איך יודעים שפורים הגיע? הרעש הנוראי של הנפצים

איך יודעים שפורים הגיע?

לא, זה לא ריח של אוזני המן מכל מאפיה, זו לא העובדה שקינג ג׳ורג׳ בתל אביב הפך לרחוב של חנויות תחפושות וזה לא רחשי נייר הצלופן של משלוח המנות

זה הרעש הנוראי של הנפצים

לפני נתוני ארגון ״בטרם״, בחג הפורים יש פי 2.5 ילדים שנפגעים מצעצועים מסוכנים, כשהנפגעים העיקריים הם בגילאי  10 עד 14

מעל מחצית מהם פונו לבית החולים לטיפול בכוויות אך היתר פונו בעקבות חתכים, פגיעה בראייה ופגיעות אחרות

אז שמישהו אחת ולתמיד יסביר לי את הקשר של כל הנפצים והפיצוצים לחג הפורים, מרדכי היהודי ולאסתר המלכה?

מה הקשר בין אקדח יורה ומעשן עם רעש שמטריף את הדעת לעדלאידע, תחפושות ומשלוחי מנות?

כיצד אלמנטים של קרב, מלחמה ואלימות השתרשו במנהגי החג הכי שמח ביהדות?

אבל אתם יודעים מה, תעזבו את פורים. הבעיה האמיתית עמוקה הרבה יותר:

למה בכלל אקדח קפצונים, חזיזים, פצצות עשן ורובה מעשן הם צעצועים לגיטימיים לילדים?

למה אנחנו ממשיכים להחדיר מסרים של לחימה ואלימות לילדים שלנו שעדיין לא סיימו יסודי?

שלא תבינו לא נכון, אני לא פציפיסט, שירתתי בצבא שירות מלא והשתחררתי כסמל ראשון בחיל המודיעין. אני מאמין שיש לנו זכות להגן על עצמנו מול כל אויב הקורא להשמיד אותנו

אבל מפה ועד לאפשר לילדים בגן לשחק עם כלי נשק, מזויף ככל שיהיה, המרחק הוא עצום

ולא, אני לא מגזים.

כי ילד שמשחק באקדח הוא עוד מסמר בארון הקבורה של עולם טוב יותר

 

העולם הבוקר: הלומי קרב מבקשים: הפסיקו עם הנפצים 

 

עוד בדיבור:

דוס ירא שמיים אמור להיות מלאך? ממש לא

הדמוקרטיה הישראלית נראית כאילו היא במהלכו של פיגוע המוני