עם יד על הלב, כמה מכם משתמשים במילה העברית שִׂיחוּחַ כדי לתאר צ'ט?
לכבוד יום השפה העברית, אסף אשתר בהצעות ייעול שיגרמו לכולנו להכיר את השפה היפה שלנו טוב יותר
עם יד על הלב, כמה מכם משתמשים במילה העברית שִׂיחוּחַ כדי לתאר צ'ט?
מי מקפיד לומר צְפִירוֹר במקום צ'קלקה?
ומי מחובבי הקפה יפסיקו להשתמש בקפסולות ויאמצו את המושג העברי החדש כְּמוּסוֹת קפה?
לצערי, נראה שהתשובה היא: אף לא אחד
נראה שהאקדמיה ללשון העברית עושה לילות כימים על מנת להמציא חלופות עבריות למילים לועזיות, ולהוליד מילים חדשות לשפתינו.
ברם, אחת הביקורות העיקריות שמופנות כלפי המוסד החשוב הזה הוא חוסר התאמה והעדר שייכות לקהל המשתמשים. בעצם לכולנו.
אני לא מקבל את הביקורת הזאת
זה לא שאנחנו מעדיפים את הדיסק און קי על הֶחְסֵן נַיָּד, אנחנו פשוט לא יודעים שיש לזה חלופה עברית
והאם המילה עוּגוֹנִית פחות מגניבה מהקאפקייק? או שפשוט לא ידענו על קיומה של ההצעה הזאת כדי שנוכל לבחור ולהחליט?
על גופים משפיעים, ממערכת החינוך ועד לאמצעי התקשורת, להתגייס ביתר שאת לטובת השפה המתחדשת ולסייע לה להיקלט
ואולי, הנה רעיון מהפכני, האקדמיה ללשון העברית תגייס לשורותיה חברת פרסום יעילה, או שתשקיע במשרד יחסי ציבור, כך נכיר כולנו את השפה החדשה ואז נוכל להחליט האם ומתי להשתמש בה.
כך, השימוש הנפוץ בסלנג המתפתח, או במילים הלועזיות הבלתי נמנעות, יהיה מתוך בחירה חופשית ומושכלת ולא מתוך בורות וחוסר ידיעה.
בואו ננסה לאמץ את ההצעות של אנשי ונשות האקדמיה בחום. רק ננסה. זה טוב לנו כעם! כחברה! כאנשי תרבות!
והאמירה הזאת היא לא סתם פופוליזם... סליחה, התכוונתי לומר הֲמוֹנָאוּת