תפסיקו לצפות מנשים שיתנהגו כמו "נשים" ואולי לא תתעצבנו מפמיניזם | טור דעה
יש לא מעט אנשים שהמילה 'פמניזם' מכניסה אותם לפחד תהומי וגורמת להם לדמיין נשים שמטרתן לחסל את כל הגברים בעולם. לפמיניסטיות יצא שם גרוע יותר משל הטבעוניות, עד כדי כך שאפילו לא מעט נשים מסרבות להגדיר את עצמן כך. יודעים למה זה קורה? כי אתם עדיין מצפים מנשים להיות "נשיות" ומגברים להיות "גבריים" | טור דעה
לפי סקר שנערך בבריטניה ובארה"ב, אחת מכל חמש נשים צעירות, ואפילו פחות מזה, היו מכנות את עצמן פמיניסטית. אם רבים מאמינים ששוויון בין המינים הוא חשוב, וחסר, מדוע היום, עם כל הקדמה, מעטים האנשים, כולל נשים צעירות, שמזדהות כפמיניסטיות?
פמיניזם זו האמונה והתמיכה בזכויות נשים על בסיס שוויון הזדמנויות בין המינים או איך שצ'ריס קרמרי ופאולה טרייכלר אמרו: "פמיניזם הוא התובנה הרדיקלית שנשים הן בני אדם".
הרוב המכריע מאמין בשוויון זכויות לגברים ונשים
נדמה שהרוב המכריע של האנשים אכן מאמינים בשוויון זכויות לגברים ונשים, אך הסכסוך הוא לגבי האופן שבו צריך להשיג את השוויון הזה. רבים מתנגדים לכנות את עצמם "פמיניסטים" או תומכים ב"תנועה הפמיניסטית" והרי פמיניזם בבסיסו זו הזכות לבחור להיות מה שתרצי. פמיניסטיות יכולות להתנהג, לדבר, לפעול ולהציג את עצמן כיצד שהן רוצות, ואם הן אינן רוצות להיקרא כך או אחרת, הלא זה הפמיניזם בהתגלמותו, הלא כן?
אף אחד מאיתנו לא אוהב שכועסים עליו
אף נתון או מחקר לא ישנה אנשים שמקובעים בהשקפת עולמם שנעוצה עמוק בתוך החוויה האישית שלהם. לכו תתווכחו עם אנשים או נשים שמעידות שמעולם לא חוו אפליה. אבל לא באנו לריב. אז למה הפמיניזם מעורר כזה אנטגוניזם? אולי כי הפמיניזם נקשר לא מעט לנשים חזקות, כוחניות וכועסות, ואף אחד מאיתנו לא אוהב שכועסים עליו. כעס גם נתפס אגרסיבי ו"גברי" ויש גברים שרוצים את הנשים שלהן שקטות ומרצות.
בנוסף, ישנם גברים שחוששים שפמיניזם יביא לכך שהם יאבדו בסופו של דבר מהכוח, ההשפעה, הסמכות והשליטה, חלקם אף בטוחים שפמיניסטיות רוצות לשלוט בעולם ולנקום בהם על שנים של דיכוי. המתונים ביניהם חוששים שהתנועה תבטל מסורות עתיקות יומין, אמונות דתיות ותפקידים מגדריים. אבל הפמיניזם בבסיסו אינו עוסק בהפיכת התפקידים המגדריים, זה לא הופך את העולם לנשים חזקות וגברים כנועים. פמיניזם עוסק בהגדלת החופש שיש לכולנו, גברים ונשים, למצוא את התפקידים המתאימים לנו ביותר.
יש לנו נשים העומדות בראש תאגידים, תגליות מדעיות חלוציות, ובבחירות בארה"ב אישה הפכה לסגנית נשיא ארה"ב והתקרבה להיבחר אולי כנשיאה הבאה. אבל הדרך לשוויון מלא היא ארוכה ומפותלת ולא לכולן יש את הנכונות לשחק את המשחק, וזאת עוד מבלי לחוות הטרדה מינית הגורמת לנשים לעזוב קריירות מבטיחות, ולפני שדיברנו על לידות וילדים, או כמו שאמרה גלוריה סטיינם, דוברת התנועה הפמיניסטית האמריקאית משנות השישים: "טרם שמעתי גבר המבקש עצה כיצד לשלב נישואין וקריירה".
תעשי מה שאת אוהבת, רק מה שעושה לך טוב
אז את רוצה להיות עקרת בית ואמא במשרה מלאה? מזל טוב, בחרת את העבודה הקשה בתבל. אבל אם בחרת בה בלב שלם, את עקרת בית פמיניסטית. בחרת להיות אשת קריירה שחוזרת הביתה בשמונה בערב? בחרת לשלב בין עבודה, אימהות וגם לטפח תחביבים, לחוות זוגיות נהדרת? את פמניסטית. העניין הוא הבחירה. תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שעושה לך טוב.
להיפטר מההנחה שנשים צריכות להיות "נשיות" וגברים צריכים להיות "גבריים"
מה שחשוב הוא לא להירתע מנשיות "מסורתית". אלא להיפטר מההנחה שנשים צריכות להיות "נשיות" וגברים צריכים להיות "גבריים" ואף יותר מכך: אישה לא צריכה להיות "אישה אמיתית" וגבר לא צריך להיות "גבר אמיתי". הם "אמיתיים" בכך שהלכו עם האמת שלהם. ולא כמו שאומרים פליטי ריאליטי, אלא על האמת.
והרי לא רק מנשים מצפים להיות "נשים". גם גברים נדרשים להיות "גברים". בני הקטן שבר את ידו לפני שבוע ומוכר הפיצה השכונתי והחמוד כתב לו על הגבס: "לאור, שתמשיך להיות גבר". מה זה אומר מבחינתך שאלתי את בני והוא ענה "שימשיך לא לכאוב לי, שאני אמשיך לא להתבכיין".
אז אולי לכולנו יהיה קל יותר לקבל את המונח "פמיניזם" אם אישה לא תהיה חייבת להיות רכה ומכילה, וגבר לא יהיה חייב להיות חזק ומגונן. אולי, למען השוויון, כדאי שנבין ששניהם גם יכולים לבכות מבלי להיחשב מתקרבנים או חלשים, אלא פשוט שני אנשים שבוכים ושהדמעות שלהם צריכות להיות שוות בפני כל האנשים. ואולי, אם נשחרר את הסטיגמות והציפיות, יהיה לכולנו יותר קל לקבל את הפמיניזם ואת הנשים כשוות בין שווים.
כתבות נוספות:
"לא דמיינתי שאהיה עם ילדי בכל שעות היום. לא על זה התחייבתי כשילדתי אותם"
"אני מביט על התמונה של שירה איסקוב וחושב שזו הייתה אולי יכולה להיות אשתי"