"אני יודעת שאנחנו הדוסים נראים לכם הרבה פעמים אותו הדבר. אז יש לי הפתעה בשבילכם"

דנה ורון, אשת תקשורת חוזרת בתשובה:

איך הייתם מרגישים לו הייתי לוקחת אתכם לסיבוב באזור הפאבים של תל אביב ואומרת לכם:

״תראו כמה אתם רדודים, רק בילויים ואלכוהול יש לכם בראש כל היום״

מעצבן לא?

בטח ישר הייתם אומרים לי: "מה את מכלילה? יש לנו רגעי בילוי אבל גם רגעי בניה, יש לנו את תל אביב אבל גם יש את פתח תקווה אנחנו לא פלקט שטוח דרכו תוכלי להתבונן עלינו ולחרוץ גורלות. אנחנו גם עמוקים, מאמינים, מוסריים ולא רק יושבים בפאבים ושותים כל היום. זה היופי שלנו. לא כמוכם - אנחנו פלורליסטים"

אז יש לי הפתעה בשבילכם: גם אנחנו, החרדים, פלורליסטים לא פחות מכם.

אני יודעת שאנחנו הדוסים נראים לכם הרבה פעמים אותו הדבר. שחור לבן, שביס והמון "לא" ו-"אסור". אז תתפלאו, יש בינינו המון הבדלים וסגנונות, חלקם אפילו מהותיים ביותר.

יש בתוכנו מגוון חסידויות ותתי מגזרים, כאלה שדוגלים בהתבדלות וכאלה שנמנעים ממנה כמו מאש, כאלה שרואים בלימוד התורה ערך בלעדי וכאלה שסוברים שדווקא השילוב שלה עם דרך ארץ, זאת אומרת עבודה, זו הדרך הנכונה. יש כאלה שבעד צבא וכאלה שנגד, בעד מטפחת וכאלה שירצו לעקוד אותי על הפאה, בעד לפתוח או בעד לסגור.

לפעמים המרחקים בינינו כל כך גדולים עד כדי כך שהם גורמים לנו לחשוב פעמיים לפני שנזמין מישהו לשבת.

לא כל הדוסים הם אותו הדבר. זה רק בראש שלכם. אתם מנציחים את הסטראוטיפ בכך שמעמיקים את הקרע. אם רק תפסיקו להסתכל עלינו בצורה חד ממדית, אם רק תשכילו להסתכל לאנשים באמת בעיניים, להבין שכל אדם הוא עולם ומלואו- תגלו שגם לנו החרדים יש המון גוונים, ואולי, רחמנא ליצלן, אולי אפילו תגלו שאתם מסכימים עם חלק מאתנו.