהפריפריה שלא רצו ללדת בבית חולים חיפשו במשך שבועות מישהו שיארח אותן במרכז הארץ ללידת בית ו-4 נשים הגישו בג"ץ לקבלת צו מניעה לסגירת מרכזי הלידה. זה אבסורד שאישה בהיריון מתקדם צריכה לעבור למקום זר או לגשת לבג"ץ כדי לממש את זכותה לבחור את מקום הלידה"

מה קורה אם משהו משתבש בלידת בית?

"המיילדות בבית עוקבות עם ציוד רפואי אחרי הלידה, דופק העובר והמדדים של האישה, ואם צריך האישה מועברת לבית חולים לקבלת טיפול נוסף", אומרת לינהרט. ישראלי שרון מוסיפה כי "בכל לידה יש סיכון. קיבלנו הרבה סיפורים על תינוקות ויולדות שהצילו בבית חולים, וחשוב להדגיש שבלידת בית או במרכז לידה, המיילדת יכולה לזהות מצבים בעייתיים מוקדם ממיילדת בית חולים שרצה בין 3-4 חדרי לידה".

"נשים קוראות ללדת" כבר סייעה בהעברת חוק אחד שיקל על יולדות הבית, "בעבר היולדות היו צריכות להתאשפז 24 שעות אחרי הלידה למינימום 12 שעות כדי לקבל מענק לידה. החוק מאפשר לתבוע את המענק בביטוח לאומי בצירוף תצהיר מיילדת שהאישה ילדה לפי הנהלים".

ישראלי שרון מספרת על תגובות מעורבות למאבק: "יש תמיכה מנשים שמבינות שיש צורך במגוון אפשרויות בחירה, יש אנשים שיוצאים נגד המחקרים, ויש כאלה שקוראים ליולדות בית 'נשים פריבילגיות' שמסכנות את העובר בשביל חוויה. להוציא מאות אלפי שקלים בשביל חתונה זה ראוי ולהוציא כמה אלפים וללדת באופן שמרגיש לאישה נכון זה לא? לידה הרבה פחות חשובה מחתונה?"

"ב-1 בספטמבר ייצא קמפיין מימון המונים של 'זכותי ללדת' למימון הליכים משפטיים וחקיקתיים, להסדרת לידות הבית והקמת מרכזים עצמאיים", מספרת ישראלי שרון. "צילמנו סרטון בתלבושות בהשראת 'סיפורה של שפחה' כי כשקובעים לאישה על אופן הלידה, לוקחים את השליטה על גופה. מתייחסים אליה ככזו שאמורה להביא את העובר, והדרך שתעבור אינה חשובה. התערבות הממסד הגברי ברובו בנושא נשי מייצרת דיכוי, שוללת את זכות הבחירה ופוגעת בנשים".